כשכותבים חוות דעת על ספר כזה, על מה כותבים ?
איכות ספרותית - אין לו, וכנראה שהמחבר גם לא התכוון שתהיה לו. זהו, בסך הכל, אוסף של עובדות שהמחבר ליקט ממקורות שונים, והביא אותן בצורה מסודרת.
דיוק היסטורי - איך אני יכול לדעת אם יש לו ? הרי לא היכרתי אישית את הנפשות הפועלות, ומקורות אחרים אין לי.
אז מה נשאר ? נשארו המחשבות שהתעוררו אצלי בעקבות קריאת הספר, ובגללן אני ממליץ לקרוא אותו למרות הדירוג הדי נמוך שאני נותן לו.
רספוטין היה איכר רוסי פשוט שהצליח לעלות בסולם החברתי ולהפוך ליועץ האישי של הקיסרית הרוסית, וכך להשפיע על כל מה שקרה ברוסיה. הרי רוסיה לא היתה דמוקרטיה, מה שהקיסר רצה - זה מה שהיה.
להפוך ליועץ האישי של הקיסרית זה לא דבר פשוט. נכון שעזרה לו מאד העובדה שהקיסרית היתה שטופה באמונות טפלות והקיפה את עצמה בכל מיני אסטרולוגים ומכשפים, אבל איכר לא יכול לקום בוקר אחד ולהחליט שהוא רוצה להיות היועץ של הקיסרית. יש כמה מדרגות בדרך, ואת כולן הוא עבר בהצלחה. אז מותר להצדיע לו: היו לו גם הכשרון וגם הנחישות הדרושים לכך.
מה עוד אנחנו יודעים עליו ? יודעים שהוא היה שיכור ונואף. איך אנחנו יודעים ? כי ככה כתוב לנו בספרי הלימוד. ואיך הם יודעים ? הרי גם הם לא הכירו אותו. אה, היו דוחות של המשטרה וזה מה שהם אמרו עליו.
אני לא מכיר את הדוחות האלה, אבל אני מכיר את המשטרה הזו. זו המשטרה שסיפרה עלינו, היהודים, שאנחנו רוצים להשתלט על העולם באמצעות המועצה הסודית של זקני ציון. ולא תאמינו: הם גם מצאו את הפרוטוקולים שלהם. אז מה זה בשביל משטרה כזו לחבר דו"ח מזויף על רספוטין ?
אני מתאר לעצמי שהיו לא מעט אנשים מהמעמד הגבוה ברוסיה שדי התעצבנו מההשגים של האיכר הפשוט. הרי אם הוא לא היה היועץ של הקיסרית אז הם היו יכולים להיות בתפקיד הזה. הוא גזל מהם משהו ששייך להם!!! אני לא אתפלא אם שנאו אותו ברוסיה לא פחות מאשר את היהודים, ותעיד על כך השמחה הכללית כאשר הוא נרצח לבסוף.
זאת לא הוכחה שהוא לא היה שיכור ונואף, אבל אני מקווה שלפחות עוררתי ספק סביר.
עוד נקודה לזכותו של רספוטין היא העובדה שהוא התנגד לכניסתה של רוסיה למלחמת העולם הראשונה. אמנם הוא לא הצליח למנוע זאת, אבל עצם העובדה שהוא ראה את הדברים בצורה יותר מפוכחת משאר קובעי המדיניות מדברת לזכותו.
אפשר גם לחשוב מה היה קורה אילו רספוטין היה מצליח למנוע את רוסיה מלהשתתף במלחמה: כל האסונות הכרוכים בכך היו נמנעים, העם היה ממשיך לתמוך בקיסר... אבל אני נסחף. זה כבר לא קשור לספר.
שורה תחתונה: כדאי לקרוא.


















