לאון וגבריאל הם שני נערים שכבר מגיל 9 מנהיגים כנופיות פשע.
גם מהכלא הם משליטים טרור וסחר בסמים.
באיזה שלב יש בריחה מהכלא והמשטרה במרדף של חתול ועכבר.
הספר הוא בן 520 עמודים ולא 316 כפי שכתוב באתר.
די מתיש.
חציו השני של הספר הוא קיצבי יותר.
לבעלי אורך רוח.

החלטתי לשם שינוי לקנות ספר שלא שמעתי עליו לפני זה. אני מצטער על כך, והאמת שעד עכשיו אני לא בטוח אם אני אוהב את הספר הזה או שונא אותו.
מצד אחד, הרעיון אדיר. העלילה מגניבה. הרעיון שהעבר חוזר על עצמו- גדול. פשוט גדול.
מצד שני.. צורת הכתיבה, צורת הדיבור, צורת המחשבה..

צורת הכתיבה; יש ניסיון להפוך את הכל לדרמטי מדי. כל פסקה שנייה נגמרת בשלוש כוכביות, וזה מבלבל. אתה חושב שהסופר(סליחה, סופרים) עבר מקום, זמן או לפחות דמות. העיניין הוא שהוא נשאר עם אותה דמות, באותו מקום באותה שנייה. כאילו, זה הולך משהו בסגנון של-

"הוא נכנס לחדר וראה את עלי(באמת יש מישהו שקוראים לו שם ככה O.O) ישן במיטה.
'קום כבר!'

***

עלי התעורר והתיישב על המיטה."

זה דפוק, זה מעצבן, זה מבלבל.

גם כל הכתיבה עצמה כולה.. קודרת. אין בדיחות, אין התחכמויות או שטות אחת לרפואה. יש אולי פה ושם קטעים מצחיקים בצורה קודרת, וזה ממש לא מספיק. זאת כתיבה די.. חדגונית.

גם בשום מקום לא מצוין מי מדבר. זה משגע. צריך להבין את זה לפי ההקשר וההיגיון >ספויילר זה לא חכם להרוג את אחת הדמויות שאתה כותב מנקודת המבט שלהן. במיוחד לא שתיים.סוף ספויילר

בתחילת הספר חשבתי שאני אקטול אותו ואתן לו כוכב אחד. בהמשך חשבתי שאני אתן לו ארבע, כי אני מוריד נקודה אחת על יתר כוכביות(הו, האירוניה), ואז פשוט הבנתי שלא מגיע לו יותר מ"ספר בסדר"

אם אין לכם משהו אחר לקרוא- תקראו. אבל זה לא שווב קנייה. אל תעשו את הטעויות שלי, אנשים =.=

ספר מעולה על עולם הפשע של כנופיות הנוער והילדים הצעירים, על הצורך העז להשתייך למשהו גדול ממך, על חוקים שמחוקקים ילדים ושומרים עליהם יותר ממה ש"מבוגר שומר חוק" שומר על החוקים "הטובים". על אהבה כמו שהיא מתפרשת בעיניהם של חברי הכנופיות (אהבה אבסולוטית, לחיים ולמוות אך זוהי אהבה מאוד מותנית), על החיים בכלא שמור ועל הטיפול הרשלני של המדינה ונציגי החוק שלה בשכונות הפשע הסגורות. הסיפור מספר על שני חברי כנופיה בכירים, אחד בכלא, השני בחוץ. הבחור שבכלא, לאון, הוא בן18 ועדיין מנהיג את הכנופייה על כל שלוחותיה. עונש חמור למלשינים, אהבה ונאמנות ל"אחים".
וכמה מילים על שבדיה, המדינה שאני חיה בה רוב השנה: רובי בסטוקהולם, רוזנגורד במלמו - כולם שכונות מצוקה שבדיות במקור שאליהם הכניסה הממשלה השבדית המוני פליטי מלחמה וניצולי עינויים שאין להם דבר מוכח עם פשע. הממשלה השבדית העניקה סכום חודשי לכל משפחה שבו היא יכולה לחיות בכבוד. אבל זה הכל. זה הצוהר היחיד שפתחה שבדיה לחברה השבדית המערבית עבור מאות אלפי הפליטים ומכאן תסתדרו לבד. מפתיע שבכל זאת רמת הפשע לא כל כך גבוהה ושאין מרידות המוניות. אבל אם לא תשתנה הגישה הזאת, זה עוד יקרה.
ספר שגרם לי להבין הרבה מאוד על פשיעה של ילדים ועל כמה יהיה להם קשה עד בלתי אפשרי לצאת מהכנופיה ברגע שנכנסו אליה, שלא לדבר על המסע הנפשי החוצה, אל הסתתרות וזהות בדויה ובדידות אינסופית.

אחרי שקראתי את הספר "שלוש שניות" של אותו צמד סופרים, ראיתי שהעלילה די דומה, כלא אספאס לא השתנה מאז הספר הקודם, ההווי בכלא גם כן לא השתנה, הבלש אוורט גרנס דכאוני ונמרץ במידה שווה. בסך הכול ספר מאוד קריא אבל לא מחדש הרבה לעומת קודמו. יחד עם זאת את 520 העמודים של הספר הזה גמעתי במספר ימים וזה גם אומר משהו על כך שקשה להפסיק את הקריאה - יש מתח ויש אקשן לא רע.

מדובר בספר מדהים , אחד הספרים שאני שהשפיעו עליי לזמן הארוך , גם זמן רב אחרי שקראתי אותו .
הנוסח הזה שלוקח לך כמה שניות עד שאתה מבין על מי המחבר מדבר , ההפתעות שמחכות בכול פינה בסיפור ושני ילדים בסה"כ שנולדו במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון .
שני ילדים שהם אחים לנפש והחברות ביניהם עמוקה ממה שהם אומרים ועמוקה מהמתואר , סיפור מרגש ואמיתי שמרגישים כמה מדובר במציאות גם אם זו לא המציאות אליה אני שייכת .
מדובר בסיפור על שני ילדים שכול מה שהם רוצים זה להשתייך למקום מסוים , לחבורה מסוימת , למקום משלהם .
הם רוצים להרגיש שהם הכי טובים במה שהם עושים - הם רוצים לככב בראש הקיר בחדרו של הבלש חוסה פרריה מהאגף ללוחמה בכנופיות שזה גם הקיר שכל כנופיה שמכבדת את עצמה נמצאת בו וכול כנופיה שמכבדת את עצמה שואפת להגיע לראשו .

ההנאה העצומה שהסב לי תא 21 של הצמד השבדי הזה רוסלנד והלסטרום שיגר אותי לשני הספרים הנוספים שלהם שיצאו בארץ ובינתיים הם במאזן של 2 מ-2 אצלי. אחרי שעסקו בסחר בנשים, השניים עוסקים הפעם בכנופיות נוער וליתר דיוק בחייהם של שני מנהיגי כנופיה שעושה בלגאן בשכונה בדרום שטוקהולם שאפילו לשוטרים אסור להכנס פנימה ללא גיבוי. אחד יושב בכלא ונותן הוראות לשני שנמצא בחוץ ומנהל את ענייני הכנופיה שלא בוחלת בשום דבר.
אז ככה:
הרבה יותר טוב מתא 21. עלילה יותר מהודקת ומעניינת.
שילוב של שני כותבים מתברר כמנצח. זה מכניס עומק לספר וירידה לפרטים הכי קטנים.
לוקח קצת זמן להכנס לספר אבל כשהוא תופס קצב, בערך בעמוד 70, אי אפשר להניח אותו מהיד וזה חתיכת ספר, 519 עמודים.
העלילה מצויינת, מותחת ומעוררת לא מעט שאלות על אנשים שאין להם גבולות.
הדמויות של מנהיגי הכנופיה, עד כמה שאי אפשר לגלות כלפיהן אמפטיה, פשוט מושלמות.
מבלי לפגוע בסופרים ישראלים, כשקוראים את השבדים האלו, מבינים את ההבדלים ברמה ביניהם לבינינו ושאין לנו ממש מה למכור בתחום ספרי המתח.
ספר חובה לכל מי שאוהב מתח.
שלוש שניות שלהם הוא הבחירה שלי ליום כיפור. לפי הביקורות על העטיפה, נשמע מבטיח. חסר להם שלא

ספר מרתק וטוב, סיפור על עבריינות ומשטרה, תיאור חזק של המציאות העבריינית בשבדיה. ובפרט עבריינות הצעירים מגיל ילדות ונוער.
שני צעירים כבני 18-19 תושבי אזור מצוקה משופע עבריינות שהמשטרה חוששת להכנס אליו, עומדים בראש כנופיית פשע, אחת מכ- 20 כנופיות, שולטים על אספקת הסמים באזור, עוסקים בשוד, פריצה, אלימות ועוד.
4 חברי הכנופיה, ובהם אחד מראשיה, נמצאים בבתי כלא. 4 אחרים בחוץ. מלבד 8 חברי הכנופיה יש בארגונם עוד כמה חיילים פשוטים ועוד מעל ל- 20 ילדים צעירים בגילאי 9-12 שמבצעים עבורם את רוב המשימות כשהם מוגנים בגלל גילם מהחוק.
שני ראשי הכנופיה מנסים לכבוש לעצמם מקום גבוה יותר בהיררכיית הכנופיות ולשם כך מתכננים פשע גדול ומשמעותי יותר. המשטרה ושרות בתי הסוהר לא מצליחים להתמודד עם העבריינות הגואה.
הספר מציג תמונה קשה של עבריינות נוער, אלימות ופשע. מציאות שנראית כמעט בלתי אפשרית במדינה מערבית מתקדמת אבל מצב שכנראה דורש התייחסות רב מערכתית והתמודדות של רשוניות המדינה, גופי רווחה, המשטרה, והמערכת המשפטית.

שני ילדים בני 19 - גבריאל מילטון וליאון ינסן, מנהיגי כנופייה צעירים שיוצאים מה"מערכת" ונכנסים אליה החל מגיל 9 . בהתחלה סמים שאותם הם גם צורכים ואח"כ בלדרים. האחד גבריאל מנהיג את הכנופייה מבחוץ, השני ליאון ניצול שריפה בילדותו שאביו נעלם לו (ולמעשה היה בתוכנית להגנת עדים).
ליאון שכל גופו כוויות, יושב בכלא אספאס שבשכונת רובי, פרבר בדרום שטוקהולם. אמו עדיין העובדת הסוציאלית שם. כל החנויות בשכונה כבר מזמן נסגרו, שוטרים אינם מעזים להכנס לשם. הפיצריה האחרונה נסגרה ואפילו הכבאים חוששים להכנס לשם, אך נכנסים לשם כדי לכבות הצתות וגם הם סובלים מהשנאה שאותה כנופייה מטילת אימה מטילה עליהם.
בעלי דירות נאלצים להחביא רובים ונשק בבתיהם. ילדים עובדים בשבילהם והכל כדי לעלות במעלה הקיר של השוטר חוסה פיריירה החוקר של הכנופיות במטה משטרת רובי.

הכל עומד להשתנות כשליאון יחד עם גבריאל מבחוץ יתכננו את הבריחה של חברי הכנופייה שהוכנסו לכלא לפני כשישה חודשים למאזר של ארבע וחצי שנים אחרי ששנים מחייליה הפשוטים של כנופייה החלו לזמר בחקירה.
לגבריאל חברה בשם ונדה שמגלה לו סוד שיביא לטלטלה בחייו ובחיי הכנופייה.
הבלש אוורט גרנס ייאץ לרדוף אחרי הכנופייה ואחרי ליאון לאחר שיבצעו מעשה מחריד ויהפכו מכנופייה של שודים סחיטה סמים ואיומים גם לכנופייה המתעסקת ברציחות.
אותו אוורט שהופיע גם בתא 21 וגם בשלוש שניות - הספרים המצויניים של 2 המחברים השבדים.
יחד עם פקודיו סוון והאישה הם יאלצו להתמודד עם שנאה.
הסופרים במלאכת מחשבת יסגרו סיפור בצורה מעגלית מטלטלת ומעניינת

את הספרים שלוש שניות ותא 21 בלעתי בשקיקה. כשלקחתי את הספר הזה הייתי מלאת ציפיות. שרדתי כ50 עמודים . פשוט לא התחברתי והחלטתי שחבל על הזמן. זה לא קורה לי הרבה שאני מוותרת. נותנת כבוד למחבר שכותב ספר מדם ליבו. הפעם החלטתי שעדיף לעבור הלאה.