יכול להכיל ספויילרים. מאוד ממליצה. ספר נוקב על התנהלות החברה הצבועה שלא מבחינה בקורבונות.אני הרגשתי במהלך הספר כאב,עצב,זעם,השפלה ועוד רגשות כמו הגיבורה הראשית. כמובן שעבורי זה כאין ואפס לעומת העוצמות שחוות אותן הנשים שחוו את מה שמלינדה חוותה....הרגשתי שליבי נצבט בשבילה, שחתכו אותי באזמל הכאב שהיא הרגישה. בהחלט יוצאים מטולטלים אחרי הקריאה מעצב ושמחה איך הגיבורה המדהימה שלנו מצאה כוחות לקראת הסוף ושיחררה מעצמה את הכוחות לשרוד הכל ואף לעזור לנערות שחוו דבר דומה לפרוץ את חומות השתיקה ובושה. אסיים עם ציטוט מהספר:"אמרתי לא".

ספר מתח מצוין, פתלתל וחריף מאוד.
דמויות מורכבות ובנויות כל כך טוב שהרגשתי כאילו אני חלק מהם, דמויות אנושיות ובלתי אנושיות להפליא, עלילה שמעלה שאלות נוקבות קשות וקונפליקטים איתיים שמעמתים אותנו אל מול השאלה מה הדבר הנכון? ספר שהיה לי מאוד קשה להניח מהיד, מעורר מחשבות ומהדהד הרבה אחרי סיומו-כל המרכיבים לספר מצוין שמנער אותנו.
ממליצה באמת ספר מטלטל.

ספר נחמד להעביר את הזמן ותו לא.
אין בו משהו מיוחד שריגש או הפתיע אותי, דומה לספרים אחרים בסגנונו בלי חידוש. לא גרוע אבל לא טוב יותר מידי.סימפטי.

ספר מתח מצוין ואפל.

זוהי יצירת מופת חוצה תרבויות וארצות,מומלץ מאוד לאוהבי הסיפורת!!
נהניתי ממנו מאוד כמו מכל ספריו של חלאד חוסייני, שעליהם אני ממליצה למי שרוצה לקרוא ספר טוב,
שלא ירפה מכם זמן רב.
הספר הזה פורש בפנינו זמנים תרבויות ואמונות דרך סיפורם של כמה אנשים ובמרכזם שני יתומים מאם בכפר אפגני הנקרעים זה מזה בכאב רב.
הספר נכתב בכישרון רב בתיאורים חיים ומוחשיים מאוד,מתאר את נפש האדם על מגוון פיתוליה, דמויות אנושיות כל כך, כאבן והשתלשלות חייהם בנה אצלי את התחושה של צופה מהצד!!
סופר מוכשר ביותר שאני מעריצה ומכבדת, כתב גם את הספרים "רודף העפיפונים" ו"אלף שמשות זוהרות" שעליהם אני ממליצה בחום רב!!

ספר שעוסק בנושא כאוב וקשה-חושף בפנינו סיפורים של ילדים שסובלים מהשמנה קיצונית.
הוא מגלה איך ילדים אלו סובלים מסביבתם המבקרת, מפנה אצבע מאשימה כלפי הסובלים ולאו דווקא עוזרת ואף מערימה קשיים בדרך ההחלמה הרגשית שהם כה זקוקים לה.
הספר הזה מציג לנו תמונה כאובה שאנו מעדיפים להתעלם ממנה ולטמון את ראשינו באדמה עמוק-עמוק,למרות שזה גורם רק לתופעה להתפשט,שוב ושוב הספר יסביר בדרך קשה לעיכול עד כמה אנשים ובמיוחד ילדים מושפעים ממצב נפשי ורגשי קשה,ויענה על השאלה הנוקבת ששואלים את אותם הסובלים:"איך הגעת למצב הזה?"
לפי דעתי ספר חובה לכולם

ספר טוב-כמו שאר ספריו של פיטר ג'יימס.
יש לו אומץ,עלילה מעניינת ומותחת,דמויות בנויות היטב- אמינות,גם הנושאים שהוא מציג בספריו זורמים טוב.
אבל-האבל שהורס לי את ההנאה,אותו אחד שגרם לתת לזה "טוב" ולא "מעולה"(וזה חבל כי יש בהחלט מיומנות כתיבה מצוינת),היא העובדה שקיים פגם אחד רציני שמקלקל לי את ההנאה-העובדה שהוא מושך על יתר מידה את פתרון התעלומה.
יש לו סצנת דפוס שחוזרת בכל ספר-בהתחלה הוא מספר על העלילה, מציג שוב את הדמויות מכניס אותנו לאווירה והכל טוב ויפה,בשלבים מוקדמים הוא מציג קטעים מעניינים לא מובהרים שבשלבים הרבה יותר מאוחרים אנו מבינים אותם אך בדרך לאותם שלבים הוא מלעיט בפרטים מציג תמונה מאוד רחבה של כל חלק ביומן של הדמויות-אני מוצאת את זה מוגזם. זה גורם לו לדחוס את פתרון התעלומה לעמודים האחרונים ורגע השיא של המתח מתמוסס ונעלם לו....
אך סך הכל הוא סופר ממש טוב ואני מאוד נהנית מספריו וממליצה עליהם.

ספר חזק,חודר לנפש ומבין אותה את כל הכוכים האפלים ביותר של האדם. במהלך קריאתו לא אחת הרגשתי הזדהות לגיבורה הראשית והערצה לנוכח המסירות המדהימה שלה.
הסיבה שנתתי לזה רק "טוב" ולא יותר היא שבגלל שרק קצת יותר אחרי החצי הפסקתי להרגיש כאילו אני בתוך טלנובלה מוגזמת..ושהסופרת מושכת את זה יותר מהרצוי..
אבל לאחר מכן הספר באמת תופס תאוצה ורוזמנד שוב חושפת את הקסם ואת כישרון שיש בה להבנת וניתוח נפש האדם וגם מובילה ביד אמן את הקוראים להבין באותו רובד כמוה.הוא היה מעניין,מעורר חרדות ופלצות-מחריד לחשוב עד לאן מגיע הטבע האנושי ובאילו צורות ועם זאת לא יכולתי להניח אותו מהיד,
באמת מעורר מחשבות ורגשות קשים.

ספר משעמם... עלילה עלובה מצטערת שבזבזתי את עשר הדקות של חיי כשהשקעתי בו