ליידיז. בשורה מצערת לי אליכן.
אין בנים כמו ווין. אין בנים כאלה.
אנחנו נחמדים (רובנו). אנחנו מכילים (לפעמים). אבל אין אף בן עלי אדמות שמסוגל לבלוע כל כך הרבה צפרדעים ולא להיחנק.
"כן, מותק, הבן דוד שלך יכול לירות עלי ואת יכולה לחתוך את הקשר שלנו משיקולי כדאיות, להיכלא לשלושה חודשים ואני אמשיך לחכות לך, ליצור קשר עם המאפיה מתי שתרצי, להחזיק בבית שוקולד לא חוקי ולהיעלם פתאום לאיזו ארץ זרה, ואני לא אגיד מילה ואהיה מאושר. רק בבקשה אל תקחי את אבא שלי כעורך הדין שלך. זה כבר מעבר ליכולותיי"
(הדברים לוקטו מבין השורות, אך נותרו נאמנים להקשר המקורי)
נסיכת המאפיה שלנו עלתה לי על כל העצבים, אבל החבר שלה עוד יותר. גם על טבעי, גם יפהפה, גם עשיר, גם חכם. וגם בנו של פרקליט המחוז בפועל. נו טוב, אני מסתפק בלהיות חכם. מישהי רוצה את מספר הטלפון שלי?






![המלט [תרגום: שלונסקי]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers1/12024.jpg)







