אני לא בטוח מה יותר עצוב - זה שעבר שבוע מאז שסיימתי לקרוא את הספר הזה ואני לא יכול להחליט מה אני חושב עליו או זה שברור לי כשמש שכשפול אוסטר כתב את הספר הוא רצה שילמדו אותו בשיעורי ספרות . הספר מעצבן ודוחה אך יחד עם זאת יש בו משהו . משהו שקשה לשים עליו את האצבע שמושך אותך פנימה . מזמן שלא הייתה לי חוויה כל כך אמביוולנטית בקריאת ספר . קשה לי להגיד אם הייתי ממליץ עליו או לא אך גם קשה לי להגיד עליו משהו בכלל .













