אני מסתכל באתר "סימניה" רק אני הראשון שכותב ביקורת על הספר-מפלצת הזה. (יצא לאור בשפת הקודש בשנת 2005 בהוצאת סטימצקי.) כשיצא לאור היה לו המון פירסום מעניין שאיש לא כתב עדיין ביקורת על הדבר הזה.
זו ספר "פיל" משום שהוא בן 647 עמודים אורכו מעל 40 ס"מ רוחבו כ-25 ס"מ. מעל חצי מטר כשהוא פתוח) יש לו עטיפה חלקלקה ומעצבנת.
שוקל מעל 5 ק"ג. קשה לאחוז בו לאחר מספר שניות הידיים מתעייפות. לקרוא אותו בשכיבה על הגב זה לא ניתן
בספר יש המון ציורים מכל התקופות וכמובן גם הסברים. הציורים באיכות טובה כי הדפים מהסוג המבריק. (על הנזק בעיניין זה אפרט בהמשך.)
קבלתי אותו ליום הולדתי פתחתי פעמיים שלוש. מלהיב במימדיו ובשפע המידע שמכיל. הוא שוכן בארון הספרים שלי בשכיבה (אחרת לא נכנס) ומעלה אבק. מפריע ומעצבן את כל הספרים האחרים בעלי הממדים הנורמליים.
את ה"שי הצנוע " קבלתי כמתנת יום הולדת מידיד בהחלט מתנה יוקרתית. לא נעים להוציא מהספריה משום שהידיד שהביא לי אותו מרבה לבקר ובהחלט יכול להתעניין מה עלה בגורלו.
בקיצור אני "תקוע" איתו עד קץ הימים.
יש לו חסרון רציני כפי שציינתי הדפים המבריקים והמשובחים חדים מאד בקצוות ובכל פעם שניסיתי לעיין בו הם חתכו לי לי את האצבעות וזה ממש כואב.
הוא בהחלט יכול לשמש כמשקולת או כמדרגה לפעילות ספורטיבית. ולאחר מכן להניח במקום בטוח כי שלא יפול על מישהו-עלול להרוג!
עם זאת הוא בהחלט מפגין תרבותיות. לכל המזדמן לחדר עבודתי ספר הוא "ספינת הדגל" התרבותית של הספרייה שלי.
שבוע טוב לכולכם.

סוזנה תמרו סופרת אטלקיה שהולכת בעקבות הלב בספריה. ידועה ומצליחה מאד בעיקר באיטליה.
קראתי את כל שתורגם לעברית ובעיני הספר הזה הוא הטוב שבהם.
ספר ללא מחשבים אינטרנט וטלפונים חכמים דור 3 או 4 בלי רוצחים, בלי מרגלים בקיצור לא לאוהבי "אקשון".
מתאים לקריאה לאנשים עם לב מעט סנטימנטליים. זהו כאמור חשבון נפש של קשישה איטלקיה מלאה בכוונות טובות שעשתה גם טעויות לא פשוטות במהלך חייה. ומוצאת עצמה בשנותיה האחרונות בבדידות. כותבת בגילוי לב ומספרת לך הקורא.
(אני אוהב מאד את התחושה שהספר נכתב עבורי וכאן זה נמצא).
מאד אנושי. הרבה חוכמת חיים. ובעקר תחושה שאנו חודרים לעולמה הפנימי והוא עשיר ומלא רגש.
ספר קצר יחסית 144 עמודים נפלא מהעמוד הראשון. ברור קריא, מפתיע מידי פעם.

אני מעדיף את התרגום הישן. בלי פרשניות ותוספות שמוציאות את הקורא מהטקסט.
שלושה חברים וכלב (הוא כוכב ראשי כמעט) בריטים יוצאים להפלגה בנהרות בריטניה.
לתפוס ראש ושלווה.
מכאן מתחיל ספור הומוריסטי בריטי מלא חן "ההרפתקאות" במסע המפגשים וכמובן הכלבלב יוצרים שילוב.
שתי דוגמאות. 1.כיצד פותחים קופסאת שימורים ללא פותחן? 2. ישנם קטעים שנאלצים למשוך את הסירות בחבל. מה קורה שהחבל מתנתק והאיש הסוחב אינו חש בכך וממשיך להלך רק עם החבל כשאינו מחובר לסירה.
לא מוסיף דוגמאות כדי לא לקלקל לקוראים אני אהבתי מאד. מצאתי שישנם שני סוגים של בני אדם כאלו שטוענים שהספר סתם טיפשי ומזלזלים באלו שאוהבים אותו וכאלו שנהנים ממנו כמוני.
בכלל הומור בריטי או שמבינים או שלא מבינים.
מי שלא מבין אל תנסו להסביר לו לא ילך. תתרחקו ממנו!!!
100 בסולם נתי

בתיה גור על אנשי החוג לפסיכונליזה להבדל מספרה "רצח בשבת בבוקר". הקבוצה סגורה יותר בעלת חוקים וכללים נוקשים .אבל גם כאן מתבצע רצח של אחת המרצות הבחירות . שוב מגויס גיבורנו הסימפטי מיכאל אוחיון לפתרון התעלומה.
אינטקטואלים נחשדים במעשה.
כאלו שבאיש מהם לא הייתה מעלה על דעתך שיעשה את המעשה.
אבל מסתבר שייצרים גוברים גם עליהם ומתבצע רצח.
בספר זה כמו בספר על החוג לספרות ישנה תחושה של זילזול בראשית החקירה במיכאל אוחיון. לדעתי גם נימה עדתית.
מהו הוא כבר מבין.
מיכאל אוחיון האיש מתגלה כאדם בעל נפש שרגליו נטועות בקרקע מצליח בשיטותיו ובמסוגולתו ללמוד ולהבין.
ביכולת שלו לחדור לנפש האדם מבלי שיהיה פסיכונלטיקאי להבין את פשר המעשים ולא נקלקל לקורא. רק שכרגיל בספרים מסוג זה הסוף מפתיע.
לדעתי ספר טוב.אחד הטובים בספרות הבלשית העברית. חבל שלא נכתבו ספרים רבים יותר בתחום מרתק זה.
80 בסולם נתי!

רומן בלשי העוסק באקדמיה. ניסיון להבין מי רצח את פרופסור תירוש. משורר וראש חוג לספרות באוניברסיטה העברית.
אינטלקטואל לא נחמד. הטיפוסים מתוארים היטב. אוסף של דמויות בחלקן אמינות מאד , בחלקן פחות.
בתיה גור כותבת היטב ובהחלט ספר קריא אם כי מחייב ריכוז בשל ריבוי הדמויות והשיחות המתנהלות במהלך החקירה.
הדמות הסימפטית והמענינת ביותר הוא החוקר מיכאל אוחיון. תוך כדי קריאה מתגלה אישיותו המורכבת.
( 70 בסולם נתי).