ספר מדע בדיוני מצויין בעל נופך אוטוביוגרפי (הסופר בוגר מלחמת ויאטנם) ומסר אנטי מלחמתי חזק.
מהקלסיקות שהוצאת עם עובד הוציאה בסדרת המופת שלה מסוף שנות ה-70, בקריאה חוזרת הספר הוכיח את עצמו כרלוונטי מתמיד.

מגיפה בלתי מזוהה חיסלה את האנושות, האדם האחרון (כנראה) על פני כדור הארץ שורד בקושי לצד קהילה מוזרה של דמויי אנוש מסתוריים. הוא יוצא למסע חידוש אספקה ותוך כדי כך נזכר בחייו ובמאורעות הטרגיים שהובילו אל המצב.

מעבר לתרחיש הפוסט אפוקליפטי המצמרר בז וניאלה עוסק גם בניסויים גנטיים, ביו טכנולוגיה, סוציולוגיה ואף סמנטיקה. הכתיבה של אטווד סוחפת ומרתקת, לדמויות יש נפח ועומק ופשוט קשה להניח את הספר בצד - שמחתי גם לראות שמלאכת התרגום הופקדה בידיו האמונות של עימנואל לוטם שכדרכו לא מאכזב (ולשם שינוי לא מצאתי בספר אפילו שגיאת הגהה אחת...ייתכן שזה בגלל שהוא לא סווג בהוצאת הספרים כמד"ב ?).

יצירת מופת פוסט-אפוקליפטית מאת סופרת מוכשרת במיוחד. הספר מצטרף לרשימה הולכת ומתארכת של דיסטופיות משובחות, נראה שהנושא מוציא מהרבה סופרים את הטוב שבהם. לקרוא !

דיסטופיה משובחת מאת סופר שהייתי שמח לקרוא עוד ממנו...
הצד החזק של כוכבי הכלב הוא לאו דווקא נושא הספר (כדור הארץ לאחר מלחמת גוג ומגוג, נושא שכבר נשחק היטב בעשרות השנים האחרונות) אלא הצגת הדמויות והצד האנושי שבעלילה. גיבור הספר מתמודד עם מצב קטסטרופלי ומייאש, הוא נאלץ לעשות דברים שנוגדים את כל מה שהוא מאמין בו אבל מצליח איכשהו לשמור על הצד האנושי שלו - ואפילו למצוא אהבה או שתיים.
ספר משובח, מרגש וסוחף (למרות תאורי הטבע הקצת ארכניים מדי), עגמומי אבל עדיין אופטימי למרות הכל. לא נראה שתרגמו עוד ספרים של פיטר הלר לעברית וחבל, הייתי שמח לקרוא עוד.
תודה מיוחדת לאנשים הטובים שמשקיעים זמן ומחשבה בכתיבת ביקורות פה בסימניה ובלעדיהם כנראה שלעולם לא הייתי מגיע לספר הזה (ולספרים אחרים).

ביקור בראשה של אחת הסופרות האהובות עלי.

שושנת הרוחות הוא לא אוסף רגיל של סיפורים קצרים, יותר כמו אוסף פתקים, חלקם קצרים וחלקם יותר ארוכים. הספר הרגיש לי כמו מין סיור קצר בשולחן הכתיבה של אורסולה - רעיונות, התחלות, שברי מחשבות וקטעי סיפורים שחלק מהם מרגיש כמו בסיס למשהו יותר ארוך.

מי שמכיר ואוהב את אורסולה לה גוין ימצא כאן עניין, למי שעוד לא יצא לקרוא אותה מומלץ להתחיל עם אחד מספריה המצויינים האחרים.

קלאסיקת מד"ב אמיתית - ספר מקורי, סוחף, מצחיק, מטלטל ורב מעללים.
הכתיבה המקורית של בסטר מגיעה פה לשיאה ומסתייעת בתרגום משובח במיוחד של (מי אם לא) עמנואל לוטם.
ההסתייגות היחידה היא כמות האלימות והאכזריות שמופיעות בסיפור, למרות שהן בלתי נמנעות בהתחשב במוטיב העיקרי של העלילה - נקמה.
פני מועדות לכוכבים הוא ספר שלא נס ליחו גם אחדי קריאות חוזרות ונשנות במשך 25 שנה.
מומלץ ביותר לחובבי הספרות הספקולטיבית הבלתי שגרתית.
גניטה נעימה !

אז מי אוהב פנטזיה ? אני לא כל כך
מלכת הכוכבים התחיל בצורה קצת מייגעת עם עודף דמויות ואינפורמציה, אבל איכשהו כשצלחתי את 100 העמודים הראשונים התברר שמדובר בספר כובש עם דמויות בעלות עומק ואוירה מיוחדת במינה - וגם סיפור מיוחד במינו.
9/10, וול דאן

נחמד מאוד לגלות שגם בשנות ה-2000 יוצאות קלאסיקות מד"ב.
ספר מצויין שתענוג לקרוא, לוקח הרבה מהיינליין, ג'ון וארלי ופיליפ קיי דיק אבל שומר על מקוריות ועניין.
מומלץ לא לעשות את הטעות שעשיתי ולחשוב שחלק 1 ו-2 נפרדים - הם לא.
9/10 (בסוף הספר קצת מתעייף...אבל מה שלפני שווה את זה)

אלווין הוא צעיר שחי בעיר האחרונה ששרדה על פני כדור הארץ, עיר ענקית וסגורה הרמטית המכילה בתוכה את כל שרידי האנושות ומנוהלת ע"י מחשב מרכזי.
בני האדם שחיים בעיר זוכים למין סוג של אלמוות - מאגר הגנים שלהם נשמר ע"י המחשב המרכזי והם יכולים פשוט להחליט "למות" בכל זמן שירצו והמחשב ישמור את הגנים ומאגר הזכרונות שלהם לשימוש עתידי בזמן שיקבע על ידו.
אלווין נרדף כל חייו ע"י הרגשה שמשהו מצפה לו מחוץ לעיר. בשלב מסויים הוא מחליט שהוא חייב לצאת החוצה ולפרוץ את הסגר שבתוכו הוא חי. משם הדברים מקבלים תפנית לא צפויה...

העיר והכוכבים הוא אחד מספריו הראשונים של ענק המד"ב ארתור סי קלארק ומבוסס על סיפור קצר שפורסם לראשונה ב-1948. כהרגלו קלארק עוסק בעתידנות חברתית ובוחן את רעיון האוטופיה מכל מיני זוויות. הכתיבה של קלארק שוטפת ומרתקת והרעיונות שלו רעננים אפילו היום, קרוב ל-60 שנה מאז שהספר יצא. כמו הרבה ספרים אחרים שלו גם העיר והכוכבים מלא באמונה ברוח האנושית וביכולתה להתגבר על מכשולים ולהתעלות גם במהלך תקופות אפלות.

העיר והכוכבים הוא לא ספר שנתקלים בו הרבה בחנויות אבל ללא ספק מדובר באחת מהיציאות היותר מוצלחות של הוצאת אודיסיאה. קלאסיקת מדע בדיוני אמיתית, 9/10 בסולמי - מומלץ בחום !

את ספר הארץ מצאתי באחת מחנויות היד השניה בדרום ת"א. שלפתי את העותק המאובק והמתפרק מהמדף בעודי מנסה לדלות מתאי הזיכרון ההולכים ונעלמים מאיפה מוכר לי השם פול אנדרסון...אחרי כמה שניות עלה במוחי השם "אין שביתת נשק עם מלכים", סיפור קצר מאחד מאוספי המד"ב המצויינים של הוצאת לדורי. שילמתי למוכר הזועף ולקחתי את הספר הביתה, קצת דבק להצלת הדפים המתפרקים והופ למדף החדשים, שם הוא שכב כאבן שאין לה הופכין כשנה וחצי...בכל פעם שחיפשתי מה לקרוא תמיד היה ספר שנראה יותר מעניין, מדי פעם עילעלתי בספר והחזרתי אותו למדף - משהו בו פשוט עשה רושם לא מושך לקריאה.

טעות !

לפני זמן קצר הגעתי לשפל יחסי באגף החדשים, מה שגרם לי לשלוף את ספר הארץ ולתת לו צ'אנס...די מהר התברר שמדובר בספר משובח וכל ההסתייגויות עפו להן מהחלון.

ספר הארץ בנוי מסיפורים קצרים שממוקמים על ציר זמן של היסטוריה עתידנית, בתחילת הספר אפילו יש פירוט של ההיסטוריה הזאת לפי ספרים נוספים של פול אנדרסון. סיפור המסגרת של הספר עוסק בגילוי תרבויות תבוניות נוספות ע"י בני כדור הארץ מה שמוביל ליצירת "חבר עמים" של גזעים תבוניים ועבודה משותפת שלהם בגילוי ויישוב עולמות נוספים. אנדרסון מתגלה כסופר מצויין, הכתיבה שלו מקורית, מלאת דמיון ומותחת בלי להזניח את הצד הקומי - ראויה לציון דמותו הבלתי אפשרית של ון רין, סוחר החלל שמצליח לפלס את דרכו החוצה מכל מצב באמצעות הפה הגדול שלו...

מסתבר (ולא בפעם הראשונה) שגם ספרים ישנים ומתפרקים עם עטיפה לא ברורה יכולים להפתיע - ופול אנדרסון מסתמן כסופר שאני בהחלט הולך לשים עליו עין מעכשיו. מומלץ !