שתי נשים צעירות, אפילו נערות, נופלות לתוך מלכודת של הבטחה לעתיד טוב במדינת הרווחה שבדיה.
הן לא יודעות שהמסע לעבר התקווה יוביל אותן למקום ולמצב הכי גרוע בחייהן הקצרים.
לידיה ואלנה הופכות לשפחות מין בתוך דירה סגורה הרוויה באלימות קשה ופוגענית.
התקווה נמוגה, עד שמקרה קיצון מוציא אותן מאותו מקום ומשם הסיפור רק מסתבך...

הרבה דמויות מעורבות בספר ברמה שבקושי הצלחתי לעקוב אחרי השמות הרבים, וכל פעם חזרתי אחורה כדי לקשר שם לדמות.
באיזשהו שלב גם ראיתי סתירות בכתיבה של הסופרים (ולמה שני סופרים צריכים לכתוב את הספר?!)
כמו למשל סיטואציה בה לידיה חבולה קשות עד שבקושי יכולה לזוז, ומספר דפים קדימה היא "חולפת בריצה".
לסיכום משהו לא הסתדר לי בכל ההתרחשויות, אז בהגיעי לעמ' 189 מיציתי.

לאון וגבריאל הם שני נערים שכבר מגיל 9 מנהיגים כנופיות פשע.
גם מהכלא הם משליטים טרור וסחר בסמים.
באיזה שלב יש בריחה מהכלא והמשטרה במרדף של חתול ועכבר.
הספר הוא בן 520 עמודים ולא 316 כפי שכתוב באתר.
די מתיש.
חציו השני של הספר הוא קיצבי יותר.
לבעלי אורך רוח.

מותחן טוב בסגנון נורדי, סיפור על רצח המתרחש במנהרות תת קרקאיות בשטוקהולם.בשנים האחרונות הרבה מהמותחנים האלה הפכו לסדרות והספר הזה ממש מתאים להיות מצולם.מתאים לקריאה בקיץ הלוהט.

הספר הזה התיאורים של בפשעים נגד הילדים היו קשים לעיקול והזדעזעתי עמוקות.
כבר קראתי בעבר הרבה ספרי מתח וראיתי הרבה סרטים מתח אבל ספר הזה היה מטלטל יותר מאחרים.

חיה רעה זה כינוי שניתן בבתי סוהר בשוודיה לפדופילים.
הספר עוסק בפדופיליה ועל החברה סביב על התפיסה שלה והתנהלות שלה.

תקציר: פודפיל בשם ברנט לונד נכנס לכלא על רצח ואונס של שתי ילדות בנות תשע שנמצאו בקומת המרתף, לאחר ארבע שנים של ישיבה בכלא,הוא יוצא לטיפול רפואי ,ומצליח לברוח מהסעה לבית חולים.
בזמן שהיה חופשי הוא המספיק לבצע עוד אנוס ורצוח עשל עוד ילדה בת 5.
אביה של הילדה החליט שהוא לוקח את חוק לידיים ועוצר את חיה הרעה לפני שיתקוף שוב.

ספר לא לבעלי לב חלש, תיאורים קשיים לקריאה, במיוחד שמדובר כאן על ילדות קטנות
אני מאוד נהנהתי מהקריאה ממנו נשארתי דרוכה כל הספר .
אני נתתי לו ****

ספר בהחלט ראוי בסוגת הבלש הסקנדינבי - אלא שכאן יש פחות בלש ויותר סוגיות ערכיות/מוסריות. יש הרבה מתח וסקרנות מה יהיה בסוף העלילה - האם הגיבור של הסיפור (לא הבלש במקרה זה) יינצל כן/לא. האם מאמציו של הבלש הקבוע של צמד הסופרים - אוורט גרנס - לתיקון העוול שהוא מזהה - יצלחו? העלילה מתרחשת גם בשבדיה וגם בארה"ב. בסה"כ ספר קולח ומותח אבל....קצת הזוי ולא ממש אמין בחלקים (לא אגלה איפה והיכן) מסויימים - מה שפוגם לטעמי.

ספר טוב, רעיון מעניין. מעבר לכתיבה הטובה והקולחת יש כאן סיפור מעניין ומעורר מחשבה - התמודדות עם חוסר האונים מול אנשי הכח ובעלי אינטרסים, התמודדות עם כוחות שרוצים לרמוס את האדם הקטן גם במחיר של "חצי אמת". ובפנים גם מוחבאת הביקורת על שבדיה כמדינה קטנה ועלובה שנכנעת מול ארצות הברית הגדולה והברוטלית. קצת מייאש לקרוא שגם אנשים בתפקידים בכירים במערכת החוק, הופכים להיות חסרי אונים כשמדובר בפוליטיקה. כדאי לא לספק פרטים על הספר כדי לא לפגוע בהנאת הקריאה, לכן אני רק כותב כאן "שאפשר לסמוך עליי וזהו ספר טוב"...

גם אני, שיש לי פז"מ בספרי מתח התקשתי להכיל את תיאורי הפשע הנורא כנגד ילדות קטנות, הרצח, הסטיה הפדופילה והפטיש לכפות הרגלים, הכל מתואר כאן בפרטי פרטים כאשר הפושע הסוטה, ברט לונד אורב לילדות הצעירות והתמימות.
הוא מרצה את עונשו על רצח שתי ילדות קטנות,פרשיה אשר נודעה בשם" הרצל בקומת המרתף. מיזה ארבע שנים בכלא.
יום אחד הוא מועבר למרפאה, קשור בשרשראות עבות, הוא מצליח להערים על השומרים ובורח....

הרצח הבא זהו עניין של זמן. המצוד אחריו החל והנה התגלתה עוד גופת ילדה קטנה.

הרצח הנוסף מטלטל את כולם, אנשי העיר הממשל והמשטרה המקומית, אבל אדם אחד לוקח את החוק לידיים ושם קץ לרציחות הנוראיות של הילדות.

אביה של הנרצחת האחרונה, החל בליקוט ראיות וידיעות על ברט לונד, עברו, קשריו, עסקיו, הוא מאתר רמז ויוצא למצוד אחר
רוצח ביתו.

האבא לוקח את החוק לידייו, הוא נחקר, נכלא, עומד למשפט, המדינה חלוקה האם צודק? הרי הוא מנע את הרצח הבא.
האם טעה? הרי יש חוקים, יש בית משפט.

ויש מי שהופך בסופו של דבר לפוסק האחרון וטוויסט מצמרר בפני עצמו.

כל זאת ועוד בספר מתח טוב עם פתולים בעלילה וטוויסט בסוף אבל לצד זה ספר לא קל לקריאה מעורר מחשבה ודילמות.

תהנו

ספר בלשי-משטרתי מותח. יתרונו בכך שהמתח הופך אותו לספר אידיאלי לטיסה, טיול, חופשה (או מחלה). חסרונו בתיאורים האכזריים והאלימים. אין בספר אף תמונה חיובית, של איזשהו יופי: אדם, מקום, סיטואציה ואפילו מזג אוויר. הכל דחוס, עויין, מעונה, רע. הכל משדר מצוקה, של טובים ורעים, של קורבנות וטורפים. ובכל זאת - שווה קריאה.

הגעתי לספר בעקבות ההמלצות החמות בסימניה.
לא מבינה על מה נכתב כל הטוב הזה.
הטיפול בסוגיה של משפט צדק, נתילת חוק לידיים וכדומה, כולם נושאים ראויים לדיון.
הטיפול בסוגיות הללו לא טוב בעיני. לא רציני, שטחי ומשעמם.
כמה קטעים קשים הנוגעים לרוצח פדופיל, כמה גיבורים שטוחים ולא משכנעים וסוגיות רציניות המטופלות בחובבנות,
כבדרך אגב?
לא אהבתי!