• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
נפילת הממלכות

נפילת הממלכות

מאת מורגן רודס

הביקורת של מארן

תמונה של מארן
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
נפילת הממלכות

נפילת הממלכות

מאת מורגן רודס

הביקורת של מארן

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של מארן
הוצאה לאור:קוראים
שנת הוצאה:2013
סדרה:נפילת הממלכות #1
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
☁SPIRIT☁
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

טוב ,אין לי מה לומר....
ספר מושלם !!!
אני וחברותי מתכננות להסריט סרט עפי הספר.
זהירות ספולייר....זהירות ספויילר.....
הדמויות הראשיות ומה דעתי עליהן :
1. ג'ונאס - אובססיבי לכל דבר , קצת מעצבן בהתנהגות שלו כלפי הזולת.
2. לוסיה - תמימה מאוד ומוותרת בכל עניין ודבר.
3. מאגנוס - (הדמות הכי מורכבת ) ,די חידה בעיני : מצד אחד דמות קשוחה ומצד שני מאוד מאוד רגיש.
4. קליאו - הכי אמיצה וחכמה -מקריבה את עצמה בשביל אחרים.

לסיכום -ספר מדהים ,ממליצה בחום.
תהנו

מי אהב את הביקורת

אהבת?
ב
בת מלך
תמונה של Mira
Mira
2קוראים|גיל ממוצע44|100%נשים

על המבקרת

תמונה של מארן

מארן

חברה מזה 11 שנים
8 ביקורות•16 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
תרגום (נוער)•מדע בדיוני ופנטזיה•מקור (נוער)
תמונה של מארן
מארן
חברה באתר מזה 11 שנים
ביקורות8
לייקים שקיבלה16
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
תרגום (נוער)4מדע בדיוני ופנטזיה3מקור (נוער)1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של מארן

כעורים

כעורים

סקוט ווסטרפלד

כעורים.
כריכה מגניבה עם
פרצוף של נערה מאחור שיח.
פינטזתי עליו מלא זמן ובסוף
זה השתלם. הייתי חולה בשפעת
כאב ראש וגרון
אז אמא שלי הביאה לי אותו
ועכשיו ל..
-!ביקורת!-
אהבתי מאוד את העלילה למרות שבהתחלה
היא ממש איטית אבל המשכתי ולא התחרתתי
-!דמויות!-
טלי - למרות שהיא דמות ראשית לא הרגשתי שיש אופי
שיי - הדמות האהובה עלי המרדנית אבל החמודה
דיויד - גם אותך דיי אהבתי למרות שמתאים לך לאהוב את שיי ולא את טלי
סוף -!דמויות!-

בקיצור אני אהבתי את הספר אבל לכל אחד יש דעה משלו








מארן

לפני 10 שנים•
★★★★★
•מארן
פלא

פלא

ר"ג' פלאסיו

פלא.
הספר הזה הוא באמת פלא.
בהתחלה כשבת דודה שלי נתנה לי אותו לא
התרגשתי. הכריכה לא הכי הזמינה אותי אבל התחלתי לקרוא
וגיליתי את פלא שהוא פשוט פלא
הבנתם?!
הסיפור מספר על אוגי, ילד שנולד עם עווית חמורה בפנים
למרות שהוא שאין לו מראה חיצוני מדהים הוא אחת הדמויות הכי מדהימות שהכרתי
הוא חכם ויש לו אופי חזק.הוא לא כועס על אנשים אלא מבין אותם
לדוגמא שהילדים הגדולים תקפו אותו ואת החברים שלו
והא מככב ברשימה ביחד עם טריס (מפוצלים)
מארן(בני לוריאן)
וקליאו(נפילת הממלכות)
אז כל הכבוד לאוגי קשה מאוד להכנס לרשימה הזאת
עכשיו ל...
-!ביקורת!-
אהבתי מאוד את העלילה והדרך שבה הסופרת כתבה את הספר\
-!דמויות!-
וייה - היא הדמות האהובה עליי היא הדמות הכי אנושית בספר הזה
אוגי - תיסתכלו בביקורת לפיה תבדקו מה דעתי עליו
גסטין - גם הוא ממש אנושי וגם אותו אהבתי מאוד
אלה הדמוייות הראשיות לדעתי
לסיום ספר מקסים ואני עייפה ואחותי רוצה את המחשב אז בי





מארן

לפני 10 שנים•
★★★★★
•מארן
להיות אני

להיות אני

גלילה רון-פדר-עמית

להיות אני.
כריכה יפה (נכון לא הכי אבל עדיין)
אהבתי את התקציר אז שאלתי את חברה שלי
אני יכולה לקחת אותו?
כמובן שהיא אמרה כן
אז לקחתי. סיימתי לקרוא
אותו בשעה!
עכשיו ל...
-!ביקורת!-
הכתיבה טובה לא מדהימה שגורמת
לך לא להוריד אותו מהעייניים
אבל טובה
-!דמויות!-
נעמה - את קצת מחרפנת אם אני לא יפה ולא חכמה כל כך אין לך בכלל הערכה עצמית מזל שבסוף מצאת אותה
אבל מבינים אותך אז בסדר
נופר - אני לפחות הבנתי אותך שאת רוצה להיות הכי טובה ויפה ויותר מכולן
ירדן - אותך דווקא אהבתי אתה כל כך אנושי.. ואתה מנסה להסתיר דברים אליך בגלל שאתה מתבייש
ואלה הדמויות הראשיות לדעתי
אין לי כח להמשיך אז אני רק אומר
שווה לכם לקרוא כי זה ממש טוב
וזה מומלץ בעיקר לבנות


מארן

לפני 10 שנים•
★★★★★
•מארן
מפוצלים

מפוצלים

ורוניקה רוֹת

מפוצלים.
כריכה מגניבה עם סמל של
להבה.
שם מגניב.
תקציר מעניין.
ובגלל זה לקחתי
אותו. הגבילו
אותי לספר אחד,
עצוב מאוד.
אז לקחתי אותו ואני לא
מצטערת לדעתי הוא לא
דומה בכלל למשחקי הרעב
ומה הקשר בינו להארי פוטר?!
-!עכשיו לביקורת!-
הכתיבה טובה בהתחלה חשבתי לעצמי
למה זה כתוב בגוף ראשון?!
(כפי שאתם רואים יש לי חיבה מיחדת לסימן שאלה וסימן קריאה הבנתם?!)
אבל לאט לאט התרגלתי לזה ובסוף גם אהבתי את זה
-!דמויות!-
טריס - תקשיבי חסרה לך הערכה עצמית את לא מבינה כמה את מגניבה וחכמה
קריסטינה - אני לא מתה על כנות ולא הכי עלייך אבל את נחמדה אז את לא ברשימת הדמויות השנואות שלי
אוריה - הוא אחד מהדמויות האהובות עלי למרות שלא מזכירים אותו כל כך
פטר - אני שונאת אותך זאת התשובה המתבקשת אבל לא! אתה ממש אנושי אז אתה עדיין בדמויות השנואות עלי אבל זה משתפר לטובתך
מרלין - למרות שאת דמות שולית עדיין את האהובה עלי חבל ש -ספולייר- את מתה בספר השלישי \
כפי שאתם רואים לא התייחסתי לכולן רק לחשובות לפי דעתי
-!עלילה!-
העלילה מספרת על מציאות עתידנית שבה החברה מחולקת לפלגים:
הקרבה עצמית, אוריינות, כנות, ידידות, אומץ לב,
וכל שנה כל מי שהיגע לגיל 16 בוחר לאיזה פלג להשתייך
ואז קוראים עוד כל מיני דברי שאין לי כח לספר עליהם
בקיצור הספר הזה טוב ואני אוהבת אותו אבל כל אחד בוחר את הצד שלו

לפני 10 שנים•
★★★★★
•מארן
נקמתה של מספר 7

נקמתה של מספר 7

פיטקוס לור

אני פשוט מכורה לספרים האלה לא יכולה להפסיק...
(את זה כתבתי רק כדי שתדעו ועכשיו לביקורת)
ביקורת!!!
אני אוהבת את הספרים האלה ממש
אבל לא קראתי אותו בערך שנה למרות
שהוא חיכה ליד המיטה למה? בגלל שמונה
עדיין לא התגברתי עליו זה היה הספר הראשון שגרם
לי לבכות שהוא ספולייר!! מת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
למהההההההההההההההההה סוף ספולייר!!
אבל דיי התגברתי...
כרגיל הכתיבה טובה לא נמרחת יותר מדיי
והנה הדמוית:
גון(4) - כרגיל לא הכי אהבתי אותו אבל הוא במגמת שיפור
5 - גם אם עזרתה לאלה אני עדיין לא סולחת לך על שמונה
מארן(6) - אוי שש שש שש אני תמיד אוהב אותך את אמיצה חזקה חכמה מגניבה ומה לא?
מרינה(7) - אני לא תמיד אוהבת אותך גם בגלל האופי שלך וגם בגלל שמונה
8 - בשבילך נר זיכרון שידעו תמיד כמה הייתה מדהים
סנטלי (מה זה השם הזה? מזל שהוא לא השם האמיתי שלך) (9) - אתה המשכתה להיות שוויצר אבל זה מצחיק אז תישאר ככה
אלה (10) - למרות שאת נצר לסטרקוס רא את עדיין חמודה
עכשיו נעבור לבני אדם:
סם - החנון ההפך הגמור משש איזה מזל שהיא גם אהבה אותו...
שרה - את טובת לב אבל אני עדיין לא אוהבת אותך
עכשיו לעלילה!!
כרגיל היא טובה ומתוחת ואני עדיין אוהבת את הסופר למרות שהוא הרג בדם קר את שמונה
עכשיו לספויילרים!!
לסם יש מורשות מה קורה כאן?
אלה היא הנכדה של סטרקוס רא
ושמונה חזר לחיים לדקה אבל זה לא מספיק לי!!
סוף ספויילרים!!
בקיצור אני עדיין אוהבת את בני לוריאן ואני אומרת לכם שלספר הבא לפי שמועות קוראים הגורל של מספר 10
נ"ב
יששששששששששש הצלחתי לכתוב ביקורת נורמלית
ביי

לפני 10 שנים•
★★★★★
•מארן
כוחה של מספר שש

כוחה של מספר שש

פיטקוס לור

יום אחד הלכתי לי לקניון ופתאום סטימצקי ! כבר הרבה זמן ששמתי את העין על בני לוריאן אז החלטתי ללכת על זה נכנסתי לחנות וביקשתי מסבתי ( שדרך אגב הייתה איתי ) לקנות לי את בני לוריאן 1 " אני מספר 4 " ואני מגלה שיש הנחה על הספר השני אז לקחתי
גם אותו


הבנתם אני חופרת אז עכשיו ל -
ביקורת !!!!!!!!!!!!
איזה ספר טוב !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נתחיל בדמויות :
ג'ון (4) - סובלת אותו למרות שזה קשה ! הוא תקוע במשולש אהבה וזה מעצבן, כי יש לו כבר חברה למה הוא אוהב עכשיו את 6 ????...
מרינה (7) - היא כזאת חמודה / מסכנה !! איך שהספאן שלה אדלינה התנהגה אליה ! ממש בושה ללוריאן !!!!!!!!!!!!
אלה (10) - היא אפילו יותר חמודה מ - 7 (איזה יכולת מגניבה זאת לשלוט בגיל )
ו מראן (6) - מממממווושששלללמממתת , מהממת , יפה ומגניבה אין לה חסרונות
סם - אין מה לומר הוא משעמם
(9) הוא כזה ממממגגגגננניייבבב
טוב הפסקתי לחפור
ביי

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מארן
אביב המורדים

אביב המורדים

מורגן רודס

ביקורת זו עלולה להכיל ספוילרים חמורים

דעתי לגבי הספר היא זו - דבר ראשון, הספר הנוכחי הרבה יותר טוב מהראשון.
ספוילרים -
ארון סוף סוף מת באו נתערב שרוב האנשים שמחים
גונאס נפל על הראש הוא רוצה להרוג את קליאו ואז הוא מתאהב בה חשבתי שהוא הגיוני
לוסיה ישנה וחולמת רוב הספר אז למה להיתייחס יותר מדי
מאגנוס ישר לעניין לוסיה או קליאו את מי הוא אוהב
קליאו כל כך הרבה מחזרים: ארון, ניק , מאגנוס וגונאס
סוף ספוילרים
לסיכום ספר מושלם

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מארן

ביקורות נוספות על "נפילת הממלכות"

נפילת הממלכות

נפילת הממלכות

מורגן רודס

הספר הוא ראשון בסדרת פנטזיה אפית שמתארת עולם שהוא יבשת מוקפת מים שבו שלוש ממלכות שונות זו מזו שיש ביניהן קשרי דיפלומטיה. לכל ממלכה יש את השליט שלה ששיטת השלטון שלו שונה וזה משפיע מאוד על התושבים בממלכה. אל הקלחת נכנסת דמות של נסיכה צעירה שיוצאת למסעות בין הממלכות והמסעות שלה יוצרים אדוות שמנתבות רוחות של מלחמה.
הסיפור כתוב כמו בצורה של נובלה שבה עוברים מממלכה לממלכה וכל פרק מתאר התרחשות בממלכה אחרת. בכל ממלכה הקורא פוגש דמויות נוספות והעלילה מקבלת רוחב נוסף ולאט חלקי התצרף מתחברים יחדיו.
רודס כותבת נהדר השפה שלה קולחת, נעימה, יפה, עם קצת תיאורי נוף של העולם, בלי הרבה גסויות וקללות, ובעצם מותאמת גם לבני נוער. גם העימוד של הספר מרגיש כמו לבני נוער, אבל זה כלל לא מנע ממני את ההנאה שבקריאה, אולי הפוף, הוא דווקא זרם לי יותר בקלות, וגם היה בגלל זה קצת קצר יותר ו346 עמודיו חלפו ביעף.
הייתה קצת תקיעות בספר לטעמי, משהו שהרגיש קצת פחות מידי, ולא מספיק, אבל אני משער (ומקווה) שזה בגלל שהספר הוא ראשון בסדרה והעומק והרבדים הנוספים יגיעו אחריו.
מעניין יהיה לקרוא את ההמשכים... אבל נראה לי שאעשה הפסקה לקרוא מד"ב ואחרי זה אחזור...
תהנו...

לפני 4 שנים•
★★★★★
•Braveheart
נפילת הממלכות

נפילת הממלכות

מורגן רודס

זו לא הפעם הראשונה שאני נפגשת עם הספר. מסתכלת על דמות בברדס שבכריכה כשהיא מחזיקה פגיון. או קוראת את התקציר הלא ברור ובודקת את מספר העמודים.
ראיתי אותו בעבר, לפני שנתיים בערך. כשאחד מחברי לכיתה קרא אותו. ומי יודע, אולי גם הייתי משאילה ממנו וקוראת גם. אבל שלושה מילים שהיו כתובות בכריכה האחורית הרתיעו אותי
"משחקי הכס לנוער"
שמעתי הרבה על משחקי הכס. ספר על רצח ומוות ועלילה מסובכת. לא נשמע לטעמי בכלל. אז הקפדתי להתרחק ממנו, ולהבטיח לעצמי לא לגעת בו.
ועכשיו, כשאני מסתכלת לאחור. אני לא מבינה איך פספסתי את הספר הזה.

אז איך בסוף הגעתי למצב שאני קוראת אותו?
בגלל שבספרייה הקטנה שלנו, שמביאה ספרים פעם במיליון שנה בערך, נגמרו כל הספרים שרציתי לקרוא.
אז שוטטתי בספרייה, מחפשת איזה ספר שיעניין אותי, ורגע לפני אני מתייאשת לחלוטין ולוקחת ספר שקראתי כבר, נתקלתי בו. בספר ההוא, כבר כמעט שכחתי ממנו. זה הספר שהשוו אותו למשחקי הכס.
בהיתי בו כמה שניות, היד הושטה לכיוונו, מתמהמהת באוויר לכמה שניות. שאלתי את עצמי האם כדאי לי.
בסוף החלטתי שאין לי מה להפסיד, ולקחתי אותו. קוראת שוב את התקציר שקראתי כבר בעבר. ושמה אותו על דלפק הספרייה.

כבר בעמוד הראשון הבנתי שזה מסוג הספרים ששואבים אותך לתוכם, ולא טעיתי, כי תוך כמה דקות נשאבתי לספר. לא הצלחתי להפסיק לקרוא.
הספר מספר על ארבע בני נוער משלוש ממלכות ביבשת בשם מיטיקה, כולם באים ממקומות שונים, וכל אחד מהם צריך להתמודד עם מציאות אחרת לגמרי. ואי אפשר שלא להזדהות עם כל בני הנוער האלה בשלב מסוים, לא משנה אם הם באות מהצד שפותח במלחמה והשלטון בו אכזר, או מהצד המותקף שהשלטון בו אדיב. הדמויות שלהם כל כך אמינות, אנושיות ופגיעות. ורואים שבעיצוב של כל אחת מהן הושקע מאמץ רב. וכמובן שיש דמות שאהבתי יותר ודמות שאהבתי פחות. אבל הזדהיתי עם כולן באיזשהו שלב בספר.

אין לי מושג כמה הספר מקורי, כנראה שלא קראתי מספיק ספרים שעסקים בנושא הזה כדי לשפוט באמת, אבל העלילה סחפה אותי לתוכה, כל הזמן קרה משהו, לא היה אף פעם רגע יבש או לא מעניין. כל הזמן נשארתי במתח כזה ורק רציתי לקרוא עוד ועוד. ואם תשאלו אותי, ספר טוב הוא ספר שרק רוצים לקרוא ממנו עוד ועוד.

והכתיבה מדהימה, היא מפורטת ומלאה בתיאורים של נופים, אנשים, מחשבות ורגשות. מהסוג שאני כל כך אוהבת. ובנוסף הסופרת מצליחה להישאר אובייקטיבית בין כל נקודות המבט ולא לבחור דמות אחת אהובה ואז להתמקד רק בה, וזה משהו שממש קשה לעשות.

אהבתי את הסוף, הוא נשאר פתוח והוא השאיר אותי צמאה לעוד וגרם לי להצטער שהספר המשך לא נמצא לידי.

שורה תחתונה, נפילת הממלכות הוא ספר מרתק עם עלילה סוחפת. דמויות אנושיות עם מאבקים אנושיים להפליא וכתיבה מפורטת, מומלץ!

לפני 10 שנים•
★★★★★
•SHIRA
נפילת הממלכות

נפילת הממלכות

מורגן רודס

כשקראתי בכריכה האחורית של הספר ״משחקי הכס לנוער״, ידעתי שאני חייב לקרוא. כמה רבה הייתה התעניינותי! הרי משחקי הכס היא סדרת הטלוויזיה והספרים שאני הכי אוהב, ולקרוא משהו דומה לזה בוודאי יכול להיות מהנה.

עכשיו, אחרי שקראתי, אני יכול להגיד בוודאות: זה משחקי הכס לנוער. לדעתי, כל מילה נוספת מיותרת (למי שמכיר משחקי הכס). אבל אני אכתוב את הביקורת על הספר בכל זאת, כי עדיין זו יצירה שעומדת בפני עצמה עם עלילה שונה ומלאת דמיון (ולא העתקות).
בביטוי ״משחקי הכס לנוער״ אני מתכוון שיש פחות דמויות, פחות ממלכות, פחות רומנטיקה, פחות תיאורים. כמובן מתאים לא רק לנוער, ואני חושב שזה מתאים לגילאי +14.

יש שלוש יבשות - פאלסיה, לימרוס, אוראנוס.
אני אפרט קצת כדי שתבינו יותר לעומק על הספר - בכל ממלכה יש דמות או כמה דמויות שמקדמות את העלילה, ופרקי הספר מחולקים לפי הממלכות (בספרי ההמשך לפי הדמויות). כל פרק מתייחס להתרחשות עלילתית של דמות אחרת.

אוראנוס - הממלכה האמצעית מלאת כל טוב כמו king’s landing. יש את קליאו הנסיכה, שאחותה גוססת ולכן יוצאת למסע עם חבר כדי למצוא לה תרופת קסמים שאנשים לא מאמינים שהיא קיימת.
פאלסיה - האזור המדברי יותר שגרים בו עניים, והשליט עליהם הוא צ’יף (סטייל חאליסי עונה ראשונה). יש את ג’ונאס, צעיר שהוא בן של מוכר יין, שרוצה נקמה על כך שהארוס של קליאו רצח את אחיו לאחר שהתפתח ריב.
לימרוס - הממלכה שבה יש את הנסיך מאגנוס, האח שמאוהב באחותו ובעדינות נבנית דמותו הרעה-מורכבת כביכול (אהמ ג’יימי לאניסטר), ואביו הוא סוג של ״רודן״ (כמו טייווין. ההקבלות למשחקי הכס כל כך צועקות!).

תראו, בתור מעריץ של משחקי הכס כאילו הגיוני שאני אחשוב ״איזה חיקוי עלוב לצעירים״. אני ממש לא חושב ככה! בגלל שאני אוהב את משחקי הכס, אני אוהב גם ספרים שדומים לזה. אני מת על זה שמצאתי סדרת ספרים מעניינת כזאת, סוף סוף לקרוא משהו דומה לזה. נפילת הממלכות זה ספר מדהים! כבר קניתי את ספר ההמשך, ולהערכתי אקרא את כל הספרים בסדרה. יש דם, מוות, רצח, מלחמות, חרבות, סוסים, נסיכים וממלכות, הרבה מתח ואקשן, אין דמויות רעות וטובות - ואנחנו בעד כולם.

למרות שבינתיים קראתי רק את הספר הראשון, שנחתם ב״המשך יבוא״ ואני לא יודע מה יהיה בהמשך, דירגתי 5 כוכבים בגלל המורכבות וההרפתקאות שממשיכות - הרי יש שישה ספרים בסדרה. יש הרבה תפניות בעלילה ודברים לא צפויים, שהנשימה פשוט נעצרת כל כך הרבה פעמים במהלך הקריאה ונשארים עם פה פעור.
אתם חייבים לקרוא - כל מי שמתעניין במשחקי הכס אבל צעיר מדי, או כל מי שאוהב את הסדרה ורוצה לקרוא משהו שמזכיר את זה, או כל מי שמחפש סדרת ספרי פנטזיה טובה על ממלכות!

לפני 5 שנים•
★★★★★
•תום
נפילת הממלכות

נפילת הממלכות

מורגן רודס

אין ספק הבחירה לקרוא את הספר הזה בעקבות הביקורות שהיו עליו באתר הזה התגלתה כבחירה נכונה...
אחד הספרים היותר מדהימים שיצא לי לקרוא בחיי,פשוט סוחף ומרתק מן השנייה הראשונה.
קודם כול הוא כתוב בצורה סוחפת ומרתקת.
למרות שגיאות פה ושם שמפריעות קצת להבנת המשפט ונובעות כנראה מתרגום לקוי.
העלילה אין מה לדבר קצבית ומעניינת. נהניתי מאוד להיסחף לעולם אחר קסום בו שוכנות שלוש ממלכות זו לצד כבר תקופה ארוכה של שלום,אך מתחת לפני השטח אי שקט שורר ביחסים בין הממלכות.
הדמיות נהדרות בעיניי כתובות בצורה טובה ומשכנעת.
קליאו הנסיכה המפונקת שמגלה בעלת אומץ לב וקור רוח מדהימים.
ג'ונאס בן האיכרים הנלחם נגד חוסר הצדק והשחיטות, אך מגלה שטחנות הצדק טוחנות לאט.
לוסיה שגודלה כבת מלכים מגלה סוד שישנה את עברה ויקבע במידה רבה את עתידה.
מאגנוס נסיך בעל יחסים קשים עם אביו, שמזכיר את אותו במידה רבה יותר משהו מבין.
גורלם של הארבעת הצעירים מתאחד במלחמה אחת גדולה שעומדת לשנות את הכול...
הדיאלוגים בספר בין הדמיות היו בעיניי מצוינים כתובים בצורה נהדרת ובהחלט תענוג לקרוא אותם.
העולם שבנתה הסופרת מוצג בצורה ממעולה ומשכנעת ממש יכולתי לדמיין את הארצות,הארמונות,הנופים,והבתים במוחי.
כמובן איך אפשר לי רומנטיקה,שני סיפורי אהבה מרכזיים יש בספר הזה ושניהם מעולים.
הכול יש בספר הזה מלחמות,בגידות,מוות,אהבות אסורות,וכוח השאיפה הרבה לכוח.
בתור אחת שרואה את הסדרה משחקי הכס,הספר הזה בהחלט ראוי לתוארו "משחקי הכס לנוער".
מומלץ בחום!!!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מלי
נפילת הממלכות

נפילת הממלכות

מורגן רודס

וואו.
זו המילה שאמרתי כשגמרתי את הספר.
בספר הזה יש הכול- מתח, רומן, הומור ואקשן.
את משחקי הכס אני -לא- רואה. לדעתי, זה הדבר הכי נורא שקיים. אבא שלי רואה את זה, והקטעים המיניים שם ו-.., טוב, זה פשוט נורא. בגלל זה לא אוכל להשוות את הספר.
שכבתי במיטה היום, וקראתי לפחות מאתיים עמודים.
כמו שאמרו קודם, התרגום באמת קצת בעייתי- המון שגיאות. אבל לא נורא. העיקר העלילה, לא?
הספר מספר ארבעה סיפורים שונים (לפעמים חמישה!), אבל אל דאגה, הסיפורים כל כך קליטים וטובים, עד שבלתי אפשרי לשכוח.
חבל שלא דיברו כעט על ג'ונאס, אבל בסדר...
טוב, אין לי עוד כל כך מה להוסיף, רק אומר שזה ספר מדהים ומומלץ לכולם!!!
:)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אור
נפילת הממלכות

נפילת הממלכות

מורגן רודס

נפילת הממלכות.
אז כן, כמה המלצות וביקורות טובות שמעתי על הספר הזה,כמה תשבחות, וחפירות בלתי פוסקות ומכול מי שנתקלי בו אומר דברים אלו חזר אותו משפט שוב ושוב: "נפילת הממלכות הוא הספר הכי טוב בעולם".והנה אני שוב נגררת אחרי אותן תשבחות וישר רצה לקרוא את הספר. אז כן הספר הזה נחמד,אולי אפילו טוב ומי שממש רוצה להגזים יכול להגיד שהוא אפילו טוב מאוד,אבל אני לא הייתי מזכה אותו בתואר הספר הכי טוב בעולם ובטח שלא בספר השנה, הוא נחמד מאוד ולא יותר אני חושבת שנותנים לא יותר מידי קרדיט ואני פשוט שונאת שמהללים כלכך ספר שבכלל לא מגיע לו,הוא אפילו לא מגיע לרמה של תשבחות כלכך מוגזמות. הספר אפילו קצת עצבן אותי.
ובכן בואו נגיע לעלילה:
העלילה עוסקת בארבע בני נוער משלוש ממלכות שונות. כל אחד מן הארבע חווה את סיפורו שלו אך לאט לאט סיפוריהם נשזרים זה בזה במהלך העלילה.
שלושת הממלכות מחוברות אחת לשנייה בגבולות שיוצרות ארץ אחת שלמה שהקסם שלה נשכח מזמן אך האמונה שהוא קיים ושאפשר עוד להחזירו מבעבע עדיין בחלק מן האנשים.
קליאו היא נסיכה מפונקת שחייה לה בממלכת אורנוס השלווה והפורחת יוצאת למסע מסוכן שיכול לעלות לה בחייה,ג'ונאס בנו של מוכר היין העני הגר בפלאסיה, מתעב את מצבו הנוכחי ואת חוסר הצדק שממלכתו גובעת ברעב ודועכת לאיטה בזמן ששתי הממלכות שמסביבו חיות באושר כלכלי רבי,מאגנוס ולוסיה הנסיכים לבית משפחת דאמורה השולטים בממלכת לימרוס שנהם מתמודדים עם מצבים קשים בחייהם ויחד מגלים מה טמון בתוכם.
העלילה נחמדה ביותר,וכמו שכתוב בגב בספר היא באמת מזכירה את משחקי הכס (משהו שסוף סוף אני כן מסיכה עליו)אבל היא לא העלילה הכי טובה שקראתי,לעומת זאת הכתיבה ברמה מצוינת וגבוהה למרות שהיו פה ושם כמה טעויות. מאוד אהבתי את האיור של המפה בתחילת הספר וכמה עמודים אחרי כתובות כל הדמויות שמשתתפות בסיפור ולאיזו ממלכה הן שייכות.
ומה לגבי הדמויות?
קליאו- אני תמיד שומעת מכל המהללים למנהם שאומרים שקליאו היא הדמות הכי טובה בספר...אז זהו...שלא?
הדמות הזאת עצבנה אותי כמו הספר ואפילו יותר. היא כלכך מטומטמת! קלאיו היא פשוט נסיכה מפונקת וטיפשה,חסרת כל השכלה וחשיבה,לא מסוגלת לחשוב על שום דבר מלבד עצמה והרצונות שלה (אזהרת ספויילר: אומנם היא כן הולכת ומנסה להציל את אחות אבל היא הולכת בסופו של דבר לדעתי כי היא רצתה למרוד באביה).היא לא חכמה ואין לה שום יכולות,זה כלכך מעצבן אותי שסופרים בונים דמות כלכך חלשה וטיפשה ואז שולחים אותה למסע מסוכן,סופרים יקרים תקשיבו ושמעו זה פשוט מרגיז שאתם עושים את זה,עזבו שזה חרוש ולא אמין זה פשוט כלכך דפוק לשלוח דמות בלי שום יכולות למסע מסוכן כזה ובסוף היא גם חוזרת בשלום (ועזבו את זה שאת כל העבודה החבר הכי טוב שלה שהתלווה אליה עשה)אם נגיד הייתם שולחים דמות כמו קטניס אוורדין למסע מסוכן הייתי מבינה כי קטניס היא דמות נפלאה עם יכולות מרשימות קליאו היא פשוט טיפשה מפונקת שלא רק שלא תורמת לעלילה היא פילו הורסת אותה.
מאגנוס-אחת משתי הדמויות האהובות עליי בספר,כל מה שאני שונאת בבחור נמצא בו גם מבחינת אופי וגם מבחינת מראה אבל בכל זאת הוא כלכך מושלם. הוא דמות כלכך סרקסטית,צינית,חכמה,אדישה ובכללי פשוט דמות מושלמת. למרות שאני שונאת את איך שמתארים אותו בספר מבחינה חיצוני אני בכל זאת חושבת שהוא חתיך בגלל האופי שלו שגם אותו אני שונאת (כנראה שמינוס ועוד מינוס שווה פלוס ענק)הוא הוא דמות אדירה.
לוסיה-עוד משהו שאני שומעת מהקוראים של "נפילת הממלכות" שלוסיה היא הדמות הכי מעצבנת בספר. לדעתי היא פשוט לא דמות מספיק עיקרית בספר שאני אוכל לאהוב או לשנוא,היא סבבה. אם כבר קליאו היא הדמות המעצבנת בספר. אין כלכך מה לדבר על לוסיה,כי שוב היא לא מספיק דומיננטית.
ג'ונאס- ג'ונאס מבחינתי לא התקדם בגרוש מתחילת העלילה ועד סופה כמעט ובגלל זה גם עליו אי אפשר כלכך להרחיב. הוא נשאר כל אותה העת במסע הנקמה המטומטם שלו ובסופו של דבר הוא משלם עליה ביוקר,רק לקראת הסוף הוא שינה את דעתו והחליט להילחם נגד מה שהאמין כל העלילה.
ניק: הדמות השנייה בנוסף למאגנוס שאהבתי והדמות החידה שלא עצבנה אותי. ניק פשוט מדהים,הוא כלכך טוב לב ורגיש,אבל הוא לא נותן לכם לחשוב שהוא כלכך פגיע כי מצד שני הוא כלכך חזק וחכם. לדעתי היא הדמות הכי מושלמת בכל הספר,רק תרד כבר מקליאו מגיעה לך מישהי טובה בהרבה יותר מהנסיכה המפונקת והטיפשה הזאת.
לסיכום אני חושבת שנפילת הממלכות היא סידה דיי טובה אבל כבר קראתי טובות ממנה. אני נותנת לה 2 מתוך 5.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•גנבת הספרים
נפילת הממלכות

נפילת הממלכות

מורגן רודס

אני לא אוהבת לכתוב ביקורות... בעיקר בגלל שאני גרועה בזה (ראו הוזהרתם) אבל על הספר הזה הייתי חייבת לכתוב משהו!
התחלתי את הספר ממזמן (טוב אולי לפני שבוע) רק בגלל שנאלצתי להפסיק לקרוא באמצע (הכל בגלל המבחן באזרחות) אבל אם יכולתי הייתי קוראת את כולו ביום אחד. בין הספרים הכי טובים שקראתי, אולי הטוב ביותר! (חוץ ממפוצלים כמובן)
מכיל ספויילרים
לאט לאט התאהבתי בכל הדמויות והתחברתי לכל אחת מהן בדרך אחרת:
קליאו: הילדה הטובה שכל כך אוהבת ודואגת לכל חבריה ומשפחתה. ראו איך היא גדלה ומתבגרת לאורך כל הספר(חייבת חייבת להיות ביחד עם ג'ונאס)
מאגנוס: הנסיך הרגיש שליבו הופך לאבן. (הדמות האהובה עליי:)
ג'ונאס: "האדם הפשוט" אשר כל מה שרצה הוא לנקום את מות אחיו אך, נקלע למצב מורכב יותר ונלחם עבור ארצו "פאלסיה"
לוסיה: הנסיכה בעלת כוחות הקסם אשר שוברת את לב "אחיה".

ממליצה בחום לקרוא את הספר!!
סורי על הביקורת הגרועה:)

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Divergent
נפילת הממלכות

נפילת הממלכות

מורגן רודס

פנטזיה אפית היא מיוחדת.
היא מיוחדת כי אנחנו נשאבים לעולם שהוא אומנם לא קיים באמת (חוץ מהארץ התיכונה. את קיימת איפשהו!) אבל אנחנו מתחברים לדמויות, לסיפורים ולמיתולוגיות שלה.

והספר הזה הוא הדוגמה למה התאהבתי בפנטזיה אפית.

בספר הזה באמת יש הכל: מתח, אקשן, אהבה לא גרועה, סיפורים מרגשים, קסם מעניין, סודות דמויות שובות לב ואנושיות.

מורגן רודס, תודה לך. תודה לך שיצרת את מיטיקה ואפשרת לי להתחבר אליה. להתחבר לספר שלא אעזוב לעולם (למרות שהוא בספרייה) ותמיד יהיה עם מקום חם בלבי.

כמו שאמרתי, הדמויות בספר טובות ועל הדמויות הראשיות אפרט כאן לפי סדר עדיפותי עליהן. הראשון הכי טוב האחרונה הכי רעה:
מאגנוס- מאגנוסון!! אתה כל דבר שרציתי בדמות: דמות קרה ואדישה ורגישה בצד אחר, שאף אחד לא יודע מה היא חושבת, ציני, חמוד, בעל עבר ועומק. הוא דמות מצוינת ואני נשבתי בקסמה (כמו שאתם רואים). הדמות שלו גרמה לי ליבב (אסביר למה עוד מעט) ולהזדהות. בהתחלה ששמעתי שהוא מאוהב באחותו, חשבתי "מה לעזא.." אבל אז הבנתי וסלחתי לו. ברגע שספוילר הוא נישק את לוסיה והיא דחפה אותו, והיה רשום 'ומלבו השבור הוא התחיל להפוך ללב של קרח' יבבתי. זה כה דרמטי ויפה המשפט הזה (בספר בניסוח המקורי הוא יותר יפה) ולוסיה המעצבנת הזו.... טוב אפרט בהמשך. חוץ מזה ש... מה שעשית לקליאו נגיד כך, אהבתי אותך.
ג'ונאס- בכנות, בספר הזה לא חיבבתי אותו. הוא נראה פרנואידי מדי וקצת מעצבן. אבל אז חשבתי "אם היו הורגים את אח שלי (חס וחלילה טפו טפו טפו כפול 1000) בטח גם אני הייתי פרנואידית. קיוויתי שהוא וקליאו ישלימו איכשהו ואיכשהו לידידים אם לא יותר ספוילר מה שקרה בספר השני ואני שמחה, סוף ספוילר בגדול הוא דמות נחושה ואמינה. והמקום האחרון שבו רואים אותו בספר עם קליאו שמכריזים את עלייתו של מלך הדם לשלטון באורנוס יפה.
קליאו- גם אותה פחות חיבבתי בספר הזה. פשוט לא אהבתי אותה. כמו ג'ונאס אהבתי אותה יותר בספר השני. חשבתי שהיא מפונקת ובכיינית אבל היא לא. היא הוכיחה את עצמה אז תנו לה הזדמנות.
לוסיה- או.... הדמות השנואה.... לומר את האמת, דווקא בספר הזה לא היתה לי בעיה איתה עד שהיא דחתה את מאגנוס והראתה את צדדיה המגעילים. בעיקר לא סבלתי אותה בספר השני. איך שהעניינים מתהפכים עם שלושת הדמויות מהשני לאחרונה בשני ספרים בלבד!

הספר מעולה (תתעלמו מלוסיה) והוא מומלץ בחום של הר געש ושל האלמנטיה (משהו מהספר).

בהתחלה שראיתי אותו במדף הספרים הנבחרים בספריית בית הספר שלי וקראתי את התקציר, חשבתי שהוא לא בשבילי. וכך הגעתי כל שבוע וראיתי אותו מוצב שם. קראתי את התקציר שוב, והבנתי סוף סוף שהוא בשבילי ולקחתי אותו. התשובה ברורה: אני מודה לאלי הספרייה שהשאירו אותו שם כדי שאזכר שאני צריכה לקרוא אותו. קראתי אותו באש ובמים (בעיקר במים. באותם ימים היו הימים הגשומים של השנה הזו אם אתם זוכרים). והבאתי אותו לספרייה בשיא הגשם ולקחתי את הספר השני בלי לשאול שאלות (תדמיינו מוזיקה מותחת מסרט ואותי צועדת מתחת למטרייה בשיא הגשם שאני מגוננת על הספרים בתוך הסווטשרט.)

משהו לסיום: חברה שלי שחולה על אהבה, אנימה ומנגות (קומיקס יפני) באה אלי בסיום שיעור חופשי אחד ואמרה: תראי איזה ספר לקחתי. שראיתי שזה הספר הזה בידה, קפצתי ומחאתי כפיים במהירות ואמרתי "יש יש יש!" (באמת) כי סוף-סוף היתה מישהי מחברותיי שאוכל להשתתף איתה באהבתי לספר המעולה הזה שבמפתיע, המיניות הקטנה שהיתה בו לא היתה נוראה!

הספר הזה בהחלט, וואו! ,כמו שכולם אמרו

אז תקראו על הנפילה שתפיל לכם את הלב, על נפילה שמספרת סיפור על אומץ, רגישות, תחכום וחוכמה. וקסם בעיקר.

עוד משהו: יש קבוצה של נפילת הממלכות שהיא לא משחק תפקידים? בבקשה תכתבו אם יש!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•snow fox
נפילת הממלכות

נפילת הממלכות

מורגן רודס

יש אנשים שלא מזיז להם אם שונאים אותם. יש אנשים שגם לא מתאמצים שלא ישנאו אותם. אני לא אומרת שאני עושה כל מה שרוצים ממני בכל תנאי, אבל לא נעים לי לחשוב שלמרות שאני לא מנסה לפגוע באף אחד מישהו שונא אותי אי שם בפנים. זה קצת כמו לחיות את כל החיים שלך, בטוב ובשלווה, ופתאום מישהו גונב לך את הארובה מהגג. זו בסך הכל ארובה, לא מציאה גדולה במיוחד, אבל ארובה. זה בטח משהו חשוב אם הוא נמצא על הבית מלכתחילה, לא?
אבל הרעיון הוא, שמבחינתך הכל בסדר. הבחירות נכונות, הכוונות טובות. אין שום ניסיון מכוון או מניע של רשע טהור. ובכל זאת, הארובה נגנבת. ובכל זאת, עדיין שונאים אותך קצת.

ולמה אני חופרת לכם על משהו כזה? בגלל שקודם כל, אני חופרת, ובגלל שזה משהו מאוד מיוחד שהרגשתי בספר. כשקראתי פרק מנקודת מבט של דמות אני הזדהיתי איתה. למרות שהדמויות שם טעו הרבה פעמים, הרבה הרבה פעמים. טעו, אמרו משהו לא נכון, הרביצו, שנאו - אני הזדהיתי. נזפתי בהם בשקט, בהחלט, אבל הזדהיתי. וזה נדיר. זה נדיר שאני חושבת שהדמות עשתה משהו לא נכון, ואני לא אוהבת את המעשה הזה, אבל זה פשוט הגיוני. פשוט הגיוני.
זה דבר נדיר לעיתים בספרים, היגיון בדמויות. כאלה שעושות דברים טובים ורעים ואי אפשר להבין אותן. בספר הזה, למרות שחשבתי שהמעשה שפל או אכזרי, זה לא גרם לי לשנוא את הדמות. והדבר הכי טוב: זה לא מנע מהדמויות האחרות לשנוא אותה.
ולכאן מתקשרת חפירת השנאה והארובה שבהתחלה. אז נכון, הדמויות האלה לא בטוחות שהן עושות את הכל לטובת הכלל, אבל הן לא עושות את זה מרשע. אבל למרות זאת, הסופרת לא שוכחת את ההשלכות של המעשים שלהן, ואת העובדה שהדמויות האחרות אמורות בכל זאת לשנוא אותן על המעשים ההם. היא לא שוכחת להזכיר לנו שהדמויות שלנו, גם אם מתכוונות לטוב, הן יהירות, או אכזריות, או סתם נוהגות באופן רוח תמוה. וגם אם הן לא באמת כך, זו חרושת השמועות ודעות קדומות. הסופרת נותנת להם גם להשפיע על הדמויות שלנו.
ואם הייתה לי הזדמנות אחת להבין למה מישהו שונא אותי ולהסביר לו את עצמי דרך יום בחיי, אני חושבת שעשיתי עושה את זה. וזה ההיגיון פה. הן שונאות אחת את השנייה, והן רעות לפעמים, אבל אנושיות מספיק כדי שנזדהה איתן בכל זאת.

לפני 11 שנים•Stingray
דירוג
4.0
לפני 11 שנים

“התחלתי לקרוא את הספר עם ביקורות לא טובות. אבל אני חייבת להודות שהופתעתי לטובה ✔ התחלתי פשוט לקרוא”

38/43
ביקורות על נפילת הממלכות
הבאה
FoxFace
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 12 שנים

“ספר ממש טוב, אבל קצת הזכיר לי ברעיון את "האימפריה האחרונה".”