ממש התאכזבתי מהספר המשך של הסידרה לא שציפיתי ליותר, אבל הספר יותר מדי מסתבר כלא הגיוני. אפילו כשהוא לרמה של בני נוער המעבר של מור מבחור לבחור מהירה מדי. גורם לה להיות אגואיסטית מתרכזת בעצמה. לא רואים בכלל מה היא מרגישה? לא הצלחתי להתחבר לספר הזה נטשתי מהר.
העלילה כבר לא אמינה בעיניי.

בעבר היה זה אחד הספרים האהובים עלי ביותר
קראתי אותו לראשונה כשהייתי בכיתה ו והיום אני בת 20
אני מדברת על הסדרה: " סודות נעורים " של חני נחמיאס
אז למי שלא מכיר מדובר במור שעוברת חוויות שונות בתקופת ההתבגרות שלה ועד כאן הכל נשמע דווקא די נחמד...
היום בהסתכלות לאחור אני יכולה להגיד שהספר הזה נוראי וזה פשוט אסון לתת לנוער לקרוא אותו
כל הספר מתבסס על כמה מור יפה , מלכת הכיתה, הכי רזה,מקבלת כל מה שהיא רוצה, משיגה הכל בזכות המראה שלה
בטוחה שהיא מלכת העולם והיא גם כותבת את זה כמה פעמים במהלך הספר, יורדת על ילדה שהיא מלאה, עוד דוגמה מאוד עצובה וגרועה שהשפיעה עלי המון היא שבספר החמישי מור טסה לאיטליה עם משפחתה ואוכלת מלא גלידות , פיצות ופסטות... כשהיא חוזרת הביתה מחכים לה כמובן מכתבים מכל החברים שלה , ובאחד המכתבים כתבה אותה ילדה מלאה " אני מקווה שתיזהרי עם כל האוכל כי זאת אחת הסיבות שעליתי במשקל " או משהו בסגנון... מה הגיבורה החביבה שלנו עושה? נעמדת מול מראה , מרימה את החולצה ומציינת " איזה כיף הבטן שלי שטוחה, כמה כיף לאכול הכל ולהישאר דקיק"
במקום לקחת ספר ולחנך דרכו , כל הספר מעודד רדידות , שאיפה לשלמות , בנוסף מור בוגדת בחברה הכי טובה שלה ומתנשקת עם חבר שלה - אבל חני נחמיאס כמובן סידרה שהכל ימשיך כרגיל ומור לא תתנצל " כי היא שונאת להתנצל " (אמיתי שזה מה שהיה כתוב)
ועוד כמה דוגמאות שבאמת חרטו אצלי נזקים ומגיל 11 התחלתי לפתח אובססיה לנראות שלי ושאני אהיה רזה (עד שקראתי את הספר לא חשבתי על הדברים האלה בכלל)
כי המסר העיקרי שם זה שאם את רזה את שווה ומגיע לך , ואם את שמנה או לא מושלמת אין לך סיכוי להשיג כלום...
למשל את עבודתה בפיצה היא השיגה רק בגלל שהיא יפה (לפרק קוראים המלצרית הכי יפה) ואני מצטטת:
"העבודה בכיס שלי, דורון מת עלי...."אפשר לעזור לך מתוקה?" התקרבתי אליו ודורון בחן אותי בהנאה גלויה...(מדובר על ילדה בת 14 כן? )
וכמובן שלפני שהתחילה לעבוד " את המלצרית הכי יפה שהייתה לנו עד היום ..וקרץ לה"
כמובן שכולם מסביב מעריצים את מור הערצה עיוורת ואפילו מכנים אותה " מלכה " "אלילה"
כל פעם שמישהו מנסה לסתור אותה או לומר משהו שהיא לא אוהבת לשמוע היא מתעלמת ממנו או מתנהגת מגעיל ואז אותו אדם בא מתנצל ומתחנף כדי לקבל ממנה יחס, זה נראה לכם הגיוני?
אלה רק מהדוגמאות הבולטות שעלו לי לראש...
אבל אני באמת אשמח לשמוע מה דעתכם... והאם צריך לתת לספרים כאלה להימכר לילדים (לי אישית זה הרס המון ואת זה אני אומרת היום בדיעבד, אז הספר היה מושך וכל הבנות בכיתה שלי קראו אותו)

ספר מהמם למרות מה שמור עשתה!