הספר הזה הוא אקספיזם מושלם לימים טרופים אלה של מלחמה בחוץ. נהניתי ממנו קראתי אותו בדיוק שהתחילה הפסקת אש ועדיין הייתי בחוסר ודאות מצאתי אותו בספריה שכונתית בתל-אביב.
אהבתי את הדמויות, אני אפילו חושבת שהספר בסדרה הזאת טוב מקודמיו מור מתגלמת כדמות עם יותר אופי בוגר. היא אומנם שטחית שמחפשת תשומת לב מכל הבנים. אבל בסופו של דבר היא מתבגרת. וגם שאר הדמויות. אם היה אפשרות הייתי נותנת לספר 3.5 אבל לא יותר, כי בכל זאת זה ספר לנוער. ולא ספר עומק, אבל הוא הרבה יותר טוב מקודמיו.

אז לא הייתי במחנה קיץ בקיבוץ בסוכות, הכנתי עם האחיינים קישוטים לסוכה, וחגגנו יום הולדת לכולם בערך שנולדו בתחילת השנה העברית.
חני נחמיאס המוכרת משירים והצגות ילדים מתגלית פה גם ככותבת לא רעה, אם כי התוכן היה קצת ילדותי יחסית לגיל המצולמים על הכריכה, וכמי שבערך בגיל של בתה ששמה מוזכר בספר כאחת הדמויות (היא המצולמת על הכריכה?)
אני יודעת שהסיפור הזה לא היה עובד במציאות, לא בדור שלנו בכל אופן.
אבל מאוד התחברתי למה שמתואר על הווי הקיבוץ, גדלתי במושב ואבי חקלאי לשעבר, וגם למדתי בבית ספר קיבוצי, זה מאוד נאמן למקור מבחינת היחס לחקלאות, ובמיוחד הדמות של הילד המוזר והשתקן שבסופו של דבר המקובלים מבינים ששפטו אותו לא נכון.. עברתי את זה.
עולם הזוהר מאוד בולט כאן, כנראה בעקבות ניסיונה של חני בתחום הלא פשוט הזה, התחרותיות שלפעמים היא בעיקר בראש שלך וכל בחורה שאת פוגשת יכולה לתפוס את מקומך, יש הבדל בין להיות הכי יפה בשכונה לבין לזכות בתחרות ארצית ליופי.
יש פה עיסוק בלתי פוסק - ואולי עיסוק של החברה הסובבת ב"מי הכי יפה?" ו"האם יש לבחורה סיבה לדאוג לקשריה הרומנטיים אם היא הכי יפה בסביבה?"
הגיבורה מרגישה מאוימת מבנות שהן אולי פחות יפות אבל יותר חכמות ממנה, ומזכירה לעצמה כל הזמן שהיא לא צריכה לדאוג כי היא תמיד תעדיף להיות יפה וטיפשה על פני חכמה ולא יפה...
לא פלא שהדור שלנו המילניאל גדל להיות מה שהוא גדל...
ובשבילנו במשפחה חני תמיד תישאר חני מהחדר של חני שהשתתפנו בו בילדות וזכינו בקורקינט.

ממש התאכזבתי מהספר המשך של הסידרה לא שציפיתי ליותר, אבל הספר יותר מדי מסתבר כלא הגיוני. אפילו כשהוא לרמה של בני נוער המעבר של מור מבחור לבחור מהירה מדי. גורם לה להיות אגואיסטית מתרכזת בעצמה. לא רואים בכלל מה היא מרגישה? לא הצלחתי להתחבר לספר הזה נטשתי מהר.
העלילה כבר לא אמינה בעיניי.

קראתי את זה לראשונה בהיותי ילדה בת 14-15. היה לי רגע פנוי בשבת, וכמובן שהספר צץ לי לתרומה בספריה. רציתי קצת לקרוא משהו שיעביר לי את הזמן בשבת הארוכה. ואכן הצליח, הספר הוא ספר שמיועד לבני נוער, ומשום מה זה עבד, הצלחתי להתחבר לדמויות.
וחני נחמיאס הפתיעה או ככותבת לא רעה בכלל. חמוד וכן כדי להעביר זמן.

בעבר היה זה אחד הספרים האהובים עלי ביותר
קראתי אותו לראשונה כשהייתי בכיתה ו והיום אני בת 20
אני מדברת על הסדרה: " סודות נעורים " של חני נחמיאס
אז למי שלא מכיר מדובר במור שעוברת חוויות שונות בתקופת ההתבגרות שלה ועד כאן הכל נשמע דווקא די נחמד...
היום בהסתכלות לאחור אני יכולה להגיד שהספר הזה נוראי וזה פשוט אסון לתת לנוער לקרוא אותו
כל הספר מתבסס על כמה מור יפה , מלכת הכיתה, הכי רזה,מקבלת כל מה שהיא רוצה, משיגה הכל בזכות המראה שלה
בטוחה שהיא מלכת העולם והיא גם כותבת את זה כמה פעמים במהלך הספר, יורדת על ילדה שהיא מלאה, עוד דוגמה מאוד עצובה וגרועה שהשפיעה עלי המון היא שבספר החמישי מור טסה לאיטליה עם משפחתה ואוכלת מלא גלידות , פיצות ופסטות... כשהיא חוזרת הביתה מחכים לה כמובן מכתבים מכל החברים שלה , ובאחד המכתבים כתבה אותה ילדה מלאה " אני מקווה שתיזהרי עם כל האוכל כי זאת אחת הסיבות שעליתי במשקל " או משהו בסגנון... מה הגיבורה החביבה שלנו עושה? נעמדת מול מראה , מרימה את החולצה ומציינת " איזה כיף הבטן שלי שטוחה, כמה כיף לאכול הכל ולהישאר דקיק"
במקום לקחת ספר ולחנך דרכו , כל הספר מעודד רדידות , שאיפה לשלמות , בנוסף מור בוגדת בחברה הכי טובה שלה ומתנשקת עם חבר שלה - אבל חני נחמיאס כמובן סידרה שהכל ימשיך כרגיל ומור לא תתנצל " כי היא שונאת להתנצל " (אמיתי שזה מה שהיה כתוב)
ועוד כמה דוגמאות שבאמת חרטו אצלי נזקים ומגיל 11 התחלתי לפתח אובססיה לנראות שלי ושאני אהיה רזה (עד שקראתי את הספר לא חשבתי על הדברים האלה בכלל)
כי המסר העיקרי שם זה שאם את רזה את שווה ומגיע לך , ואם את שמנה או לא מושלמת אין לך סיכוי להשיג כלום...
למשל את עבודתה בפיצה היא השיגה רק בגלל שהיא יפה (לפרק קוראים המלצרית הכי יפה) ואני מצטטת:
"העבודה בכיס שלי, דורון מת עלי...."אפשר לעזור לך מתוקה?" התקרבתי אליו ודורון בחן אותי בהנאה גלויה...(מדובר על ילדה בת 14 כן? )
וכמובן שלפני שהתחילה לעבוד " את המלצרית הכי יפה שהייתה לנו עד היום ..וקרץ לה"
כמובן שכולם מסביב מעריצים את מור הערצה עיוורת ואפילו מכנים אותה " מלכה " "אלילה"
כל פעם שמישהו מנסה לסתור אותה או לומר משהו שהיא לא אוהבת לשמוע היא מתעלמת ממנו או מתנהגת מגעיל ואז אותו אדם בא מתנצל ומתחנף כדי לקבל ממנה יחס, זה נראה לכם הגיוני?
אלה רק מהדוגמאות הבולטות שעלו לי לראש...
אבל אני באמת אשמח לשמוע מה דעתכם... והאם צריך לתת לספרים כאלה להימכר לילדים (לי אישית זה הרס המון ואת זה אני אומרת היום בדיעבד, אז הספר היה מושך וכל הבנות בכיתה שלי קראו אותו)

בספר נלווה את גיבורי הסדרה האהובים ברגעים של התמודדויות מורכבות שמשנות את חייהם ואת שגרת יומם
מור , גיבורת הסדרה, מוצאת את עצמה מתמודדת עם הצלחתה הגדולה של אחותה הצעירה רוני.
דוני מתמודד עם נשואיה השניים של אמו ועם אחותו החדשה שהופכת לבת בית
אורי צריך להתמודד עם עלבון צורב שהתחיל כפליטת פה אומללה, ומאי עם הבטחה שנתנה ועם לב שממאן להחליט. התמודדויות קשות ,החלטת חשובות . איך יוצאים מזה?
אלופת המטקות זהו ספרה ה 7 של חני נחמיאס בסדרת "סודות נעורים " וספרה ה 5 בקטגוריית ילדים ונוער . כל ספרי חני נחמיאס היו לרבי מכר

ספר נחמד היה קטעים שאהבתי בספר והיה שהשתעממתי
ממליצה לקרוא בהזדמנות

ספר מגעיל ברמות!לא טוב וגם מפחיד ולא חינוכי בכלל לילדים ולנוער

ספר טוב להעביר איתו את הזמן :)
מומלץ!