הספר הוא מותחן ברמה בינונית, עם תרחישים מתקדמים אך בקצב איטי מדי. העלילה לא הצליחה לייצר מתח משמעותי או לגרום לתחושת שיא. הפריע במיוחד המעבר בין קווי עלילה מרובים וחוסר מיקוד בדמויות המרכזיות, מה שפגע ברצף הקריאה ובהנאה הכללית. בנוסף, ישנה התמקדות יתר באירועים שוליים שאינם תורמים באופן מהותי להתפתחות העלילה

הספר מתאר דייג בשם סנטיאגו, המפליג באוקיינוס במטרה לדוג דגים. לאחר ניסיונות רבים ומאמץ רב, הוא מצליח ללכוד דג עצום ממדים.
בדרכו חזרה לביתו, תוקפים אותו כרישים ואוכלים את הדג, כך שלבסוף נותר בידיו שלד הדג.
הספר מבטא את הקונפליקט בין האדם לטבע, ובפרט את מאבקו של סנטיאגו בדג הענק ובכרישים. העלילה מתמקדת במסעו המפרך באוקיינוס, שבו הוא נאלץ להיאבק כדי לשרוד ולהוכיח את כוח רצונו.

ספר בינוני
הספר כלל וכלל לא מצדיק את השבח ואת המילים הטובות שנאמרו עליו.ֿ
והסיבה לכך, שהספר נמרח לשווא סביב שני אנשים אלכסנדר וטטיאנה שמתאהבים בצל המלחמה
והמצור על עיר לנינגרד אך אין בו עלילה שמדרבנת ומעודדת את הקורא להמשיך בקריאה.

" אחד הספרים המשעממים והמאכזבים שקראתי"
והסיבה לכך, היא שיש מעבר חד בין הנושאים, קריאה לא קולחת והספר נמרח ונמרח בלי מסר ברור, כמו כן, כאשר דיברה על האגיפטולוגיה ואתרי קבורה במצרים, הפרקים הללו היו מעט קשים להבנה וזה גרם לעלילה ללכת לאיבוד.
מדובר בסופרת כה מוכשרת ומעניינת, אך הספר הזה הוא ההפך הגמור לסגנון הייחודי שלה.

ספר בנאלי.
מדובר בסופרת מאוד מוכשרת ואינטלגנטית,שתמיד דנה בסוגיית המהגרים ההודים, הקשיים שחווים והדרך בה משתלבים ומתערים בחברה האמריקאית יחד עם זאת, היא מבליטה את ההבדלים התרבותיים בין שתי התרבויות.
הספר הנ"ל, על פניו נראה מעניין, אבל הוא יותר מסע האשמות שבו כל דמות מנסה להטיח אשמה בדמות אחרת וכל דמות מנסה להצדיק את מעשיה.
הסופרת מתמקדת יתר על המידה בעבר וזה העיב על ההנאה שבקריאה.

ספר מעניין, מרחיב אופקים.
ניתן לתמצת ולסכם את הספר הנ"ל במשפט אחד " האושר והדרור נובע מיכולתו של האדם לדעת ולגלות את הדברים החשובים והמשמעותיים בחייו, לרבות הסוגיות העיקריות אשר ראוי וחשוב להתמקד ולטפל בהן, ולנסות במידת האפשר להימנע מלהתעסק בדברים שטותיים ושוליים שלא מניבים שום תוצאות חיוביות".
יחד עם זאת, מחויבות הינה דבר מהותי והכרחי מאוד כי היא מצמצמת את הסחות הדעת בדברים השוליים ומסייעת לכל אדם למקד את תשומת ליבו ולהתרכז באספקטים החשובים והאפקטיביים בחייו, כגון: קשרים בינאישיים, עבודה, וכיוצא בכך. וכך האדם עשוי להיות יותר מאושר.
ספר מומלץ, אך העיב עליי הרפטטיביות ברעיונות לעיתים קרובות.

מותחן עוצר נשימה, מהפנט.
זהו ספר על שתי נערות בנות 18 בשם רוזי ואלכס, אשר נוסעות לתאילנד לחופשה.
הוריה של אלכס מצפים שתתקשר בכדי להתעדכן לגבי הציונים שלה, אך היא לא מתקשרת, וכל ניסיונותיהם ליצור קשר טלפוני איתה או עם חברתה רוזי מעלים חרס, אז הם מחליטים להודיע לבלש ספארקס על היעדרותן בתאילנד, כעבור מספר ימים מודיע להם הבלש שבנותיהם נספו בשריפה שפרצה בגסטהאוס שבו שהו.
אך הוריהן לא מאמינים לגרסת המשטרה, ויוצאים לתאילנד למסע מורט עצבים בכדי לזהות את גופות בנותיהם, ולגלות מה בדיוק עלה בגורלן וכיצד מתו.
לאחר חקירות מעמיקות על ידי הבלש ספארקס והעוזרת שלו סמונד, מתברר שהבנות לא מתו בגלל השרפה שפרצה, אלכס נרצחה על ידי בחור בשם גיימי שהתארח באותו גסטהאוס שהייתה בו, ורוזי מתה כתוצאה ממנת יתר של סם.
מסוג הספרים שלא ניתן להניחו מהיד עד לפענוח כל תעלומותיו, נקרא בנשימה אחת, אני אישית מאוד התחברתי לסגנון הכתיבה ממליץ בחום לכל מי שאוהב ספרי מתח.

ספר מעניין, מרגש.
הספר מגולל את סיפורו העצוב של הנוירולוג אוליבר. אשר נהיה משותק ברגלו בעקבות תאונה קשה שעבר.
מה שבאמת מעניין בספר הוא שהמחבר מתאר את התופעות הגופניות והנפשיות השונות מנקודת מבטו הן כרופא והן כמטופל, ומהדרך בה הוא רואה את הדברים ולא מנקודת מבטם של אחרים, בנוסף לכך, הוא מתאר לפרטי פרטים את הדברים הסובייקטיבים שחווה לכל אורך שהותו בבית חולים עד להחלמה ולהתאוששות.
המחבר ניסה באמצעות דוגמאות ריאליות ומוחשיות להראות שבריאות היא דבר מאוד משמעותי ולא יסולא בפז בחיי האדם, ואין דבר יותר קשה ומתסכל מהרגשת המוגבלות, והעדר היכולת לקדם ולשנות דברים בעקבות מחלה מסוימת.

"שמחה מהולה בעצב"
הספר מגולל את קורותיה של משפחת לצארי, ובמיוחד הוא מדבר על שני ילדים בשם צירו ואדוארדו, שילדותם הייתה מאוד קשה, אביהם שעבד ככורה מת במכרה לפני לידתם, יתרה מזאת, מאז מות אביהם אמם התמודדה עם הרבה קשיים בעיקר כספיים, ובריאותה התחילה אט אט להידרדר, ולא יכלה לגדל ולפרנס את בניה, לפיכך גמלה החלטה בליבה להעבירם למנזר ושהנזירות יהיו אחראיות עליהם, המעבר הזה לחיים חדשים על אף היותו קשה ומטלטל, הוא סיפק להם כלים חשובים בהתמודדות עם אנשים מגוונים, ועיצב את אישיותם.
חשוב לציין, שלקח הרבה זמן עד שהצליחו להתאקלם לחיים החדשים.
ביום מן הימים, הוא נפגש בנערה בשם אנצה והקשר ביניהם מתהדק מפגישתם הראשונה, אולם בעקבות ההתנכלויות הממושכות של כומר המנזר צירו נאלץ בעל כורחו, לעבור לארצות הברית באוניה מבלי להודיע לאנצה, ונהיה סנדלר ידוע ומוכשר מאוד, ואחיו החליט להיות כומר באיטליה ולהתנזר כאן למעשה דרכיהם נפרדות.
כעבור כמה שנים, אנצה גם מהגרת לארצות הברית והם נפגשים שוב באופן מקרי, הוא מתוודה בפניה שאינו יכול לחיות בלעדיה ושהוא אוהב אותה עד מאוד, ומחליטים להתחתן.
אך ברבות השנים מתגלה אצלו סרטן שהתפשט בכל גופו, וסכות(פרוגנוזת) ההחלמה הייתה די נמוכה, והוא נפטר כעבור זמן קצר, מה שמטלטל ומעציב מאוד את אנצה.
אך היא נחושה להמשיך את חייה ולהתגבר על הכאב והעצב בשביל בנה אנטוניו, על אף שבעלה צירו היה חרוט בזיכרונה, וכל דבר מזכיר לה אותו.
הערה: חשוב לי לציין, לא הזכרתי את כל האירועים בתקציר הזה ההתייחסות הייתה לאירועים המרכזיים והחשובים לדידי.
" הספר הזה הוא בדיוק כמו החיים ישנם רגעים מאושרים ומרנינים, אולם יש רגעים עצובים ומצערים"