אוקיי וואו.
לומר את האמת שציפיתי פחות ממה שקיבלתי מהתקציר.
נקודה שאני מוסיפה אחרי שקראתי את התקציר המקורי, הלוזר הנודניק לא מת, הוא חוזר על כיסא גלגלים.
כך שבמקור, זה באמת עולם ששוקולד לא חוקי בו, אבל ממה שראיתי התייחסו לחוק הזה כמו לאיסור שתייה לקטינים, בעיניי כן.
אז, כעיקרון בערך רבע או שליש מהספר עוסק בקטע של החוק והמאפיה.
והשאר זה תסבוכי נעורים(החולשה שלי~)
ולא, לא בקטע של "אהבה אסורה"
כאילו היה, אבל זה בקטע "אני מחבב אותך, את נראת חזקה וטובה, ואני רואה שאת אוהבת את הילד, והוא גם כן מאוהב בך מעל הראש. אבל בגלל שנולדת למשפחה שיטית, את לא הולכת לצאת איתו, כי פאק יוD:"
אבל אני יותר אוהבת את מה שקרה מעבר לאהבה, והמאפיה.
את חיי הנעורים.
ז"א את הקושי של אניה גם לטפל באחותה הקטנה, לדאוג לאחיה הבכור, ולתמוך בסבתה הגוססת.
ובאותו הזמן לשמור על איזון ציונים טוב, לשמור על חיי חברה נורמליים מעבר לעובדה שהיא בת מאפיונרים.
****
אוקיי מפה אולי אפלוט ספויילרים, אז למי שלא קרא ולא מעוניין לקרוא את 'איך-הגעתי-לספר' סיפור, אז שיעצור פה.
****
אוקיי דבר ראשון. ליאו.
אוקיי מתברר שיש לי חולשה לדמויות כאלו(כי אנשים כאלו לא פגשתי ולא נראה לי שגם כן אפגוש)
הבחור בן 18, אבל רמת הבנה של ילד בן 8 בגלל תאונה(או יותר נכון רצח מתוכנן) שמימנה אימו מתה מקליעה במצח, והוא עם פגיעה רצינית בראש(כשהיה בן 8) לאחר שהרכב נתקל בעץ.
טוב אתם יודעים, ילד עם הבנה של בן 8 זה גם רגישות של בן שמונה.
ולי יש דמות שהוא כמו ליאו, לא בקטע של התאונה והכל, אלא פשוט תמים, רגיש וקצת מתקשה להסתגל לחייו המבוגרים עכשיו.
ועכשיו לווין. לא הייתה לי בעיה עם בחור, אבל יצא מושלם מידי(כן, אותה קלישאה ש'בנים מושלמים קיימים רק בספרים')
לא יודעת היא תיראה את הבחור איזה רבע מטר מימנה, ואני בטוחה שהיא לא נמוכה כזו, הוא נראה טוב, הוא עדין מאוד, מבין כל מצב, תומך בכל מצב, ונשאר באותו צד באמון רב.
בסדר אולי הוא לא מושלם בגלל הקטע של האהבה האסורה, אבל אפשר להתגבר על זה, אפשר לחשוב.
כאילו, יותר מידי מושלםXD
ולומר את האמת כשהיא נפרדה מימנו הוא הזכיר לי מן משהו שראיתי, שהבחור פשוט צחקק מהחמידות של המבט הכועס שלה כשהיא טענה שהיא רוצה שהם יפרדו.
כאילו כשהיא יותר דחתה אותו הוא לקח בסדר.
אבל אחרי שהתחילה מערכת היחסים והיא ביקשה להפרד מימנו אז הוא לא מאמין שזה הרצון שלה.
טוב בסדר הוא היה אי השפיות שלה בכל הסיפור הזה, אבל גם סבתא שלה נפטרה, גם אח שלה עשה עברה ונעלם בהשד יודע איפה(מנקודת המבט שלו כן)ועוד המאפיית השוקולד על הראש שלו.
כאילו אחי, אתה אמור להבין ש;
1 - לא יהיה לה זמן אליו וזה יכאב לה יותר שהיא מנדה אותו
2 - היא בפאקינג מאפייה. לא משנה שזו מאפיית שוקולד, זה עדיין מאפייה, עם הרבה רובים
הבחורה הייתה צריכה לשקר לו שהיא בוגדת בו לזה.
שהיה, אני זורמת עם העיניין שגם אם יכוונו לו רובה לרכה הוא לא יזרוק אותה(לפחות במה שהוא מציג)
אבל שיבין שצריך להתחשב קצת בטובתה
כאילו כן הספר נגמר שהוא בא ביום הולדת שלה, ובספר השני(אני אקרא בעוד... אולי מקסימום 10 שעות אבל לי נראה 8-7) הוא יסביר איך המוח התחיל לתפקד לו והוא הבין שהיא שיקרה לו.
אבל שהיה זה סתם קיטור.
חוץ מזה, שזה היה בסוף, הספר אדיר.
אני התחלתי לקרוא אותו באזור שמונה בערב. עכשיו 2 בלילה. כך שקראתי את הספר תוך 6 שעות(שיא חדשD:)
אישית פחדתי שאולי הספר לא יהיה כזה טוב, כי הוא של חברה, שבמקור מישהי השאילה לה אותו, והבעלים האמיתי של הספר לא שאלה עליו יותר, כך ש...
בקיצור, פחדתי להתאכזב מזווין.
כי אחותי חפרה לי עד כמה הסופר נוקולס ספרקס נהדר והכל, והתחלתי ספר אחד שלו(הטוב שבי), ולא מכוונה להעליב מי שקרא את הספר הזה ואהב, זה די שיעמם שהוא מתחיל את הספר במלחמות וטראומות של הדמות העיקרית, וגם הדמויות בערך בנות 40, כשהמקסימום שלי היה 30, גם כן הכל היה מתח(גיום מוסו), אז לא יודעת, לא עיניין אותי והתאכזבתי(אבל אתן לו ניסיון נוסף בהמשך).
אבל התחלתי את 'כל הדברים שעשיתי' כי הייתי ממש ממש משועממת ונואשת. לא היה לי חשק לכתיבה או ציור אלא לקריאה, ולא היו לי ספרים שפשוט דרשו קריאה, אז חשבתי "אקרא אותו, ככה אחזיר אותו מהר יותר"
וככה זה נגמר שישבתי 6 שעות רצופות תקועה על הספר הזה.
ועכשיו קיבלתי רושם ממש טוב, ואני בטוחה שאהנה ככה משאר ספרייה
נ.ב.
אני נורא משפפת את סקרלט וליאו
עוד מישהו?
