צוקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו
אני אוהב מאוד את ספריו של מוראקמי ואהבה כידוע הוא רגש מורכב מאוד שיכול לנוע מקיצוניות לקיצוניות את הספר קניתי בשדה התעופה של תאילנד
Colorless Tsukuru Tazaki and his years of pilgrimage באנגלית כמובן.
שאתה סופר סופר סטאר ברמה של הרוקי מוראקמי אז אתה אתה יכול להרשות לעצמך שמות ארוכים ומוזרים ועטיפה סופר מרהיבה. וכן הספר כמובן מכר במליון דולר, יין, ביטקויין מה שתרצו,תוך דקה ורבע מיום הוצאתו.
לי אישית היה קשה להתחבר לספר ויש לי לא מעט מיילים עם ספריו של מוראקמי, קשה לי להגיד אם זה הטלטלות האישיות שעברו עליי בתקופה, הספר, עייפות החומר מספריו של מוראקמי, אבל יחסית כמובן לקורות הציפור המכנית, תרקוד תרקוד תרקוד, קפקא על החוף ואפילו ל-1q84 היה לי קשה להכנס לתוך העולם המוראקמי של צוקורו טזאקי.
שלא תבינו לא נכון, מוראקמי הוא רב אמן של פרוזה שהוא מתאר את תחנת סינג׳וקו הרגשתי שאני שוב חוזר לשנת ה-90 של המאה הקודמת לתחנת סינג׳וקו ורואה לפניי את יאמונטה ליין ואת צוי ליין והוא יודע לבנות עלילה וליצור מתח הכל שם, אבל כמו במסתורין של ספריו, החתול נעלם ואילו בספר הזה משהו מהקסם של ספרי מוראקמי נעלם לי.
צוקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו, לאוהדים השרופים של הז׳אנר. לי אישית יש תחושה שאני צריך מעט חופשה ממוראקמי, אבל כנראה זה יעבור לי כבר עם צאת ספרו הבא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
