"רצנו כבני לילות פראיים,
במקומות שמלאכים לא שמו רגלם.
היערות היו חשוכים ועמוקים,
ולפנינו עפו שדים ומפלצות.
הצצנו דרך תחתיות בקבוקים
לראות עד כמה רחוק אפשר להיות.
עולמנו,הקסום והנפלא,
שאליו אף מכונית לא תגיע לעולם.
אהבנו את כלבינו כחיים,
אופנינו לנו כספינות חלל היו,
אנו בדרכנו אל הכוכבים,
במאדים נערוך סיורים.
נעוף לענף מענף כמו טרזן,
ונשלוף את להב חרבו המצליפה של זורו.
אנו היינו כג'יימס בונד בהרפתקאותיו,
היינו כהרקולס ללא כבלים,
נשאנו לעתיד עינינו וראינו ארץ רחוקה,
הורינו תמיד חסרי גיל היו בה,
והזמן היה כגרגירי חול ברוח.
נמלאנו חיים עם על יום חולף
שופעי רעש,ברכיים חבולות וצחקוקים.
במראה רואה אני איש זקן,
אך ספרי מוקדש לנעורים."
'חיי נער' רוברט ר. מקאמון
