"הדברים הטובים ביותר מגיעים מהמקומות הכי פחות צפויים"
אני לא יודע כמה פעמים שמעתי את האמרה הזאת. היא יותר משומשת מ"תשמח במה שיש לך, אל תיעצב על מה שאין", "אל תעשה לרעך מה ששנוא עליך" ו"חמור לא עושה חצי עבודה. היא אפילו מתקרבת ל"תאכל את הירקות שלך!" ו"שבועיים בלי מחשב!" (ואני שומע את זה הרבה, תאמינו לי)
אז כן, לא ממש לקחתי את האמרה ברצינות. לא חשבתי שייקרה לי איזשהו משהו בלתי צפוי.
ואז יום אחד, בתחילת שנת הלימודים, בזמן שאני עובר ולוקח את חומר הלימוד לעשרת החודשים הקרובים, אני חולף על פני ערימת ספרי האנגלית, ועיניי נחות על ספר קטן בכריכה רכה. לא משהו מרשים.
"מה זה?" אני שואל בעניין את הספרנית. "זה בשביל השכבה שמעליך חמוד, אתה לא צריך את זה" היא משיבה ועוברת ללד הבא.
אז אחרי שהתמודדתי עם הדחף לתקוע בה סכין על שקראה לי "חמוד" הסתכלתי על הספר שוב.
היא אמרה שהוא לא בשבילי.
כך שברגע זה.
זו המטרה הנכספת בעולם.
אז כן, הגנבתי לערימה את הספר הזה. אל תגלו לאף אחד, או שאמצא אתכם. תיזהרו, אני מתנקש, ונינג'ה (והיפראקטיבי, אבל זה לא קשור). לא חשבתי שבאמת הספר שווה משהו, אבל הפיתוי היה גדול מדי.
אז כן, ממבט ראשוני, זה נראה כמו גרסה גרועה של "הענק הגדול הידידותי" של רואלד דאל. לא משהו שבאמת שווה להקדיש לו זמן. החלטתי לקרוא את הפרק הראשון ולזנוח את הספר. אבל, איך לומר....
הספר גאוני.
מדהים.
מושלם.טוב, כמעט. לא הייתי מתנגד לטיפה יותר אקשן
בלי לספיילר יותר מדי, הספר הזה מספר על ילד בשם מקס. מקס גדל בבית של ההורים של אמא שלו והוא לא בדיוק מקבל יחס...חם.
וזה לא עוזר שהגוף שלא גדל עוד ועוד.
וזה לא עוזר שאבא שלו הוא פושע, בכלא על שרצח את אמא שלו.
זה לא עוזר שכולם חושבים שהוא מטומטם. מצפים ממנו להיות מטומטם. כי כשכולם חושבים את זה, מה הפלא שמקס התחיל לחשוב את זה בעצמו.
למקס אין מוח. מקסוול קיין, הבן של הפושע קני קיין. מקסוול הגדול והמגושם. מקסוול המפלצת.
ואז פריק מגיע.
פריק הוא ילד מאוד מוזר, שהגוף שלו קטן והראש גדול. הוא יודע הכל על הכל, ובלי לשים לב, מקס ופריק מתחברים והופכים לחברים הכי טובים.
למקס אף פעם לא היה מוח עד שפריק הגיע ונתן לו להשתמש בשלו לפעמים.
אבל זה בסדר, כל עוד הם ביחד.
ביחד הם Freak the mighty. מחסלים דרקונים ושוטים ומהלכים מעל העולם.
אבל כמובן שזה טוב מכדי להימשך.
הספר נכתב בצורה סוחפת ומשעשעת. הסגנון והצורה של הסיפור, שנכתב מנקודת מבטו של מקס, מרתק ולא משאיר מקום לרווח לרגע. ספר נפלא ומרגש על חברות של שני ילדים נגד העולם. חברת שעוברת את כל המכשולים.
אז כן, יכול להיות שהתרגשתי מהספר, אפילו כמעט בכיתי.
וכן, יכול להיות שהייתי רוצה לשנות את הספר. כי זה לא הוגן. זה פשוט לא הוגן.
וכן, יכול להיות שהספרנית תפסה אותי.
אבל זה רק ספר.
לא ביג דיל.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
