• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אני, רובוט [מהדורת 2004]

אני, רובוט [מהדורת 2004]

מאת אייזיק (אייזק) אסימוב

הביקורת של זהריקו

תמונה של זהריקו
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
אני, רובוט [מהדורת 2004]

אני, רובוט [מהדורת 2004]

מאת אייזיק (אייזק) אסימוב

הביקורת של זהריקו

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של זהריקו
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2004
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
רוני
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 18 שנים•1 דקות קריאה

מצוין לבני נוער ולמי שלא הגיעו לשלב האחרון בתיאוריית ההתפתחות המוסרית של פיאז'ה. מי שיקרא אותו אח"כ יתהה מה הענין (אם לא קרא אותו בגיל צעיר יותר) או ייזכר בנוסטלגיה בטמטום הנעורים (אם כן).

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקר

תמונה של זהריקו

זהריקו

ותיק
חבר מזה 18 שנים
58 ביקורות•2 נבחרות•193 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מקורית
תמונה של זהריקו
זהריקו
ותיק
חבר באתר מזה 18 שנים
ביקורות58
ביקורות נבחרות2
לייקים שקיבל193
דירוג ממוצע2.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת13מדע בדיוני ופנטזיה9ספרות מקורית6

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של זהריקו

תרבות אנציקלופדיה מצוירת [סט מלא ב-16 כרכים]

תרבות אנציקלופדיה מצוירת [סט מלא ב-16 כרכים]

ג'ובאני פאברי

דמעות נוסטלגיה עולות בי רק מהמחשבה על נטילת כרך מאובק של האנציקלופדיה ופתיחתו בעמוד אקראי (ומכיון שהערכים אינם מסודרים אלפבתית, בעצם אי אפשר לפתוח את האנציקלופדיה בעמוד לא אקראי). במילותיו של מאיר אריאל, מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להיגמל מזה, ומי שפתח את תרבות בילדותו, כבר לא יוכל להסיר את תוית החנון מעל עצמו גם אם ישב עשור בכלא הרוסי (שם יסייע לו האיור המפורט של המתנקש הגאלי המסתתר מאחורי דלת חדרו של המצביא סולה, חמוש בסכין, על מנת לעשות בשביל רומא את מה שעשתה רומא בשבילו. אכן, חומר לזאטוטים).

לפני 14 שנים•
★★★★★
•זהריקו
אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן!

אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן!

ריצ'רד פיינמן

אני קורא לספר "אתה ודאי משקר, מיסטר פיינמן!". בכל פרק בספר נוטל על עצמו המחבר נושא חדש, עוסק בו חודשיים, מגיע לטענתו להישגים רמים מאלה של כל יצור אנושי בהסטוריה, ואז מסביר בצניעות מדוע לא הוא הגאון המדהים שאין בילתו, אלא פשוט עמד הוא על כתפי גמדים חסרי בינה שגם בשלושים גלגולי חיים לא יוכלו לעשות מה שהוא מבצע במהלך ביקור אחד במועדון חשפנות (מוטיב חוזר בספר).
פיינמן אכן היה מהגאונים הגדולים של המאה העשרים, ולכן מעניין שאפילו ספיידרמן מוצא לנכון להגזים ולפאר את עצמו בתקווה שיחשבו שהוא סופרמן. בחמישים השנים האחרונות, פיזיקאים צעירים אין ספור נטלו את הספר אל בינות לסדינים ונתנו פורקן ליצר, בעודם מדמיינים שיום אחד יהיו גם הם גזעיים כריצ'רד, שעיקר נערצותו ע"י הקהילה המדעית נתלית לא בזכייתו בפרס נובל, אלא בכך שהצליח לאבד את בתוליו בטרם חגג שלושים.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•זהריקו
עבודת נמלים

עבודת נמלים

יבשם עזגד

ספר מדע בדיוני לילדים בעברית- חיה נדירה לא פחות מהנמלים המוטנטיות מעוררות האימה המככבות בספר. אין בו רעיונות מקוריים ויכולת התכנון של גיבורי הספר (האנושיים, להבדיל מהחרקיים) יאה לשימפנזים מפגרים ולא לניצולי שואה אטומית שנולדו בחלל, אבל יש משהו קסום בקישרו של גיבור הספר עם נמלה ענקית ששאיפתה לגרש את בני האדם מכדור הארץ. אם בובי ובינבה יכולים לתקשר בינהם (שודדות העבדים האדומות ממשיכות את האנלוגיה בתפקיד זעם הרשע), מהו כבר מחסום ההבנה שבין יונק לפרוק רגליים?
בשורה התחתונה- ספר קצרצר ומהנה לקריאה גם למבוגרים, שמצליח לגרום לקורא להתעלם מחסרונותיו, ככה זה כששמו של הסופר נראה כמו באג של תוכנה למציאת צפנים בתנ''ך.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•זהריקו
בתופת הנאצית ובגיהנום הסטאלינסטי

בתופת הנאצית ובגיהנום הסטאלינסטי

חיים עמנואל לופטמן

כשעל כריכתו האחורית של ספר בהוצאה אישית מופיעה התנצלות על רמת הכתיבה הירודה בו, יתכן וזה הרגע להשליך את הספר מהחלון (אל תוך פח למיחזור נייר, כמובן). למזלי לא שעיתי לאזהרה המדוברת, ולמרות שהספר עומד בהבטחתו לא לספק רמה ספרותית גבוהה, הוא בכל זאת מעניק חוויית קריאה חיובית.
נאמן לשמו האופטימי, הסיפור האוטוביוגרפי מתאר את תהפוכות חייו של נער יהודי ממוצא פולני (מה שמבטיח הרבה תלונות ותיאורי מכאובים שונים). גיל ההתבגרות צופן בחובו קשיים רבים, ולכן גיבורנו נע ונד בין מחנות מאסר, בתי כלא וקרונות בקר שונים, כאשר המוטיב המחבר בין כולם וכוכב המשנה של הספר, שגונב לעניות דעתי את ההצגה, הוא ה'פראשה', ביב השופכין אליו תושבי התא מטילים את צרכיהם על פי תור.
כוחו העיקרי של הספר טמון בתעצומות ההארד-קור (איך אומרים את זה בעברית) שבין השיטין. לדוגמא, כאשר הגיבור מסיק בטעות שהוא נידון לשלוש שנים (בלבד) בכלא הרוסי חסר המזון אך המלא במאפיונרים אנטישמיים, הוא מחליט שבסך הכל הוא מרוצה, כי "אשתחרר בגיל 19, עד אז תסתיים המלחמה ונראה איך יראה העולם. רק חששתי מאוד מהשמועות על הגולאגים הנוראיים של סיביר" (ספוילר- אל אחד מהם כמובן יגיע בהמשך). אכן, לא קל הוא גיל ההתבגרות.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•זהריקו
מלבי אקספרס

מלבי אקספרס

מיקי גבע

נסיון כושל לחקות את "חוכמת הבייגלה", שזה כמו נסיון כושל לבשל עוגה מקקי של ציפורים. נכשלת, הצלחת, זה עדיין קקי. אגב, דווקא יש לי דימוי או שניים לא בוטים במלאי (הכל בגלל המשבר הכלכלי), אבל כשמקדישים זמן כדי להביע דיעה על ספר שציטוט מייצג מתוכו הוא "לפעמים היו זורקים לה יציאות כדי להדליק לה את הראש. והיא הייתה נדלקת כמו ברנר זאת", מה שבאמת יהיה גס זה לא לכתוב את המילה קקי בביקורת.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•זהריקו
המעקב לבית גוברין [מחודש]

המעקב לבית גוברין [מחודש]

גלילה רון-פדר-עמית

סדרת ספרי ילדים מומלצת ביותר. הפגם היחיד בה הוא השפה הירודה יחסית, אבל כל השאר (עלילה סוחפת, עומק דמויות, ערך חינוכי) מצוין. רעד של נוסטלגיה הרטיט את גווי רק מקריאת הטיזר. חלק נכבד מילדותי עבר עלי בציפיה שבספר הבא החבורה תתקל בכנופית פושעים שסוף סוף תטיל מום פיזי בכמה מחבריה, ומכאן תפתח הרעה אל סיפור נקמה איום של הניצולים בפורעים שעשו שמות בחבריהם, שנמצאים עכשיו בשיקום פסיכיאטרי שבורי גוף ונפש.
בלי להרוס לאף אחד, ואני בהחלט ממליץ לדחוף את הסדרה הזו לידי ילדים, זה לא קרה.

לפני 16 שנים•זהריקו
המוסד האחר [מהדורה מקורית - 1978]

המוסד האחר [מהדורה מקורית - 1978]

אייזיק (אייזק) אסימוב

אזהרה: עלול להכיל ספוילרים

כמו כל כתביו המד"ביים האחרים של אסימוב, בין אם בדיחה באורך חמש שורות או רומן בן ריבוא עמודים, הדבר היחיד שבאמת חשוב הוא העמוד (או הפסקה, או השורה, תלוי באורך מה שקדם) האחרון, בו יתרחש גילוי בלשי מפתיע אודות זהותו של מישהו (תמיד הדמות, מבין הדמויות הראשיות, שמוזכרת הכי פחות), שתלווה בתחושה של "למה זה צריך לעניין את סבתא שלי?" (התשובה היא כמובן שסבתא למדה שכבה מעל אסימוב ביסודי ומאז שהוא זרק עליה אבן היא אובססיבית לגבי וידוא העובדה שהדברים שהוא כותב מפתיעים פחות מהמתכונים שהיא תולה על המקרר). כל השאר הוא תוספת מלאכותית שנועדה לגרום שמחה רבה למקרא העמוד האחרון, כי הוא מבשר את קיומו של טעם לסיפור כולו. טעם בו פקפקת עת רפרפת על תיאורים שטחיים של דמויות שלא עושות הרבה חוץ מלצעוק אחת על השניה. בעצם סתם לכלכתי- יש לחלק שבה לפני הסוף אצל אסימוב תפקיד נוסף: להביא אותך למצב שבו אתה זוכר, פחות או יותר, כמה דמויות יש ומה השמות שלהן.
דוגמא נהדרת לכך היא עלילותיו של הבלש הפופולרי בעל השם הסקסי אליה ביילי במשך ארבעה רומנים וסיפור קצר. העלילות כולן זהות, למרות שחלקן נכתבו בהפרשים של ארבעים שנה זו מזו, והרי העמוד האחרון שלהן (או ליתר דיוק, הרי הן עצמן, כי כפי שכתבתי כל שאר התוכן הוא התוספתן הטפילי על הגוף הזעיר).
ביילי: אתה הרוצח!
איש חשוב: אתה מטורף!
ביילי: למה?
איש חשוב: שק לי, אני איש חשוב ולא אטרח אפילו לענות לשאלותיך. ראה עצמך מפוטר.
ביילי: חכה רגע!
איש חשוב: למה, חתיכת מטורף?
ביילי: כי הרוצח הוא איש חשוב מס' 2!
איש חשוב מס' 2: אתה מאיים עלי?!
ביילי: לא, אני לא מאיים על רוצחים. אתה רצחת את הנרצח כי הוא ירק בעת שדיבר ואתה רוקופוב!
איש חשוב מס' 2: אתה מטורף!
איש חשוב: שמישהו יקרא לאבטחה!
ביילי (מזיע): רגע! אני יודע מי באמת הרוצח!
שני האנשים החשובים: וואללה... שומרים!
ביילי (נגרר החוצה): זהו איש מס' 3, שכלל לא חשדנו בו!
איש מס' 3 שכלל לא חשדנו בו: אתה מטורף!
ביילי: לא נכון, אתה רצחת את הנרצח כי הוא רסטאפר ואתה מגנימד, שם בגלל אור השמש המועט ראסטות נחשבות לעלבון שאין כמותו. כל ילד בגלקסיה יודע זאת, בשם יהושפט.
איש מס' 3 שכלל לא חשדנו בו: אתה מטורף! (פורץ בבכי) שברת אותי, אני הרוצח! אני רוצה לאמא...
שני אנשים חשובים: ביילי, אתה מטורף. תפסת את הרוצח. כל הכבוד, מקווים שתתפגר (יוצאים).
רובוט: רגע, אבל הרוצח הוא בכלל אתה. למה לא תפסת את עצמך?
ביילי: דניל ידידי הטיפש, כדור הארץ חייב כספים רבים לאיש מס' 3 שכלל לא חשדנו בו עקב ריבית על החובות שהשאיר אחריו מייקל ג'קסון המנוח. כעת נוכל להפנות את המשאבים למסע בין כוכבי שבסופו תוקם אימפריה גלקטית, שהתמוטטותה תוביל לאנרכיה ברברית בת 30,000 שנים. אלא אם מישהו ימצא דרך לעצור את זה, אנאערף, איזה פסיכוהסטוריון, אבל למען האמת, אני לא רואה את זה קורה.
רובוט: אני לא דניל.
ביילי: יש לך בעיה איתי? רוצה לקחת את העניינים החוצה?
רובוט: תלוי. אם אתה רוצה, אז כן, לפי החוק השני של הרובוטיקה.
ביילי: אני לא רוצה, יש לי בעת חוץ. חבל שלא קראת את מערות הפלדה, ידידי דניל.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•זהריקו
רופא כפרי [מהדורת 2000]

רופא כפרי [מהדורת 2000]

פרנץ קפקא

קפקא לתרבות המערבית הוא כספארטה לאתונה. או שאולי קפקא לאתונה הוא כספארטה לתרבות המערבית. אני אבדוק ואחזור אליכם עם תשובה.
כך או כך, קפקא בסיפוריו הפנטסטיים (בשני המובנים) מעניק לקורא בר המזל את האפשרות לחויה חוץ גופית. סיפוריו הם מעין ניסויים בהנדסה גנטית על בני אדם בדיוניים, ולמרות שהם מייצגים כל כך את הזרמים המרכזיים באמנות ובבידור של המאה העשרים והלאה, הדמויות המוצגות בהן שונות מאוד מאלו הנוירוטיות אך חביבות או פסיכוטיות אך כריזמטיות שנפוצו בעקבותיו. אני מניח שהשוני העיקרי נובע מהשטחיות המכוונת הצפונה בהן, הנובעת מכך שלפסיכואנליזה אין מקום בעיצוב הדמויות שלו, להבדיל ממה שמתרחש ממנו והלאה. קפקא פשוט מתאר התנהגויות לא נורמליות של יצורים לא נורמליים בעולם שחוקיו (פיזיקליים או חברתיים) לרוב שונים מהמוכרים לנו, בלי לנסות לנתח את צפונות נפשן, שאמנם מתגלות מבעד למעשיהן המשונים, אך עדיין מותירות כר נרחב לפרשנות ולהשלכה של הקורא דפוק הנפש כשלעצמו (כמו כולם, סה"כ) את מכאוביו ומאוויו על הטקסט.
לא יודע מה רציתי לומר בזה, אבל לא נראה לי שאמרתי.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•זהריקו
תמיד פולני

תמיד פולני

יאיר גרבוז

מעט חוזר על עצמו, וברגעים מסויימים תהיתי האם הקטעים בו אכן נכתבו כשאני כבר באתי לעולם, כפי שנטען על הכריכה, ולא בראשית ימי הקומדיה ביוון. עדיין, ספר מצחיק ומהנה, שאפשר לקראו ברצף או טיפין טיפין.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•זהריקו

ביקורות נוספות על "אני, רובוט [מהדורת 2004]"

אני, רובוט [מהדורת 2004]

אני, רובוט [מהדורת 2004]

אייזיק (אייזק) אסימוב

האמת שזה לא נראה לי נכון לכתוב ביקורת רק על ספר אחד של אסימוב במנותק ממכלול יצירתו. בניגוד לעמוס עוז או איאן מקיואן שכל יצירה שלהם עומדת בזכות עצמה וחלקן טובות וחלקן גרועות, אייזק אסימוב ראוי להתייחסות כוללת על יצירתו, כמו נגיד, אליס מונרו. כמובן גם ביצירתו של היהודי השחצן הזה יש כמה סיפורים שבדיעבד היה שמח לייחס למישהו אחר.

לפני כחמישים שנה הפכתי בזכות אייזק אסימוב להיות חסיד מושבע של ז'אנר המדע הבדיוני, ולמרות שברבות השנים החלטתי שניל גיימן הוא הטוב בסופרי המדע הבדיוני, ויש עוד כמה שטובים בעיניי לפחות כמו אסימוב, עדיין אני שומר לאסימוב את חסד היותו הראשון. וחוץ מזה - מרבית סיפוריו של אסימוב באמת מצוינים. כמו יובל נוח הררי או ברברה טוכמן מדובר במדען שיודע להנגיש בצורה מרתקת את המדע למבוגרים ונוער (ראה לדוגמא את סיפרו הקצרצר "הצופן הגנטי" מהתקופה שבה התגלה הסליל הכפול וידידנו הפרופסור עסק יותר בביוכימיה ופחות במדע בדיוני)

הטוב בספריו לדעתי הוא מחר כפול 9 (Nine Tomorrows) המאגד, כמה מפתיע, 9 סיפורים. אסימוב עצמו טוען שהסיפור הטוב ביותר במכלול יצירתו הוא "שקיעה" המופיע בספר אחר הנושא שם זה, אבל לדעתי הסיפור הטוב ביותר שלו הוא דווקא "המשחקים האולימפיים" הפותח את הספר מחר כפול תשע.

הספר הראשון שקראתי היה "אנוכי הרובוט. כתלמיד טוב בחשבון אהבתי מאוד את הרעיון שיש רק כמה חוקים בסיסיים שאיתם משחקים ויוצרים על גבם בונים כמה חידות הגיון שצמד הגיבורים פאוול ודונובן פותר תחת השגחת סוזן קאלווין הכוהנת הגדולה של הפסיכולוגיה הרובוטית. זו ממש גיאומטריה אויקלידית במיטבה. מ. ש. ל.

הספר אנוכי הרובוט המחיש גם את סגנון כתיבתו של אסימוב ויש קורטוב אמת בטענה שאסימוב כלל אינו סופר במובן המקובל של המילה. דמיויותיו מתוארות בשטחיות מדהימה וכל תפקידם לשמש כלים פונקציונליים בתיאור חידה מדעית שאסימוב אוהב להמציא, להציב ולפתור. ככל חידה מדעית הוא לא טוען שהפיתרון שלו הוא היחיד האפשרי אבל הוא בהחלט בונה חידות יפות ומקוריות להדהים ומציג פתרונות מפתיעים ומהנים (כמו למשל בסיפור "הלילה הגווע").

כמה הערות לסיכום -

1. ראויים לציון שני ספרים באורך מלא - השמש העירומה ומערות הפלדה. אבל מאידך לא אהבתי את סדרת סיפורי המוסד שלו ואת סדרת לאקי סטאר בכלל לא קראתי. ביסוד סדרת המוסד יש רעיון נפלא אבל לדעתי אסימוב ממש טוב כשהוא דוחס את העלילה לסיפור קצר, או אפילו סדרה של סיפורים קצרים שעומדים כל אחד בזכות עצמו. סדרת ספרי המוסד קורסת תחת גודש מלל ויש בה פרקים רבים ומשעממים להחריד. ובכלל, לדעתי כתיבת סיפורים קצרים דורשת כישורים שונים לחלוטין מכתיבת ספרים ארוכים כמו, נגיד שכתיבת שירי האיקו דורשת כישורים שונים לחלוטין מכתיבת מאמרים בעיתון ישראל היום. למרות שיהיו כאלו שיגידו שבכל ארבעת המקרים מדובר בכתיבה.

2. טועים מי שחושבים שאסימוב לא חזה כמה מההמצאות הגדולות ביותר של המחצית השניה של המאה העשרים, ולא מדובר רק ברובוטים דמויי אנוש. למשל בשמש העירומה מתוארת בדייקנות מפליאה מערכת שיחות ועידת וידאו תלת ממדיות שהומצאה בערך רק לפני עשרים שנה. בסיפור המשחקים האולימפיים ובסיפורים נוספים מתוארת חשיבותם המכרעת של מחשבים אלקטרוניים לסוגיהם שרק הומצאו בשנים שאסימוב כתב עליהם. דווקא חוסר יכולתו לחזות את טכנולוגיות המזעור מדגישות את הקושי ולכן גם את הגאונות שבחיזוי. כמה מהשימושים המעניינים ביותר של "ביג דאטה" ומחשוב ענן נהגו כבר על ידי אסימוב בסיפורים על מולטיוואק, ובסיפור "איית את שמי באות ס'" ועוד ועוד.

אני חושב שמי שעדיין לא קרא מעולם את אסימוב כבר תפס את התמונה הכללית ולכן אעצור כאן.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•אבי
אני, רובוט [מהדורת 2004]

אני, רובוט [מהדורת 2004]

אייזיק (אייזק) אסימוב

תשכחו מהסרט. אין קשר בין הסרט הנהדר בעיני לבין הספר המעניין של אסימוב, אלא רק ברעיון הכללי - מרידת הרובוטים בבני האדם

כמי שכתב בשנות החמישים על תחנות לווינים בחלל, רובוטים בשרות האדם, בינה מלאכותית ואנרגיה סולארית, הוא בהחלט היה בעל חזון. ואנחנו שחיים בעתיד עליו הוא כתב רק יכולים לבחון על מה הוא חלם ולאן אנחנו הגענו.

אסימוב מביא בספר מספר מקרים של רובוטים תבוניים שבשלב זה או אחר מורדים בבני האדם, כשלתחושתם הם מרגישים חכמים וחזקים מהאנשים הדי חלשלושים, ולמרות שהם הוטענו בשלושת חוקי הרובוט שעיקרם שאין לפגוע בבני אדם ואף למנוע כל סכנה מהם, הם מוצאים דרך להביע את התנגדותם. אפשר לראות זאת כאלגוריה מארקסיסטית, התנערות מעמד הפועלים.

כרגע כל הסיפור הזה הוא מדע בדיוני, שהרי הרובוטים בימינו הם פונקציונליים ובנויים לפעולות אותן הם מבצעים. אבל מה אנחנו יודעים, ימים יגידו.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•אלזה
אני, רובוט [מהדורת 2004]

אני, רובוט [מהדורת 2004]

אייזיק (אייזק) אסימוב

אני, רובוט, אייזיק אסימוב
סוגה: מד"ב
במילה אחת: מדע בדיוני עתיק וארכאי
דירוג: 3 כוכבים

בקצרה: הספר אני, רובוט, שנכתב בשנות החמישים וחזה את חשיבותם הגדלה והולכת של האוטומטים בחיינו. בספר זה ניסח אסימוב לראשונה את שלושת חוקי הרובוטיקה, ובכך שינה לחלוטין את אורח החשיבה שלנו ביחס לרובוטים, להתנהגותם ולמקומם בחברה האנושית העתידית. בתערובת של עובדות מדעיות ומדע בדיוני שהיתה לסימן ההיכר שלו תאר אסימוב את התפתחותם של הרובוטים - ממצבם הפרימיטיבי הנוכחי ועד לשכלולם המוחלט. בין שלל טיפוסי הרובוטים המגוונים שיצר אסימוב בסיפוריו אפשר למצוא רובוטים שיצאו מדעתם, רובוטים קוראי מחשבות, רובוטים שפיתחו חוש הומור, רובוטים פוליטיקאים, ורובוטים שמאחורי הקלעים מנהלים עולם שבו האנושות עצמה הפכה למיושנת.

מד"ב: כאשר הספר נכתב, בשנת 1950, רובוטים היו דבר בדיוני. רוב הטכנולוגיה המוזכרת בספר נחשבת כיום לטכנולוגיה של הדור הקודם. הרובוטים האנושיים והמסע בחלל עדיין בדיוניים. הספר מתאים גם למתקשים במדע.

מתח: זה ספר מד"ב אולד סקול. לא נכתב כספר מתח.

טכנולוגיה: עתיקה. פקס וכדומה. קצת נתיבים פוזיטרוניים. שום דבר לחשוש ממנו.

PG: מתאים לבני נוער.

מתאים ל: קוראים המתעניינים בפילוסופיה וסוציולוגיה של חיים לצד רובוטים מתקדמים ואנושיים.

קריאה חוזרת: זו הייתה קריאה נוספת, ואחרונה, לאחר שקראתי את הספר כנער. ממליץ רק למי שמעוניין להרחיב את הרקע סביב חוקי הרובוטיקה של אסימוב.

סיכום: לאורך שנים רבות, שמרתי פינה חמה ורומנטית לספריו של אסימוב. בקריאה הנוכחית של הספר, התאכזבתי. כנראה שהכתיבה מתאימה לנוער בתמימותה ואף בשיטחיותה. העלילה מעט איטית, ילדותית ואינה מורכבת. תורמת לכך גם הכתיבה הארכאית והטכנולוגיה העתיקה שחזו בשנת 1950. הספר מורכב, למעשה, מאוסף של סיפורים סביב סוזן קלווין – רובופסיכולוגית – ודורות שונים של רובוטים. הסיפורים מתקשרים אחד לשני באופן מעט רופף.
אין ספק שאסימוב גאון ואולי גדול סופרי המד"ב. חוקי הרובוטיקה הנדונים בספר מהווים את הבסיס למספר לא קטן של ספריו על הרובוטים. עם זאת, בקריאה עכשווית, 70 שנה לאחר כתיבת הספר, הקסם הראשוני ששמרתי לו שנים כה רבות, פג.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•Mero
אני, רובוט [מהדורת 2004]

אני, רובוט [מהדורת 2004]

אייזיק (אייזק) אסימוב

ספר נחמד, לא יותר מדי "מדהים" ולא יותר מדי "משעמם". נחמד.
כעיקרון יש לי כזה קטע שדמויות כאלה אלקטרוניות נראות ממש חמודות בשבילי, ואני לא יכולתי שלא לאהוב אותם מאוד, יש בהם משהו תמים וחמוד כזה יותר מדי, כמו לברווזים -החיה האהובה עליי-.
הסיפורים היו נחמדים, והרובוטים היו מקסימים.
יום יבוא ואולי אקרא שוב, הרי זה ספר מאוד נחמד בסה''כ. אבל כמו שאמרתי, זה רק נחמד, וטוב להעברת הזמן.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•とや。
אני, רובוט [מהדורת 2004]

אני, רובוט [מהדורת 2004]

אייזיק (אייזק) אסימוב

ספר מומלץ מאוד.
לפני הכל ספר מדע בדיוני קליל ומהנה.
אסימוב כהרגלו בורא עולם משלו עם חוקים משלו, מצליח להציב דילמות ולפתור אותן בלי סתירות ובלי שפנים מהכובע, הכל בעזרת הרבה היגיון וחשיבה, מומלץ לקריאה לפני סידרת הרובוט.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אסף
אני, רובוט [מהדורת 2004]

אני, רובוט [מהדורת 2004]

אייזיק (אייזק) אסימוב

הבעיה עם אסימוב היא שהנבואות שלו לא התגשמו.

אסימוב התיימר לנבא את העתיד, אבל הוא לא חזה את מהפכת המיחשוב שעמדה ממש מעבר לדלת, וכתוצאה מכך גם לא את מהפכת האינטרנט - כמו גם מהפכת הטלפונים הסלולריים, הרשתות החברתיות, וכל שאר המהפכות ששינו את עולמנו באופן קיצוני מבחינה טכנולוגית וחברתית כאחת.

במקום כל אלה הוא התברבר עם רובוטים והתחרבש עם סוגיות מוסריות כגון האם הגולם יכול לקום על יוצרו.

קראתי את אני רובוט בזמן השרות הצבאי, וכבר אז הוא נראה לי קישקוש.

ה"נבואה" היחידה שלו שהתגשמה היא שואב-האבק הרובוטי, שמצוי כיום בהרבה בתים. יש בכך מן האירוניה - שכן כל שאר "נבואותיו" של אסימוב התפזרו כאבק פורח.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•יקיר אביב
אני, רובוט [מהדורת 2004]

אני, רובוט [מהדורת 2004]

אייזיק (אייזק) אסימוב

לכל מי שחושב שהסרט איכשהו קשור לספר הזה (מלבד שלושת החוקים) - הוא לא.

ספר מצויין המורכב מסיפורים קצרים שבהם אסימוב 'מתרברב' ביכולתו הוירטואוזית בכל הנוגע לכתיבת נרטיבים.
בכל סיפור בעיה - וגם פיתרון יצירת וחכם.
הספר נוגע הרבה בפילוסופיה ובעיות מורכבות הנובעות מאינטלגנציה מלאכותית.
למשל הוא קובע את שלושת החוקי הרובוטיקה שאינם יופיעו כחלק מתמנזג ברובוקים כמו שימור עצמי,
ואכן למה יש צורך בחוקים האלה מלכתחילה האם אינטלגנציה גורמת גם כן לרוע?
פיסת היסטוריה חשובה בספרות המדע הבידיוני, ספר מהנה מאוד, אשר יכול ללמד אותם על הטבע שלנו וגם נותן לקורא לחוות קורטוב של טעם העתיד.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•UnknownGuest
אני, רובוט [מהדורת 2004]

אני, רובוט [מהדורת 2004]

אייזיק (אייזק) אסימוב

מה שאהבתי אצל אסימוב זה לא היה הטכנולוגיה הבדיונית כל כך אלא הבעיות המוסריות והאנושיות שהיא יוצרת. משונה שדוקא סופר בעל ידע טכנולוגי אקדמי מתעסק בעתיד פסימי הנוגע לתחום שבו בחר ללמוד מתוך אופטימיות. בכל אופן סיפוריו מרתקים ואני זוכר שהיה קשה לי להניח את ספריו לפני סיומם. סדרת המוסד פחות טובה בעיני מספריו האחרים. זוכר לטובה את : אני רובוט, מחר כפול תשע, מערות הפלדה,נמסיס ושמש עירומה.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•אגב
אני, רובוט [מהדורת 2004]

אני, רובוט [מהדורת 2004]

אייזיק (אייזק) אסימוב

אין לי שמץ של מושג מדוע על עטיפת הספר מופיעים אלמנטים מהסרט, בשעה שכלום מלבד שם הספר ושלושת חוקי הרובוטיקה לא משותפים בינהם. כמו שכבר כתב משהו כאן באתר. את זה ברוב טפשותי קראתי רק לאחר שקראתי את הספר. רציתי לתת סיכוי לספר אחד מבלי לקרוא קודם ביקורות עליו. זה לא הצליח, בלשון המעטה. אולי זה יצליח בספר הבא, מי יודע.
בכל מקרה, הספר נחמד מאוד לבני עשרה שוחרי הרפתקאות וחוויות שמשולבות מדע בדיוני, הספר מלא בהם. הוא מתאר עולם שבו ישלטו מכונות על עתיד האנושות. עולם מושלם מבחינתו.
לי אישית קצת קשה להתחבר לעולם שבו לא יהיה מקום לטעויות אנושיות, מין עולם אוטופי כזה. אני מעדיפה מקום ובו פתוחות האפשרויות כמו טעויות ומחילה וסליחה.
עדיין ספר אהוב שנגמר בתוך שעות בודדות.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נחמה עליזה בוגנים
3.0
3.0
דירוג
5.0
לפני 13 שנים

“אחד הספרים הטובים שקראתי בזמן האחרון! בראש אחר לגמרי, מחשבה עצמאית. הספר פותח בשלו חוקי הרובוטיקה שב”

11/13
ביקורות על אני, רובוט [מהדורת 2004]
הבאה
עורכת
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 18 שנים

“יש ספרי מד"ב טובים יותר. זה פשוט היה קלאסי בזמנו. התרגום החדש יפה, אבל בעיני הספר התיישן מאוד. אי”