לכבוד ולעונג הוא לי להיות ראשונת הכותבות על ספרו הטוב ביותר של אקונין!
נכנסתי לסיפריה, בכך כמובן אין חדש.. ובטי הנהדרת חייכה אלי: "אני יודעת שאת אוהבת את בוריס אקונין, קבלנו את ספרו החדש", היא הנמיכה את קולה "הוא עדיין לא הגיע למדפים, שמרתי לך אותו!"
לא מפתיע כלל שבטי יודעת על אהבתי לבוריס אקונין, היא היתה זו אשר המליצה לי לקראו..
בניגוד לכמה בנות חביבות וחכמות בסימניה (בלי להזכיר שמות) אני לא מאוהבת ביפיוף בעל הרקות הכסופות.
חיבתי נתונה לכתיבתו הנפלאה של אקונין.
כתבתי ואכתוב שנית זהו, לטעמי, היהלום בכתרה של סידרת פנדורין, לא בגלל ארסט פטרוביץ השרמנטי ולא בגלל העלילה ולא בגלל המתח.. שכולם טובים ומוצלחים אלא בגלל הכתיבה,
מזמן לא נתקלתי בספר הראוי לציטוט כמעט בכל אחד מדפיו!
מזמן לא נתקלתי בספר בו הסופר מאמין ביכולתי לחשוב, ונותן לי מרחב נשימה להבין את דמויותיו ואת אופין מתוך כתיבתו ותאוריו המרומזים.
מזמן לא נתקלתי בספר בו מצליח הסופר להפוך לעבריין צעיר בן עשרה, כל כך משכנע ואמיתי שהרמתי את עיני מהספר לבדוק שמא יושב לו הנער על מיטתי ומדבר איתי.
על הספר ועלילתו לא אכתוב יותר שמא אתחיל לצטט ולספר פרטים העלולים לגרום לאנשים מסוימים לעשות בי לינץ'..
לכן אכתוב שיר הלל והוקרה למתרגם, יגאל ליברנט.
התרגום הינו יצירת מופת מכל בחינה, יגאל ליברנט הצליח להעביר במדויק את נימת קולו של סנקה הנער ואת אוירת חיטרובקה, רובע העבריינים במוסקבה כך שנדמה שהספר נכתב במקורו בעברית,
או לחילופין שהתחלתי פתאום להבין רוסית בעברית..
לסיום כאן, ברייש גליי, הנני להביע בזאת את הערצתי והכרת תודתי העמוקה ליגאל ליברנט!
ואקווה שדברי יגיעו בדרך כלשהי אל המתרגם למען ידע עד כמה עבודתו מוערכת..

















