אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי. הכתיבה קולחת ומרתקת באופן כזה שאי אפשר להפסיק לקרא עד שמסיימים. הסופר תיאר את האירועים בצורה כל כך מוחשית ועמוקה עם המון אומץ ,גילוי לב, כנות , תובנות , רגשות ומחשבות. כדי לעשות צדק עם הסיפור הזה יש צורך בכישרון כתיבה יוצא דופן וזאת כדי להעביר באופן הכי אמיתי את החוויה הנוראית שעברו הניצולים במשך 72 הימים שבהם מצאו את עצמם במרומי האנדים המושלגים מנותקים מהעולם נעים בין תקווה לייאוש ,נתונים לחסדי מזג האוויר נלחמים על הישרדותם פיסית ונפשית בכל רגע ואכן הסופר ללא ספק מספק את הסחורה . קראתי את הספר בשקיקה תוך הזדהות עמוקה הן עם הסיפור עצמו והן עם התובנות שבאו בעקבותיו ויש הרבה כאלה . אחת מהתובנות הללו שנצרבו בליבי היא הציטוט הבא : " ... אחרי כל אותן שנים זוהי עדיין העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת: שמחו בקיומכם. חיו כל רגע. אל תבזבזו אף נשימה" ( עמ' 272) . רק אחרי שקוראים את הספר מבינים את משמעותם של המילים הללו.
ספר נפלא . לא כדאי להחמיץ את חוויית הקריאה.

















