בדרך כלל אני מנסה להמנע מלכתוב ביקורות על יצירות מופת , אולי זה בגלל שאני לא מחשיב את עצמי ראוי מספיק כדי להעיר הערה לא במקום או אולי מסיבה שהיא הרבה יותר קרובה לקרקע .
הפעם אזנח את ההרגל המקולל הזה בצד ואגיד שזהו אחד מהספרים הכי טובים שקראתי בשנים האחרונות . העולם העשיר שהרברט מציג לפנינו הוא תערובת מוזרה של תקופות שונות וערבוב של דברים רבים כמו סאגות אפיות של עמי צפון אירופה אי שם מיימי הביינים ועד המושגים הרבים השאולים מהאיסלאם ודתות רבות אחרות שהרברט מערבב ויוצר מהן משהו חדש אך ישן וכך נוצרת יצירה אפית מהעתיד הרחוק בחלל . אחד הדברים שהרשימו אותי ביותר הוא האופן של הפירוט שבו הכל מסופר והאקולוגיה המפורטת למדי של אראקיס .
חסרונו היחיד של הספר הוא בעומס שהוא משליך על הקורא מבחינת המידע הרב שזורם כל הזמן , אך לקוראים שרוצים להתמודד עם זה , יהווה הספר לתענוג גדול.
אני מקווה שהפעם אסלח לעצמי אחרי שאפרסם ביקורת על יצירת מופת .

יש לי דבר אחד טוב ואחד רע להגיד לגבי הספר . נתחיל מהטוב , הספר מעניין והנושאים שהוא מכסה מרתקים והביאו כמה זוויות חדשות שלא ידעתי על קיומן בהקשר לידיעותי על הנצרות והיהדות .

הדבר הרע - הספר חסר ואני מתכוון : רק 64 עמודים לכתוב על כל הנושא ?

הגעתי לספר מהתעניינות שכבר הרבה זמן קיימת אצלי לדתות המזרח בכלל ולבודהיזם בפרט . אחרי כמה ספרים שקראתי על בודהיזם כמידע כללי ולא כפרקטיקה דתית ליום יום , אני יכול להגיד שסוף סוף הגעתי לספר שלא נוטה להלל כמחזיר תשובה או לדבר בגנותה כאתאיסט על הדת המעניינת הזו (אם בכלל אפשר לקרוא לזה דת במונחים המערביים שלנו) .הספר בוחן את ההיסטוריה , המנהגים הדתיים של הכיתות השונות של הדת וכמובן את הדוגמות ודמותו של הבודהה על שלל הגרסאות שבו הוא מוצג בשלל האסכולות השונות .
אסכם ואגיד שזהו ספר נהדר ולמי שרוצה לקבל מידע בלתי תלוי על הבודהיזם זהו ספר מומלץ מאוד

אני לא בטוח מה יותר עצוב - זה שעבר שבוע מאז שסיימתי לקרוא את הספר הזה ואני לא יכול להחליט מה אני חושב עליו או זה שברור לי כשמש שכשפול אוסטר כתב את הספר הוא רצה שילמדו אותו בשיעורי ספרות . הספר מעצבן ודוחה אך יחד עם זאת יש בו משהו . משהו שקשה לשים עליו את האצבע שמושך אותך פנימה . מזמן שלא הייתה לי חוויה כל כך אמביוולנטית בקריאת ספר . קשה לי להגיד אם הייתי ממליץ עליו או לא אך גם קשה לי להגיד עליו משהו בכלל .

אני חושב שמה שהרס לי את הספר זה הציפייה שהוא גרם לי מלאחוז בו . הספר מעוצב כלכך טוב שהוא מאכזב במידה מה . אל תבינו אותי לא נכון הוא ממש נחמד אך ממש לא מה שציפיתי לו . הספר מספר על אירועים מתדרדרים בחייו של פרופסור בארה"ב והגייגיהם שלו ושל הדמויות הסובבות אותו בדרך לסוף העולם . ישנה גם זווית מעבר והיא התעסקות רבה בפילוסופיה ומוסר והרבה זן בודהיזם.

אחרי שסיימתי אותו ידעתי שהתרגום למהדורה העברית לא משהו . אך עדיין מעניין ושווה קריאה

הרבה זמן שהספר הזה שכב אצלי על המדף .. ועל אף עוביו (900 ומשהו עמודים) החלטתי סוף סוף לקחת אותו לידיים ולהתחיל לקרוא ומה אני אגיד ? הוא שווה כל דף .
הספר מגולל את הסיפורים שלא לימדו אותנו על ארה"ב והאימפריה שלה שלפי מה שמראה זין נבנתה על דם וניצול מימי הטבח של האינדיאנים על ידי קולומבוס ואנשיו דרך תנועות האיגודים והפועלים באמצע המאה העשרים שהפגינו בעד שכר שווה ועד ימי בוש הבן ומלחמת עיראק .
הספר מומלץ מאוד ולמרות שנכתב על ידי פרופסור למדעי המדינה , הוא מאוד ידידותי לקריאה ואינו אקדמי מידי . זין שם דגש על תיאורים של אותם האנשים "שהיו שם" והספר מלא ציטטות של הפעילים ,העובדים ,והעבדים עצמם .
מי יודע אולי כמו שבתוספת הספר בתרגום העברי בראיון שמובא עם זין , תחכתב יום אחד "היסטוריה עממית של ישראל" .
לסיכום ספר מעורר השראה אך דורש הרבה תשומת לב.

ספר בסדר , אפילו לא רע .
הספר עצמו נחמד כספר טיסה אך לא מעבר .
למי שחיפש חוויה קורעת מצחוק כמו "בזקן בן המאה.." לא ימצא אותה כאן . כנראה שיונסון איבד את מגע הקסם ויצר יצירה מתיפיפת ובינוית פלוס במקרה הטוב .

ספר טוב המסכם באופן קצרצר את התרבויות אשר היו קיימות בדרום אמריקה הפרה קולומביאנית .
החסרון הבולט העיקרי שזהו סיכום קצרצר , מצד שני יחסית למה שניתן כיום למצוא בעברית במיינסטרים על הנושא , זהו ממש אוצר .