לארי ניבן, אחד מגדולי סופרי המדע הבדיוני של הגל השני - ועדיין עברו יותר מ-20 שנה מאז שקראתי משהו שלו, הסגנון שלו היה זכור לי כקר וטכני מה שקצת הרתיע אותי.
למרות זאת ציור ההעטיפה ושם הספר מגונן תמיד סקרנו אותי וכשראיתי שהוא כולל חייזר בשם פססתפוק לא נותר אלא להשיג עותק ולצאת לדרך.
העלילה מתרחשת בעולם החגורה שזכור מספרים אחרים של ניבן. חייזר מסתורי דמוי אנוש מתקרב במהירות לכדור הארץ וישובי חגורת האסטרואידים אחרי מסע בן עשרות אלפי שנים, טייס חלל בודד נמצא במסלול שמביא אותו למפגש ראשון עם החייזר. ההתרחשויות מכאן והלאה הן מפתיעות ובלתי צפויות ועדיף שאפסיק לפרט מחשש לספוילרים...
הספר משתייך לגרעין הקשה של המד"ב, ניבן עוסק הרבה בספקולציות מדעיות וחייזריות אבל גם במבנה עתידני של החברה האנושית ובשאלה הבסיסית של מאיפה הגענו ולאן אנחנו הולכים. הדגש בספר הוא יותר על רעיונות ופחות על אנשים ולכן פיתוח הדמויות בספר הוא קצת שולי אך עדיין מדובר בספר מקורי, כתוב היטב, עשיר ברעיונות ומאוד מעניין. קריאה בהחלט מומלצת לחובבי מד"ב קלאסי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
