הזמירכריסטין האנה8אין ספרים רבים שמתחברים אליהם כבר בקריאת הפסקה הראשונה וזהו אחד הספרים האלו, שמתאהבים בהם כבר בהתחלה. הכתיבה זורמת ומרגשת, סוחפת ומסקרנת. כאן עלי לזקוף לזכותה של המתרגמת את הצלחת הגרסה בעברית, כי היא הצליחה לתרגם באופן בו הסופרת התכוונה להעביר את הרגש לקוראים. ספר המתאר את האומץ של הנשים במלחמת העולם השנייה ומציג את נקודת המבט ואופן ההישרדות שלהן. אהבתי שקו העלילה מציב את המשפחה ולא את אינסטינקט ההישרדות כערך עליון, למרות הזוועות הלא אנושיות שהתרחשו בתקופה זו. ספר מומלץ מאוד!
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילהמארק האדון0מודה כי קראתי אותו רק עכשיו, ממרום גיל 29 וחצי. :) הספר הזה פשוט טוב. חובה באוסף הקריאה של כל ילד ומבוגר.
החווהטום רוב סמית1סיימתי את "החווה" בתוך יומיים. הכתיבה סחפה אותי. בסוף כל פרק רציתי להגיע כבר לפרק הבא. לטעמי, סמית כותב באופן מותח ומסקרן. כעת, אין ברירה אלא לקרוא את "ילד 44".
רשימת המשאלות לורי נלסון ספילמן0מזכיר מאוד סרט שצפינו בו בטלוויזיה, כשהעלילה נפתחת בלוויה של אחד הסבים/אבות שמוריש ירושה ועל מנת לזכות בה יש לבצע מספר משימות. כאן, מדובר בסוף מפתיע מעט. הספר עצמו קליל ורומנטי. בכדי להינות מהספר באמת,יש לגשת לקריאה כשמשאירים את הציניות בצד :)
הציידיםיוסי אדלר אולסן2ספר מתח טוב. את הספר הקודם, "אישה בכלוב" אהבתי יותר ואף הייתי מרותקת אליו הרבה יותר. המדד הטוב ביותר הוא זמן סיום הקריאה ולכן, "אישה בכלוב" לוקח בגדול. אדלר אולסן עדיין מצליח לסחוף אחריו בכתיבה המותחת.
הפירמידההנינג מנקל0למרות שלא הכרתי את ספריו הקודמים של הנינג מנקל ואת דמותו של קורט ולאנדר, התחברתי בקלות לסיפורים הקצרים, כאשר האחרון - הפירמידה - היה האיכותי ביותר. מעניין לקרוא מנקודה זו את ספריו האחרים, שכרונולוגית היו ראשונים, אך מבחינת הסיפור של ולאנדר אני בדיוק בנקודת ההתחלה.
סתת האבןקמילה לקברג4אם כן, לקח לי זמן ארוך מהרגיל לסיים את הספר (אולי כי לא סיקרן אותי). לא קראתי את הספר הראשון בסדרה, כך שאין לי למה להשוות. אהבתי את המעברים של הסופרת מדמות לדמות, אף אם לא תמיד מבינים מי הדובר בתחילה, זה עדיין מסקרן להמשיך לקרוא. לא אהבתי את הקישור בין סיפור הרקע מהעבר לסיפור בהווה, נראה לי מאולץ לגמרי. הסיפור של הסתת היה כ"כ מרתק ולאחר מכן זה פשוט היה נראה כאילו לקברג ניסתה לקשור את הקצוות בכח ולא הצליח לה כל כך. כמו כן, רואים שכתבה את הספר בתקופה של חופשות לידה כי הספר רווי בתיאורים על כמה אמהות מדוכאות לאחר לידה. מה שכן, האמביוולנטיות ביחסי אם ובת - גאוני! כל כך נכון ומתואר היטב. ספר בסדר, לא יותר מזה.
אינטליגנציה רגשיתדניאל גולמן0ספר שבהחלט שווה קריאה, למי שיש סבלנות והרבה אורך רוח. הספר עמוס ממש בטקסטים כבדים ומשעממים, וכך למשל בכל תחילת פרק צריך לספר סיפור ארוך ומתיש עם עלילה לא להיט, ומנגד, יש סיפור שבו הממצאים הם הפוכים, ולמרות שהרעיון של הספר הוא מעניין מאוד, ומי שמצליח לצלוח או לדלג על הקטעים שנועדו למלא את הספר, ימצא חומר מעניין מאוד שעשוי ממש לדבר אל מי שניחן באינטיליגנציה רגשית עמוקה, על חשבון כל השאר.
אינטליגנציה רגשיתדניאל גולמן5ספר מעניין מאוד, מרחיב אופקים מעשיר הספר הזה מבהיר נקודה שהיא מאוד חשובה ונחוצה לכל אחד ואחת מאיתנו והיא האינטליגנציה הרגשית. המחבר ניסה באמצעות המון דוגמאות שהציג להבהיר שאינטליגנציה רגשית לא נמדדת על פי הישגים אקדמיים גבוהים אלא באמצעות היכולת להתמודד בחוכמה ובתבונה עם סיטואציות חברתיות ובכל המישורים. לדבריו, השגת ציונים גבוהים באוניברסיטה היא לא תנאי לשיפור יכולותיו של האדם בהתמודדות יעילה עם החיים בכלל ועם העבודה בפרט. ככל שהתעמקתי בקריאה הייתה לי הרגשה שהמחבר חוזר על אותם הרעיונות אך בדרך שונה, כאשר התייחס בין היתר לשנות חייו הראשונות של הילד. הייתה התייחסות גם לאופן ולמנגנון שבו מתפתחות מחלות נפשיות קשות, כגון: דיכאון. ספר מומלץ מאוד ומפושט.
אינטליגנציה רגשיתדניאל גולמן8יש לספר יומרה מסוימת שמסתכמת בזה- גולמן מנסה לקחת דברים שהרבה מאיתנו כבר הנחנו מעצמנו שהם נכונים (בו נודה על האמת, שכל זה לא הכל בחיים) ומוכיח אותם מדעית. וגם זה לא בדיוק. ההתחלה של הספר היא בהחלט מדעית. כנגד הנטייה המוגזמת של פסיכולוגיה להסתמך על ביולוגיה, גולמן מביא בתמצות את ההסברים (שנכתבו לפני 15 שנים יש לציין, היום אנחנו שנות דור משם במחקר המוח) ליחס בין השכל לרגש בהיבט של מבנה המוח והתפתחותו. יש גם פן אבולוציוני. עד כאן הכל טוב ויפה. מכאן גולמן עובר לשביל ארוך לעייפה של סטיסטיקות. גולמן לא מחדש אמירות על טבע האדם, לא משנה את ההסתכלות שלנו על המציאות וגם לא משהו מעין זה. הוא בונה גשר (חשוב) בין התובנות שיש לנו על העולם לבין המציאות ומראה שזה תופס. הבעיה היא שאין לגולמן כתפיים מספיק רחבות כדי לגרום לכך להישמע אמין. כשאין לו פן הגותי, לא מספיק להיות חוקר טוב. פער זה נוגע בפרקים האחרונים, ונגיע לשם. הספר עצמו כתוב בתור פופ-פסיכולוגיה ומכוון לקהל הרחב, ולכן הוא רחוק מלהיות פורץ דרך. רוב הפרקים נפתחים בכל מיני סיפורי מקרה שבשלב מסוים נשמעים יותר ויותר מופרכים. אלה מגובים בעוד ועוד סטיסטיקות ומחקרים שנעשו ומה לא. המחקרים עצמם מובילים ללא מעט אנקדוטות זכורות, יאמר לזכותו. ואז מגיעה הסיומת. גולמן הוא חוקר עם תזה שהוא מרחיב ומבסס לאורך הספר בכישרון, אבל קשה להתרשם שהוא מעמיק אל נפש האדם, בטח לא פה. הסוף הוא בעיקר נותן שורה של טיפים והצעות לא מדהימות שמעידות על חוסר המעוף והיומרה ביחס לכריכה הקדמית. ספר חביב, לא יותר. אפשר לדלג על הסיכום.
אינטליגנציה רגשיתדניאל גולמן4קראתי את הספר לדעתי זה ספר מופת וחובה לכל אחד לקרוא אותו .ללמוד על המניעים של ההתנהגות שלנו ושל הסביבה איך להצליח להתמודד עם בעיות מכל תחומי החיים .היום יותר מכל תקופה בהיסטוריה יש חשיבות גדולה לאינטליגנציה הרגשית להצלחה . היכולת לנהל ולהוביל חברות ענק ,היכולת לקיים מערכת נישואים מוצלחת יחד עם קרירה טובענית , למידת דרכים לטיפול ברגשות ,במערכות יחסים בעבודה ,ניתן לשנות ולהשתנות דרך הלימוד .
אינטליגנציה רגשיתדניאל גולמן0ספר חובה לכל אדם. האינטליגנציה הרגשית אחת מיני אינטליגנציות רבות חשובה לא פחות ואף יותר מאינטליגנציה קוגניטיבית. מומלץ לקרוא, ללמוד ולפתוח את הראש לכל סוגי האינטליגנציות הקיימות.
