• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הרפתקאותיו של טום סוייר

הרפתקאותיו של טום סוייר

מאת מארק טוויין

הביקורת של מירית

תמונה של מירית
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
הרפתקאותיו של טום סוייר

הרפתקאותיו של טום סוייר

מאת מארק טוויין

הביקורת של מירית

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של מירית
הוצאה לאור:אריה ניר
שנת הוצאה:2009
סדרה:הסדרה המוערת
קטגוריה:קלאסיקה
הקודמת
אסף
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 6 שנים

“אני חושב שאני לא יכול לתאר את הספר טום סוייר טוב יותר מאשר המילה "חמוד". הספר הזה הוא פשוט חמוד בכל”

3/8
ביקורות על הרפתקאותיו של טום סוייר
הבאה
עקיבא
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•2 דקות קריאה

הרבה זמן רציתי לקרוא ספר של מארק טוויין, ובביקורי האחרון בספרייה במקרה נתקלתי בספר ההרפתקאות של טום סוייר. מיד בראותי את הספר, נזכרתי בסדרה המצויירת
המבוססת עליו (או על הרפתקאות הקלברי פין, אבל הדמויות משותפות) , שכל כך אהבתי לצפות בה בתור ילדה, וידעתי שאני חייבת לקרוא אותו.
הדהימה אותי היכולת של מארק טוויין לתאר כה טוב את גיל הילדות, הרגשתי כאילו ילד כתב את הספר, וזה סוד הקסם שלו בעיני.
כעקרון זה ספר שמוגדר לנוער\ילדים, אבל אני בגילי (הלא ממש מופלג תכלס) גם מאוד נהניתי ממנו כי מעבר לסיפורי ההרפתקאות המרתקים והמשעשעים, קולו של הסופר הבוגר מבליח לעתים עם תובנות מבריקות על החיים.
והנה כמה דוגמאות:
"לפעמים, ככל שקשה הצדקתו של מנהג מסורתי, כך קשה יותר להפטר ממנו."
"טום אמר לעצמו שאולי בעצם אין העולם חסר משמעות כל כך. בלי משים גילה את אחד החוקים הגדולים של העשייה האנושית - והוא שכדי לגרום לגבר או לילד לחשוק בדבר, צריך רק לעשות את הדבר קשה להשגה.
אילו היה טום פילוסוף דגול וחכם כמחברו של ספר זה, היה תופש כעת ש'עבודה' היא כל דבר שאדם חייב לעשותו, בעוד 'שעשוע' הוא כל דבר שאדם אינו חייב לעשותו."
אני תמיד אומרת בבית שלמרות שאני כל כך אוהבת ספרים, לא הייתי רוצה לעבוד בתחום, כי אז זה עלול לתת הרגשה של חובה, ובשל כך כבר לא ממש כיף. במשפט שציטטתי קודם, הוא בדיוק קלע להרגשתי.
חשוב לציין שהספר נכתב במאה התשע עשרה, ושכזה בהתאם לתקופה, כחלק מהעלילה גם ישנם עבדים שחורים , וההתייחסות לכך היא שעבדות של שחורים היא הדבר הכי נורמלי שישנו, פשוט חלק מהחיים. וגם ישנה הצגה של האינדיאנים כאכזריים וברברים. עצוב מאוד לקרוא. אבל אני מזכירה לעצמי שבכל זאת זהו ספר שנכתב בדרום ארה"ב באמצע המאה התשע עשרה...

ובנימה אחרת, אהבתי מאוד את הדמות של טום, כזה ילד של חופש, לא שם * על המבוגרים , עושה מה שהלב שלו אומר, וחבר ממש טוב ונאמן. פשוט ילד קסם.
בגרסה המתורגת הזו, ישנן הערות רבות שמסבירות לקורא כל מיני מושגים שהיו קצת יותר רלוונטיים לפני מאתיים שנה... מוסיף מאוד ומקל על הקריאה.
לסיכום, הספר הזה הוא פשוט ממתק! מומלץ לילדים ולגדולים. בהחלט אמשיך לספרים נוספים של טוויין.

נ.ב אם יהיה לי בן מתישהו, הייתי רוצה ילד בדיוק כמו טום! (וקולה של דודה פולי, זו שגידלה את טום, ושרוב שערותיה הלבינו בגללו, לוחש בראשי: מירית - הזהרי בבקשותייך...)

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ירון אבטליון מדע בדיוני 3.141592
ירון אבטליון מדע בדיוני 3.141592
תמונה של קוראת הספרים האחרונה מסוגה
קוראת הספרים האחרונה מסוגה
תמונה של ליזה
ליזה
תמונה של Huck
Huck
תמונה של עולם
עולם
תמונה של סוריקטה
סוריקטה
תמונה של חמדת
חמדת
14קוראים|גיל ממוצע51|57%נשים

על המבקרת

תמונה של מירית

מירית

ותיקה
חברה מזה 17 שנים
56 ביקורות•1 נבחרות•704 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ביוגראפיות
תמונה של מירית
מירית
ותיקה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות56
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה704
דירוג ממוצע3.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת27ספרות מקורית15ביוגראפיות4

דיון על הביקורת

8 תגובות
מירית
מירית•לפני 12 שנים

האק וחמדת אשמח לדוגמה מהטקסט שלדעתכם מייצגת את הביקורת שלו על יחס החברה לשחורים

ואינדיאנים. אני ממש לא הרגשתי ביקורת.
חמדת
חמדת•לפני 12 שנים

Huck- אהבתי והערצתי לספר היא לא רק בגין דמותו של הקלברי ,אלא ובעיקר ביקורתו של טווין

על החברה האמריקאית בכל הקשור לעבדים ,למאמינים, למעמדות ועוד זהו ספר אנטי חברתי ממדרגה ראשונה .
Huck
Huck•לפני 12 שנים
עבורי טום סויר והאק(לברי) פין הם גיבורי הילדות. בעניין האופן בו מוזכרים השחורים והאינדיאנים בספר, נסי לקרוא בין השורות. מארק טווין היה מאד ביקורתי כלפי החברה בה חי ובמיוחד כלפי הצביעות הפוריטנית שבאה לידי ביטוי גם ביחס לעבדות. השחורים (וגם האינדיאנים) מתוארים בספרים שלו דרך עיניהם של גיבוריו, שמאמצים בטבעיות את עולם הערכים המעוות הזה אבל בכך רק מציגים אותו באופן יותר אבסורדי. מצטרף לממליצים לקרוא גם את האקלברי פין
מירית
מירית•לפני 13 שנים

תודה חמדת.

אקרא בהחלט את הרפתקאותיו של הקלברי פין. אהבתי מאוד את הדמות שלו.
חמדת
חמדת•לפני 13 שנים

מירית -הנה פגשת שלא מדעת "פיריקית " של סוייר ,פין וטוויין .אכן הספר מופלא ונהדר בכל הגדרה

גם כספר רגיל וגם כספר מוער שלא התייחס לנקודה הזאת בביקורתך .ההרגשה הנפלאה שעברה עלייך בעת קריאת הספר מוכרת לי. ממליצה מאוד!!לקרוא את ההמשך "הרפתקאותיו של הקלברי-פין" באתה מתכונת של ספר מוער .לדעתי הספר הזה הנו אחד מהגדולים בכל הדורות .יש בו תמימות נעורים וביקורת חברתית נועזת בהתחשב בתקופה בה הספר נכתב ופורסם .אני שמחה שיצא לך לקרוא את הספר .
מירית
מירית•לפני 13 שנים

תודה לכן. ויעל, יכול להיות :-)

yaelhar
yaelhar•לפני 13 שנים

אהבתי את הספר וגם את הביקורת.

אבל אני מציעה לך שתחזרי בך מלרצות לגדל ילד כמו תום. אפשר להנות ממנו רק אם הוא לא שלך...
אנקה
אנקה•לפני 13 שנים

ביקורת מקסימה. בדיוק לפני יומיים השאלתי את הספר מהספריה העירונית לבני.

לטעמי ולדעתי זהו ספר חובה לכל ילד/נער/ה. ולעבוד עם ספרים יכול להיות תענוג גדול למי שאוהב אותם.
8 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של מירית

צבע המים

צבע המים

ג'יימס מקברייד

ספר עדין, שילוב של אוטוביוגרפיה של מקברייד עם פרקים לסירוגין על אימו.
לשתי הביוגרפיות חוט מקשר לטעמי, מציאת הזהות שלנו. זהות של אימו כאישה שנולדה בפולין למשפחה אורתודוקסית יהודית שהיגרה לארה"ב וחיה חיים לא פשוטים, עד שבחרה להתנתק ממשפחתה ולהתחתן עם גבר שחור ולהתנצר, וכל זה בשנות הארבעים באמריקה. לא מקובל בלשון המעטה. מקברייד עצמו, מחפש את זהותו גם כן, כבן שחור לאמא לבנה, באיזור שחור כמעט לגמרי, כאשר הוא ואחיו הרבים (סך הכל שניים עשר!!) חיים בעוני רב, ולא יודעים דבר על המקורות היהודיים שלה עד גיל בוגר.
האמא הזאת, הכל כך נדירה, איבדה שני בעלים אחרי לא מספיק שנים, רוב חייה גידלה לבדה את ילדיה הרבים בדוחק רב אך ביד רמה, והצליחה להביא את כולם להיות בוגרי קולג'\אוניברסיטה, אנשים ישרים ומכובדים בחייהם באמצעות מסירות ונחישות בלתי מתפשרת.
זהו ספר הוקרה לאימו, אישה מיוחדת במינה. ממליצה מאוד.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•מירית
איילין

איילין

אוטסה מושפג

הספר מתמקד באיילין, אישה צעירה בתחילת שנות השישים באמריקה, שחיה (אם אפשר לקרוא לזה חיה) עם אביה האלכוהוליסט, בבית מוזנח ומטונף, והיא עובדת בכלא לנערים.
בדד, בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום.
אין ממש עלילה ברובו של הספר חוץ מתיאור החיים הדוחים שלה ושל אביה, חיים רוויים באלכוהול ואלימות, ניכור, זוהמה, הפרעות אכילה, הפרעות דימוי גוף, אדישות מוחלטת לחיים, שנאה עצמית. לקראת סוף הספר יש איזו התפתחות קלה בעלילה, זהו.
לא ברור לי מה קורה שם באמריקה, שנכתבים שם כל כך הרבה ספרים עם דמויות שחיות במשפחות מחרידות ולא מתפקדות (טירת הזכוכית, שירת סרטני הנהר, חיים קטנים).
הספר הזה ממש הגעיל אותי, עד רמה שכמעט הקאתי בעקבות הקריאה.
אי אפשר לכתוב ולגעת בנפש הקוראים בלי לזעזע?
בקיצור, כמו שביידן אמר Don't.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•מירית
העוזר

העוזר

ברנרד מלמוד

הספר מתאר משפחה יהודית קשת יום במנהטן ניו יורק, הימים הם אחרי מלחמת העולם השניה, ניתן להבין זאת במרומז. היום כשאנחנו חושבים על מנהטן, אנחנו חושבים על ברודוויי, על מרכז פיננסי של העולם, מקום יוקרתי. בשנות הארבעים של המאה הקודמת, היה מדובר במקום שהפרנסה בו היתה בדוחק רב, אנשים חשבו פעמיים לפני כל סנט שהוציאו, תיקנו גופיות, תיקנו גרביים. ימים אחרים מאוד מימינו.
אב המשפחה מוריס בובר, מהגר ותיק ממזרח אירופה כנראה, הוא חנווני כבן שישים שבבעלותו מכולת כושלת שבקושי מצליח לפרנס את אשתו, עד כדי כך שנאלץ לקבל חלק ממשכורתה של בתו על מנת לשרוד. מוריס איש טוב, טוב עד כאב, כנוע וסביל, וחייו באמת שוברי לב. בזמן שקראתי עליו, עלתה במוחי המצווה הידועה ואהבת לרעך כמוך.
העלילה עוקבת אחרי מערכת היחסים שנרקמת בין המשפחה הזו לבחור צעיר וגוי שמזדמן בדרך לא דרך להיות העוזר שלהם במכולת. ואולי הספר הוא סימבוליקה יפה ליחסים בין יהודים לגויים, ואולי הוא סיפור אהבה, ואולי הוא סיפור על התפתחות אישית ועל התמודדות עם יצר הרע, ואולי הוא ספר על חטא, אשמה וכפרה. מניחה שכל אחד ימצא בו משהו אחר, וזו גדולתו.
אחד הספרים הטובים והמרגשים שקראתי, ישנו קו תפר דק מאוד בין כניעות וטוב לב.
ספר חובה שיהדהד אצלי עוד הרבה.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•מירית
הלבד הגדול

הלבד הגדול

כריסטין האנה

שם הספר הוא משיר על אלסקה בו היא מתוארת כ'הלבד הגדול', ואליה לפי אחת הדמויות, אנשים מגיעים כשהם בורחים ממשהו או כשהם מחפשים משהו. ואכן, המשפחה שבה מתמקד הספר, משפחת אולברייט, מחפשת מזור לנפשו המעורערת של האב כתוצאה מתקופת השבי שלו בויאטנם.
הספר מתמקד בילדה של המשפחה, לני, שמגיעה עם הוריה לאלסקה בגיל 13 ובהתבגרותה בצל אביה האלים ואימה האוהבת. ברקע אלסקה עם חודשים עם אור אינסופי ולעומתם חודשים עם חושך תמידי, שבהם החושך בנפשו של האב פורץ יותר מתמיד.
אני חושבת שלספר היה פוטנציאל גדול, העלילה היא טובה, המחשבה להקביל בין נפש האדם לארץ עם טבע כה פראי וכמעט ללא ציוויליזציה היתה יכולה להיות מעמיקה. אפשר היה להעמיק בפוסט טראומה שברור שהאב סבל ממנה בעקבות השבי.
במקום זה, קיבלנו דמויות די פלקטיות ולא עגולות. הכתיבה מאוד דלה, מסבירה את עצמה במקום לתת לקורא להבין ולהרגיש. זה די אכזב.
מצד שני, הספר קריא, מושך, מרגש מאוד לעיתים, ובהחלט הופתעתי מאיך שהספר התפתח.
עבורי, בעיקר היה מעניין לקרוא על החיים באלסקה בשנות השבעים, ללא מים זורמים וללא חשמל מוקפים בחיות פרא אך גם חיים של קהילה קטנה חמה ותומכת.
לסיכום, הייתי מדרגת אותו 3.5, עיגלתי כלפי מעלה.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•מירית
קלמן קימרלינג

קלמן קימרלינג

אשר קרביץ

זהו ספר ראשון שאני קוראת של אשר קרביץ ונהניתי מאוד.
הספר מתאר את קלמן קימרלינג, חרדי אמריקאי שעשה עליה וגר בשכונת מאה שערים בירושלים ומגשים את חלומו להיות בלש פרטי. הספר מתמקד בפרשייה סבוכה של גניבות ותקיפות שקלמן מסייע לחקור.
אינני חושבת שעיקר הספר הוא התעלומה הבלשית שאט אט מפוענחת, מניחה שיש ספרים בלשיים יותר מהודקים ומתוחכמים, אלא ההווי של השכונה המיוחדת, על הטוב והרע שבה, על צדיקים ונלוזים. כמו כן על מישהו כמו קלמן שהוא מעז להיות שונה ולעסוק במקצוע לא אופייני במגזר.
אין לי הרבה היכרות אישית עם השכונה בפרט ועם המגזר החרדי בכלל מלבד קולגות, כך שקשה לי להגיד עד כמה הספר מתארת בצורה אותנטית את המגזר, אך מורגש במיוחד לקראת סוף הספר שהסופר ממש נזהר כדי לא להכתים את המגזר, וזה עדין ויפה ונדיר.
ההישג הספרותי גדל בעיני אחרי שקראתי על הסופר שנראה שלא בא מרקע חרדי ובטח לא משכונה חרדית.

הכתיבה של קרביץ מקסימה, הרבה פעמים צחקתי בקול במהלך הקריאה, חבל שאין ספר המשך.
ממליצה.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•מירית
מַי פירסט סוני

מַי פירסט סוני

בני ברבש

הספר מתאר משפחה תל אביבית, הורים פלוס שלושה ילדים, בשנות השמונים. המשפחה מתוארת על כל חולאיה על ידי הילד האמצעי שמתעד כל רגע באמצעות הרשמקול הראשון שלו של חברת סוני, ועל כן שם הספר. כמו כן מתוארות גם המשפחות הגרעיניות של ההורים, על כל המורכבויות שבהן וביחסים הבין דוריים.
ובאמת שהמשפחה הזאת חולה, ובספר אנו הקוראים נחשפים לפרפורי הגסיסה שלה, וזה מרתק ועוצר נשימה מעצב לעתים, ולפעמים קורע מצחוק, מעין שילוב משונה שכזה.
הכתיבה בספר מאוד מיוחדת, בלי ממש פסקאות מסודרות, והכל מנקודת מבט של ילד צעיר, על כל הדברים שהוא מבין ולומד לצערנו להבין במהלך הספר.
והסוף, אוי הסוף, מחץ לי את הלב.
בלתי נשכח.

לפני שנה•
★★★★★
•מירית
תיקון אחר חצות

תיקון אחר חצות

יניב איצקוביץ'

בקצרה, בשביס זינגר על ספידים.

ואם קצת יותר באריכות נדרש:
עלילת הספר מתרחשת באימפריה הרוסית הצארית בשלהי המאה התשע עשרה ומתרכזת בשטעטל היהודי ובחברה היהודית המסתגרת, מבט חומל ומבקר גם יחד.
הספר מתרכז בשתי האחיות למשפחת קייזמן, האחת, מנדה, אישה עגונה , השניה, פאני, יוצאת למסע שישנה את חייה ואת חיי אנשים נוספים הסובבים אותה. כל זאת על מנת לפטור את אחותה מעגינותה על ידי מציאת גיסה הסורר.
בזמן שקראתי את הספר, נזכרתי ב'העבד' של בשביס זינגר שמאוד אהבתי. נזכרתי כי יש דמיון מבחינת נקודת המבט שלעיתים מבקרת ולעיתים מאוד מראה את הצדדים היפים של החברה היהודית דאז. אך שם הדמיון נגמר בעיני. הספר הנידון לעתים קרובות הרגיש לי מופרך ומגוחך, היה יכול להיות כאן עומק רגשי וחוויה רגשית גדולה כמו שחוויתי אצל בשביס, ואילו פה הרגשתי שאני קוראת ספר אקשן.
לסיכום, מתאים למי שמחפש ספר הרפתקאות קליל עם ניחוח יהודי מזרח אירופי.

לפני שנה•
★★★★★
•מירית
עונת יובש לבנה

עונת יובש לבנה

אנדרה ברינק

הספר מתאר את תהליך התפכחותו הכואב של גבר אפריקנר בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה מהשלטון שתחתיו הוא חי כמו גם מהחברה שאליה הוא משתייך.
וזה כואב, כואב מאוד.
דווקא כשגיבור שנדמה כה נחבא אל הכלים ואנמי בתחילת הספר הוא זה שעובר שינוי כה גדול בתפיסת עולמו, ומשנה את כל חייו זו הגדולה של הספר.

ספר חשוב על התעוררות והקשבה למצפון של האזרח הקטן.
השאיר אותי עם הרבה מחשבות, ממליצה מאוד.

לפני שנה•
★★★★★
•מירית
בן גוריון: האיש מאחורי האגדה (מהדורת 1986)

בן גוריון: האיש מאחורי האגדה (מהדורת 1986)

מיכאל בר-זהר

אני נהנית לקרוא על ראשית הציונות, על איך הכל פה התחיל. אני מניחה שזה עוזר לי לקבל פרספקטיבה על הקשיים שמדינת ישראל ניצבת מולם היום.
הביוגרפיה מקיפה מאוד וחידשה לי הרבה, היא מתחילה מהולדתו כדוד (דובצ'ה) גרין ושנותיו הראשונות בפלונסק, אז חלק מרוסיה הצארית , שם נולד למשפחה אדוקה והיה תחילה תלמיד ב"חדר" (מה שהפתיע אותי מאוד, תמיד היה לי הרושם שהוא מעוז החילוניות). הוא נולד למשפחה שגם אביו וגם סבו היו חובבי ציון ולימדוהו עברית שוטפת והיה לו ברור מגיל צעיר שיבוא לארץ ישראל. כבר מגיל צעיר ניכר שהיה ילד חכם מאוד ויגיע לגדולות. הוא העריץ את לנין והקומוניזם והאמין בלהיות פועל בארץ ישראל.

הביוגרפיה ממשיכה לתאר את חייו בארץ ישראל תחת השלטון העותומני והמצב הכלכלי המאוד קשה, עד כדי חרפת רעב, של היישוב היהודי חלוצי בארץ ולאחר מכן לימודי המשפטים שלו בקושטא (איסטנבול של היום), יש תמונה נהדרת שלו כסטודנט צעיר עם תרבוש. מתוארת התברגותו אט אט מעלה בייצוג של הישוב הארצישראלי בקונגרסים הציוניים למיניהם. היה מעניין לקרוא על שירותו הקצרצר כחלק מהצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ועל החיכוכים הרבים עם חיים ויצמן על הדרך הנכונה להתמודד עם השלטון הבריטי בתקופת המנדט. היה עצוב לי לקרוא על איבתו לז'בוטינסקי (טען שהוא פשיסט, כינה אותו ולדימיר היטלר!) ולרביזיוניסטים. לאחר מכן מסופר על ההחלטות שלו כמנהיג צבאי בבניית צבא מסודר לישראל מחברי המחתרות וחיסול המחתרות.

ההחלטות שהוא לקח על עצמו, באמת שהוא היה מנהיג עם חזון ונחישות ואומץ.

לאחר מכן, השנים הראשונות של מדינת ישראל, האמונה הגדולה שלו ביכולת של ישראל לקלוט עליה כה גדולה, היעד שלו היה להכפיל(!!!) את האוכולוסיה היהודית תוך ארבע שנים, מה שהצליח לו כנגד כל הספקנים. ולאחר מכן הניהול של מלחמת סיני, ההתמודדות עם הפדאיונים, ההתנהלות שלו מול צרפת ובריטניה בהכנה למלחמה המשותפת, כמה הוא ידע להתעקש מול הבריטים בתכנון המלחמה ולא לוותר גם כשאחרים ניסו לשכנעו ולרוב הוא צדק והביא לתוצאות מרשימות.
ולבסוף ההתמודדות עם הפוליטיקה הישראלית בתחילת דרכה, שהיתה כבר אז לא פשוטה, מול הותיקים במפא"י ומול הצעירים במפלגה שניסה לקדם.

כל התמודדות שהיתה לו הוא עשה עם הרבה קריאה ולמידה, היה ממש אוטודידקט, ומעבר לחכמה שלו, היתה לו יכולת לגמישות מחשבתית, מה שגרם לו להיות מדינאי גדול ולהבין את המציאות מהרבה נקודות מבט ולעתים לראות את הנולד.
איש אחד, שבחייו עשה כל כך הרבה, אפשר בהחלט להגיד שהקדיש את חייו לטובת החלום של הקמת מדינה לעם היהודי וההגנה עליה לאחר שקמה.

כמה דברים שהפריעו לי בספר:
יש מטבע הדברים הרבה דמויות שמוזכרות בספר, לעתים לא מעטות לא מוסבר מי הדמות, חלק חיפשתי בגוגל ומצאתי, חלק לא, די מרגיז ומפריע להבנה.
אין ביבליוגרפיה בסוף הספר, זה היה ממש מוזר, כל כך הרבה ציטוטים ישנם בספר, ואין רישום של המקורות. לי זה היה מאוד חסר.
הרגשתי לעתים יותר מדי את המחבר במהלך הספר, זוהי ביוגרפיה, כלומר ספר היסטורי, הפריע לי שהדעות שלו נכנסו בכל מיני מקומות לא קשורים.
כמו כן, היתה חסרה לי יותר אובייקטיביות מצד המחבר כלפי בן גוריון, ניכר בספר שהוא בן גוריוניסט. היו החלטות שבן גוריון קיבל שהיו שנויות במחלוקת, והיתה חסרה קצת נקודת מבט ביקורתית.

אבל, אפשר להבין את בר זוהר, אחרי שקראתי את הספר אני מבינה כמה בזכות הרבה מההחלטות שהאיש החכם הזה קיבל יש לנו מדינה משלנו.
תודה לך בן גוריון.

לפני שנה•
★★★★★
•מירית

ביקורות נוספות על "הרפתקאותיו של טום סוייר"

הרפתקאותיו של טום סוייר

הרפתקאותיו של טום סוייר

מארק טוויין

החמצתי הרבה קלאסיקות בילדותי, שהיום אני מתגייסת להשלים. הוריי אינם אנשי ספר, בלשון המעטה. סיפורי ג’וחא הוא הכותר הספרותי ביותר בביתם. אל תשאלו אותי איך יתכן, אך בדרך נס מצאתי את שאהבה נפשי בספריה העירונית בגיל צעיר מאוד. שם פגשתי את חסמבה, ג’ינג’י, את גיבורי אסתר שטרייט וורצל ואורי אורלב, סדרת ספרי צמרמורת ועוד רבים וטובים, אבל הילדות קצרה מכדי להספיק הכל.

אז כיום אני יוצאת מדי פעם למסעות שונים בין קלאסיקות שהילדה שהייתי לא הספיקה להגיע אליהן, והפעם: מארק טווין.
אני אוהבת לבקר ספרים שמחבריהם מתים, בעיקר כי המתים יודעים לקבל ביקורת הכי טוב, אבל במקרה של מר טווין אני חושבת שממילא ידוע ידע כיצד לקבל ואף לבקר את עצמו ואת החברה, בלי להתבייש.

העלילה של הרומן מתארת את העיירה סנט פטרסבורג שעל גדת נהר המיסיסיפי, מיזורי. באקלים אמריקאי טעון של טרום מלחמת האזרחים, בה רוח מקומית של עבדות, גזענות ופערי מעמדות נושבת חזק, חי טום סויר. ילד יתום, שובב, מלא דמיון ושתלטן למדי, המתגורר עם דודתו פולי. בהרפתקאותיו, מוצא את עצמו לעתים קרובות עם חברו ג’ו, והילד הנטוש, האקלברי פין. טום מאוהב בבקי, ילדה מכיתתו, ושונא את סיד, אחיו למחצה, שאותו הדודה פולי מעמידה כל הזמן כדוגמא.

באחת מהסצנות הראשונות והמפורסמות ביותר (זו שעל הכריכה), משכנע טום את ילדי השכונה השונים לתת לו תכשיטים קטנים ואוצרות עבור ה"זכות" לסייד את הגדר במקומו, תוך שימוש בפסיכולוגיה הפוכה. הסצנה הזו עוררה בי פליאה, שהרי רוב הילדים אוהבים לצבוע ולהתלכלך. אך ככל שהיטבתי להכיר את הילד, הבינותי, מה גם שמר טווין הבהיר זאת בצניעותו החושפנית:
“אילו היה טום פילוסוף דגול וחכם ככותב שורות אלה, היתה עולה בו כעת ההבנה כי עבודה היא כל דבר שמחויב אדם לעשות, בעוד משחק הוא כל דבר שאינו מחויב לעשות.”
טום נהג לעשות דברים שהיו מורכבים, מעייפים ומייסרים בהרבה מצביעת גדר, אבל עשה גם עשה ובלהט רב, כל עוד נעשו למען מטרה מקודשת אחת: הרפתקה. אם אין הרפתקה בעשייה, הדבר אינו שווה שיצא לפועל. צביעת גדר תהיה מהנה עבור רוב הילדים, אך לא עבור טום סויר. אין בכך שום סכנה, ריגוש או פחד.

טום גדל בבית אוהב ומוטלת עליו התנהגות הולמת. הוא משועמם מחייו במחיצת הדודה פולי הקפדנית המרבה באיסורים ובמחיצת הכומר, שהוא מורה קפדן הדורש שינון וחיקוי במקום התנסות וגילוי. נמאסו עליו המסרים הרומנטיים והאידיליים של הכנסיה שהוא מתחנך בה. הוא ממציא לעצמו הרפתקאות, ולצורך כך הוא מגייס את מה שלמד בסיפורי גבורה ברוח הרומנטיקה האבירית. הוא מצליח למצוא את הרפתקאותיו בכל מני צורות: על סירות נהר, בכרכרות, בין נערים לבנים עניים, בעקבות רוצחים ושודדים ובשוטטות במערות אפלות.

טום וחבריו מדברים על דברים כמו אורגיות, סכינים, רובים, עישון מקטרות ושימוש תכוף במילה “כושי”, אבל כל זה מתרחש בתוך בועה ילדותית. הם חבורת חולדות נהר חוליגנים, אבל ילדים בסופו של דבר. בכל זאת, אני מבינה את הקושי העומד בפני הורים וקוראים אל מול קלאסיקות כאלה. הן תצלומים של איך התנהגנו אז (ועדיין מתנהגים במקומות מסוימים), ובואו נודה, המין האנושי אינו פוטוגני במיוחד.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•מוריה בצלאל
הרפתקאותיו של טום סוייר

הרפתקאותיו של טום סוייר

מארק טוויין

ספר מעולה ומקסים.

יצירת מופת עולמית.

רשמית, כפי שכותב הסופר, "הספר נועד בראש ובראשונה להנאתם של ילדים וילדות אבל, אני מקווה, שלא יהיה בכך כדי לגרום לגברים ונשים להימנע ממנו."

להלן פירוש למשפט הנ"ל:

לילדים וילדות מומלץ מאד לקרוא ספר קלסי זה. הם ייהנו מאד מההרפתקאות של טום סוייר עם חברו המפורסם מאד האק (האקלברי פין) ילד נווד, בנו של שיכור, ועוד חברים. הם ייהנו מאד גם מהרומן של טום עם חברתו באקי תאצ'ר.

למבוגרים (כמוני) ומבוגרות, חובה ! לקרוא ספר זה. להתפעל מהדמיון היוצר של הסופר הגדול, ולהבין את הביקורת החדה שלו, ללא כל פשרות, כנגד המוסר הציבורי, מערכת המשפט, החינוך, אנשי הדת, ואנשי הכלכלה של אז - שנות השלושים והארבעים של המאה ה-19 - עשרות שנים לפני מלחמת האזרחים האמריקאית, כשהעבדות עוד שלטה במדינות הדרום בארה"ב.

עלילת הספר מתרחשת בעיירה הדמיונית סנט פטרסבורג, במיזורי, ששוכנת על הנהר הגדול המיסיסיפי- עיירה דומה מאד לעיירה האמיתית הניבעל במיזורי על המיסיסיפי - עיירת נעוריו של הסופר. חלק מהדמויות השונות בסיפור זה לקוחות כנראה גם כן מהדמויות שהיו בחניבעל. אבל, רשמית, אלו הן דמויות מפרי דמיונו של הסופר ולכן, אין להאשימו בפגיעה, חס ושלום, בתושביה הטובים של הניבעל.

תרגיל דומה עשה הסופר הגדול, שלום עליכם, שהמציא את העיירה הדמיונית כתריאליבקה (עיירת נעוריו הייתה וורונקוב) כדי לספר בחופשיות על אנשי העיירה ולבקר בהומור את חלק מתושביה. (קשה לי להאמין ששלום עליכם הכיר את הספר הזה לפני ההמצאה של כתריאליבקה.)

אני מודה שזו בשבילי פעם ראשונה לקרוא ספר נפלא זה (אני כבר בן שבעים). מה לעשות ? בילדותי קראתי ספרים אחרים, ואני ממליץ לכל המבוגרים שטרם קראו אותו למהר ולקרוא אותו.

אני גם ממליץ מאד לקרוא את הכתבות בויקיפדיה על ספר זה. נכון להיום נכתבו עליו 59 כתבות בויקיפדיה - כמובן ב 59 שפות - כולל בעברית. אבל הכתבה הטובה ביותר שראיתי נכתבה לדעתי בצרפתית. למי שלא שולט בצרפתית, כמוני, מפעילים את התרגום לעברית וקוראים כתבה ארוכה מאד ומעניינת ביותר שכוללת את כל הרקע לכתיבת הספר, ניתוח מקיף שלו, ביקורות, רשימה מלאה של המון סרטים מסוגים שונים, יצירת אמנות ועוד שנוצרו על בסיס ספר זה.

לסיום - אני רוצה להודות למתרגם הספר, יניב פרקש, שלא רק השתדל להתאים את תרגומו לשפה האנגלית המדוברת של הספר, אלא, בנוסף, השקיע הרבה בהוספת מאות הערות שמבארות דברים רבים בספר, שאולי היו ידועים לקוראים האמריקאים של זמנו אבל אינם ידועים לקוראי העברית של ימינו.

הערה: לפי הויקיפדיה העברית יש לספר זה עוד 5 תרגומים ישנים ואחד עוד יותר חדש - אבל במקרה, זהו התרגום ששאלתי מהספרייה במודיעין. הכל תלוי במזל.

לפני שנה•
★★★★★
•עקיבא
הרפתקאותיו של טום סוייר

הרפתקאותיו של טום סוייר

מארק טוויין

אני חושב שאני לא יכול לתאר את הספר טום סוייר טוב יותר מאשר המילה "חמוד". הספר הזה הוא פשוט חמוד בכל רמ"ח אבריו.

אני אסביר.

ניגשתי אל הספר מבלי לצפות לשום דבר (חוץ מהקטע עם הגדר, שאת זה כולם מכירים) ונשבתי בקסמו מיד. תחושה דומה עברה בי כשקראתי פיטר פן. הספר הזה לוקח אותך ושואב אותך אל חלק מסויים מהילדות שלך שאתה פשוט רוצה להישאר בו עוד ועוד. הילדים מתנהגים כמו ילדים, המבוגרים מגיבים על מעשיהם כמו מבוגרים, וזה פשוט מדהים לראות בכמה חמידות כל העניין הזה נעטף.

אז מה העלילה? טום סוייר הוא ילד מופרע, שובב, מתחצף וטוב לב- כמו רוב הילדים. נקלע לצרות, ויוצר כאלה לא פחות, מתאהב, וחולם על הרפתקאות. מבלי להסגיר הרבה מהעלילה, כי אני בכל זאת רוצה שתהיה לכם החוויה המושלמת, טום סוייר וחברו ילד הרחוב האקלברי פין, שמשתוקקים להרפתקה, סוף כל סוף מקבלים אחת. היא מקבלת תפניות אפלות ומעניינות שהילדים לא ציפו להם. אל העלילה המרכזית הזאת מצטרפים עוד שלל סיפורים שעוברים על טום וחבריו.

יש שתי סיבות שבגללם הספר, לדעתי, עובד. הראשונה היא שיש פה, בניגוד ללא מעט ספרי ילדים אחרים, משהו שאני אוהב לתאר כ"הגשמת חלום". איזה ילד לא חולם להיות פיראט? איזה ילד לא חולם למצוא תיבת אוצר, ללכת לאיבוד ולעבור הרפתקאות? גם הילדים האלה חולמים על אותם הדברים, אלא שבניגוד למצופה, הם זוכים להגשים את החלומות האלה. מה שעובר לקורא המבוגר בראש כשהוא קורא על הכרזותיהם של הילדים על כך שהם עומדים להיות שודדי ים זה -'או, איזה חמודים הילדים האלה, הא? טוב, לא מזיק לחלום.' אבל אז דברים קורים. על אמת. והילדים באמת מאושרים מזה. ומתמודדים עם זה בלי שזה יפגע באמינות הספר.

הסיבה השנייה היא ההומור. מארק טווין הוא אדם מצחיק. התיאור שלו את הדברים, את התחושות של הילדים, האופן הרציני עד כדי גיחוך שבו הוא מציג את רגשות הילדים ואת משחקיהם, פשוט קורע אותי מצחוק. ברצינות, מצאתי את עצמי צוחק בקול רם לא פעם במהלך הקריאה.

אני מניח שאם יש משהו שלא בדיוק עבד מבחינתי זה כל המסביב. כלומר, כל ה- "אמירות הפוליטיות" שהיו נכונות לאותה התקופה, הסאטירה, כל הקטע עם האינדיאני... לא יודע, זה לא ממש התחבר לי עם שאר הספר, שהוא כולו מוקדש לילדים.

אבל עם כל זה נאמר, מעלותיו של הספר עולות בהרבה על מגרעותיו. הוא חמוד, כיפי, מעניין ומצחיק.

תנו הצצה אם עוד לא קראתם, מומלץ בחום.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•אסף
הרפתקאותיו של טום סוייר

הרפתקאותיו של טום סוייר

מארק טוויין

אין ספק שזה לא ספר ילדים. חשבתי ככה, אבל השפה שבו קשה מאוד להבנה לילדים קטנים. זהו ספר על ילדים, על הרפתקאותיהם- אך אינו מנוסח בלשון המיועדת להבנתם של ילדים. ודווקא בגלל זה, זוהי מיטב ספרות ההרפתקאות. אין ספק שהספר הזה הוא פנינים של חוכמה. אפשר להתעמק במשפטים רבים ממנו, חוץ ממשפטי הדיבור שכתובים בשפה פשוטה ורגילה ולעתים קרובות אף כשפת רחוב ו'סלנג'.
אוך, זה נשמע כאילו אני אומרת דברים לא טובים על הספר הזה, אבל אני לא. הוא מעולה לדעתי. רמת הקריאה שלי גבוהה ולכן אין לי שום בעיה לקרוא אותו, ואני באמת נהנית מכל רגע. המבוגרים האלו שאומרים שזה משעמם לקרוא סיפור על הרפתקאות של ילד בן 10... אני בכלל, אבל בכלל, בכלל לא חושבת ככה!
טום סוייר הוא ילד מבריק, מצחיק, ובעיקר שובב. הוא 'עושה את המוות' לדודתו הזקנה פולי, אך היא סולחת לו כל פעם, מכיוון שבאמת... למרות התעלולים שלו והכול... הוא פשוט ילד מדהים. ספויילר*** אחד הקטעים המצחיקים זה שהוא בורח מן הבית לאי עם חבריו ועושה כיף חיים, ואז כל תושבי העיירה בטוחים שהוא וחבריו טבעו, לכן הם מתאבלים ועורכים הלוויה... וטום חוזר הביתה להלוויה שלו!
סוף ספויילר*** בקיצור, זה ספר מעולה, אבל אני לא בטוחה לאיזה סוג של אנשים או גילאים.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•sss
הרפתקאותיו של טום סוייר

הרפתקאותיו של טום סוייר

מארק טוויין

ישיבת הצוות החינוכי של בית הספר היסודי בסנט פיטרסברג, מיזורי:
המחנכת: שלום לכולם, התכנסנו כאן כדי לדון בתפקודו של התלמיד תומס סויר בכיתה. כידוע לכולם, תומס מהווה גורם מפריע בכיתה ובבית הספר מאז תחילת לימודיו במוסד שלנו, הישגיו הלימודיים נמוכים מאוד ביחס לבני גילו, הוא נוהג להפריע בכיתה, להתעלל במורים, לפטפט בלי רשות עם חבריו לספסל הלימודים ולהכות אותם בהפסקות. כמו כן הוא נעדר פעמים רבות ללא סיבה מוצדקת, אינו טורח להכין את שיעורי הבית שלו, ספריו ומחברותיו מוזנחים ולרוב הוא אינו מביא אותם כלל לשיעורים. עם זאת, ניכר שלתומס פוטנציאל רב שהוא אינו מממש. בשיחות איתו ניכרת האינטיליגנציה הגבוהה שלו, אך כפי שאמרתי קודם, הישגיו הלימודיים נמוכים מאוד. הזמנתי את הפסיכולוגית החינוכית להתייעצות.
הפסיכולוגית: תודה. אכן, ערכתי לתומס סוללת אבחונים מקיפה, בה נמצא כי לתומס אכן אינטיליגנציה גבוהה מאוד ביחס לבני גילו, הוא נער חביב ונעים בעל דמיון עשיר וידע כללי רחב. עם זאת, באבחון נתגלו קשיים חמורים בקשב המתבטאים במוסחות רבה, פעלתנות יתר ואימפולסיביות. אני ממליצה על הפניה לנוירולוג ילדים לשם קבלת ריטלין שיסייע לתומס להיות פנוי ללמידה. כמו כן, הייתי ממליצה גם על טיפול בריפוי בעיסוק וטיפול רגשי כלשהו, לחידוד ההבדל בין דמיון למציאות, שניכר אצל תומס בלבול ביניהם.
העובדת הסוציאלית: אני מסכימה עם האבחנה של הפסיכולוגית, אך יש להתייחס לרקע ממנו מגיע תומס ולשקול בנוסף התערבות סוציאלית ומשפחתית. תומס הינו יתום מהוריו, חי עם דודתו הקשישה שמכה אותו מדי יום ביומו. הוא אח שני מבין שלושה, ונמצא תמיד בהשוואה לשני אחיו, המוכרים לנו כממושמעים ומסודרים. יש לי יסוד להאמין שהוא מסתובב בחברה מפוקפקת שעלולה לדרדר אותו לפשע. תומס ומשפחתו אינם מטופלים ברווחה, ויש מקום לפנות אליהם ולבקש את התערבותם.
המחנכת: אם כן, אני מסכמת את הישיבה שלנו בהמלצה להפנות את תומס לקבלת ריטלין ולהמשך טיפול בריפוי בעיסוק ואצל הפסיכולוגית. העובדת הסוציאלית תדווח ללשכת הרווחה על המצב הקשה בבית ועל הסיכון בו מצוי הילד.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•שירה
הרפתקאותיו של טום סוייר

הרפתקאותיו של טום סוייר

מארק טוויין

צחקתי , אהבתי עד למאוד את התרגום הזה לספר המוער .

לפני 16 שנים•
★★★★★
•חמדת
הרפתקאותיו של טום סוייר

הרפתקאותיו של טום סוייר

מארק טוויין

ספרות ההרפתקאות במיטבה

לפני 15 שנים•
★★★★★
•תמיד אוהב אותו
דירוג
5.0
לפני שנה

“ספר מעולה ומקסים. יצירת מופת עולמית. רשמית, כפי שכותב הסופר, "הספר נועד בראש ובראשונה להנאתם ש”