כולנו מכירים את התחושה העוברת בגופנו כאשר ספר טוב קרב אל קץ קריאתו. הקריאה האדוקה, המתח הבלתי פוסק ובעיקר הצער על כך שהקריאה לא יכולה להימשך עוד שעה, עוד יום, עוד חודש. מעטים הם הספרים שמצליחים לרתק את הקורא במלוא מובן המילה. מדובר על ספרים שבסיומם אנו נותרים ישובים, נושמים בקושי כאילו כל תזוזה תמחק את חוויית הקריאה העוצמתית. וכפי שמתבקש מחוויה נדירה כל כך, היא נותרת מהדהדת בראשינו גם ימים לאחר הקריאה.
-------------- פרטי עלילה מינוריים (שידיעתם לא פוגמת בהנאת הקריאה, לטעמי) מתוארים בפסקה הבאה, ורק בה --------------
פרשת רמברנדט הוא ספר מתח נוסף מסדרת "גבריאל אלון" של הסופר דניאל סילבה. גבריאל אלון הוא רסטורטור מומחה של יצירות אומנות שגויס לשירות המוסד הישראלי. כאשר הוא מתבקש להושיט יד לחבר בעת צרה, הוא לא מדמיין שניתן יהיה לרקום עלילה כה מפתיעה וסבוכה. למרות שאיפתו לחיות חיים רגועים ושלווים יחד עם אשתו, מוצא את עצמו אלון במרכזה של פרשה המערבת ציור עתיק, מזימות חובקות עולם וזכרונות אפלים מתקופת השואה.
-------------- פרטי העלילה לא יופיעו יותר בהמשך הביקורת --------------
כמו כל שאר כתבי דניאל סילבה, הספר "פרשת רמברנדט" נקרא בנשימה אחת. השפה זורמת וקלה, הפרקים קצרים ומרווחים היטב ולא קשה לעקוב אחרי קווי העלילה השונים. הדמויות הראשיות בספר מלאות עומק ובמהלך הקריאה נחשף הקורא לרבדים שונים ומפתיעים שלהן. דמויות המשנה, לעומתן, מעט שטוחות אך ממלאות את תפקידן באופן אלגנטי ומבדר. למרות שבספריו הקודמים תיאר סילבה את מעללי הדמויות באופן מוצלח יותר, העלילה הבלתי שגרתית המובאת בספר מוסיפה נדבך משמעותי להיכרות איתן.
ההצמדות של הסופר למציאות החומרית מרשימה. החל באמצעים טכנולוגיים מפותחים וכלה במעשי שוד של יצירות אומנות, עבודת החקר היסודית של סילבה נשקפת מכל שורה והופכת את הספר לאמין וריאליסטי. ומכיוון שכך, הספר פותח צוהר לתהיות על עולם ריגול נסתר ומפעים שמתקיים מתחת לרגלינו. הוא משקף את היתרונות והחסרונות של העולם הטכנולוגי המודרני ומותיר לקורא לבחור עמדה משלו.
מן הראוי לשים דגש על הזווית הישראלית בספר. חלק נכבד מן הדמויות המשמעותיות בספר הן ישראליות, ובהתאם לכך עוסק הספר גם בעניינים פוליטיים ובטחוניים של מדינת ישראל. לכן, בעת קריאת הספר עשויות להישמע ביקורות הגורסות על עמדה חד צדדית של הסופר לטובת ישראל. קוראים מכל קצוות הקשת הפוליטית יעשו נכון אם יתנתקו מן המציאות בעת הקריאה ויישאבו אל העולם שבין עלי הספר מבלי להתייחס לדיוקים או אי דיוקים פוליטיים בעלילה.
ישנם ספרים טובים. ישנם ספרים מעולים. וישנם ספרים שבסופם לא נותר אלא לקרוא גם את פרקי התודות (הכתובות בשנינות ובקלות דעת) ואת הערות המחבר. ספרים כאלו אינם רבים, אך "פרשת רמברנדט" הוא אחד מהם. כולנו מכירים את התחושה העוברת בגופנו כאשר ספר טוב קרב אל קץ קריאתו. לכל המצפים לאותה תחושה בערגה - פרשת רמברנדט.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
