אני מאלה, שמרגע שהם מתחילים לקרוא ספר, הם חייבים לסיים אותו - גם אם הוא לא מוצלח במיוחד... תמיד קיימת הציפיה לכך שהוא ישתפר ככל שהקריאה מתקדמת.
אבל! - זה הספר היחיד שהפסקתי לקרוא אחרי 30 עמ' בערך. הוא ממש גרוע בעיניי!
אולי אני משוחדת, מאחר ומעולם לא התחברתי לסטנד-אפ ולהומור של <mark>מיקי גבע</mark>. העניין הוא, שיש בספר קטעים שלמים, שנראים כאילו הם נכתבו במקור עבור מופע סטנד-אפ, ולא כחומר לספר.
הספר, לפחות

ספר שונה מאוד ממה שמצפים מספר להיות. שפה עממית ובעיקר סלנג. מאוד מצחיק ושנון טיפטיפה מתפלסף אבל בקטנה. הרגשתי כאילו ראיתי הופעת סטנד אפ קומדי של <mark>מיקי גבע</mark>. מאוד זורם, לא הרגשתי שקראתי אותו, פתאום הגעתי לסוף.

נסיון כושל לחקות את "חוכמת הבייגלה", שזה כמו נסיון כושל לבשל עוגה מקקי של ציפורים. נכשלת, הצלחת, זה עדיין קקי. אגב, דווקא יש לי דימוי או שניים לא בוטים במלאי (הכל בגלל המשבר הכלכלי), אבל כשמקדישים זמן כדי להביע דיעה על ספר שציטוט מייצג מתוכו הוא "לפעמים היו זורקים לה יציאות כדי להדליק לה את הראש. והיא הייתה נדלקת כמו ברנר זאת", מה שבאמת יהיה גס זה לא לכתוב את המילה קקי בביקורת.