סטונר - ג'יון ויליאמס.
סטונר הוא סיפור חייו של ויליאם סטונר, נער שנולד למשפחה של חקלאים במיזורי שבארצות הברית , בסוף המאה ה19.
סטונר יוצא לאוניבסיטת מיזורי על מנת ללמוד חקלאות ומתאהב בעולם הספרות וממשיך לקריירה של הוראה באוניברסיטה.
כפי שניסחה זאת נטע גורביץ באחרית הדבר, "הענין העיקרי של סטונר אינו עלילתי, אלא מתמצה במאמציו התמידים של הגיבור לייצר משמעות וסדר בעולם הרגשי והאינטלקטואלי אל מול מציאות משתנה תדיר, בלתי צפויה ובלתי נשלטת, על מנת להימלט מתחושת חוסר המשמעות של חייו".
כמו כן היא העלתה את הנקודה שויליאמס הוגדר כ"סופר של סופרים". די התחברתי להנחה הזאת. אני אומנם מייצג רק את עצמי, אולם אני שייך בבירור לצד של הלא סופרים. קשה לי להתפעל מהסיפור עצמו ומחוסר העלילה. אכן הספר כתוב בצורה מצוינת אבל בכל רגע בקריאה חיכיתי שיקרה משהו וכלום לא קרה.
לא התחברתי לדמויות בסיפור. כולן מאוד אפורות ומדכאות. החל מסטונר עצמו, אישתו אידית שאגדיר אותה כ"כלבה" שממרמרת לו את החיים, עמיתיו לאקדמיה,קתרין, סטודנטים וקורבי המשפחה.
לא התחברתי לשום דמות והיה לי מאוד קשה להזדהות עימן ועם ההתנהגות שלהן.
והמציאות מסביב מתוארת בדכדוך. מדובר על המאה ה20 בארה"ב ותחילת המאה הייתה רוויה במאורעות היסטורים יוצאי דופן. למרות זאת, לא ממש מרגישים את זה בסיפור.קראתי סיפורים מהתקופה ההיא ופשוט יש הרגשה כאילו יש כאן סטייה של 50-100 שנה אחורה.
לסיכום, למרות כל ההילולים מסביב, לא קיבלתי את אותו אפקט שרבים מכם קיבלו. הספר אכן כתוב מצוין אבל לי אישית , חוסר העלילה היה גורם קריטי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
