יצאתי ברגשות מעורבים אחרי קריאת הספר. מצד אחד זה כיף לקרוא סיפורים ראשונים שנכתבו אי פעם בזא'נר הבלשי. אפשר ממש להרגיש את ההשפעה על הכותבים האחרים בכל מיני חלקים של סיפורים. מצד שני שפת התרגום קצת ארכאית מצד אחד זה מכניס לאווירה של התקופה ומצד שני זה לפעמים קצת מייגע. כמו כן הסיפורים נוטים קצת לחזור על עצמם מבחינת קווי העלילה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
