• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אמא מתגעגעת למילים

אמא מתגעגעת למילים

מאת דודו בוסי

הביקורת של חנוש

תמונה של חנוש
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
אמא מתגעגעת למילים

אמא מתגעגעת למילים

מאת דודו בוסי

הביקורת של חנוש

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של חנוש
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2006
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
ליאת
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

רחמים ונזימה נשואים ואינם מצליחים להביא ילד לעולם.
עובדיה בנם נולד לאחר 14 שנים.
סיפור דרמתי, נזימה אישה מסכנה, הבן עובדיה שמתנהג כאשכנזי, ואילו האב רחמים מתעלל סדרתי.
הסיפור הזכיר לי את הסרטים בערבית שהיו משודרים בימי שישי.
לא אהבתי את כתיבתו של דודו בוסי. הוא מתאר את העדה העירקית כפרמיטיבית, חסרי השכלה, חסרי תרבות, וכבוד מזרחי.
התאכזבתי מאוד.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
א
איילת יונתני
1קורא|גיל ממוצע46|100%נשים

על המבקרת

תמונה של חנוש

חנוש

ותיקה
חברה מזה 15 שנים
217 ביקורות•1 נבחרות•757 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של חנוש
חנוש
ותיקה
חברה באתר מזה 15 שנים
ביקורות217
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה757
דירוג ממוצע4.1 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית105ספרות מתורגמת43מתח ריגול והרפתקאות13

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של חנוש

עד עקרה ילדה

עד עקרה ילדה

יקותיאל גוטמן

הספר מסופר מפיו של נער שאימו מעדות המזרח (מרוקאית) ואביו אשכנזי, מה שנקרא מיזוג גלויות.
הנער מספר עקרות, עוני, וקליטה קשה.

מספר ארועים ארעו: נסיעה לקברות הצדיקים משתבשת כאשר האוטובוס מאבד שליטה ומתהפך, תעלומה של אחת הנוסעות אשר נעלמו עקבותיה.
בני משפחה שנשלחו ללמוד בישיבה חרדית בצפת, וכמובן סיפורה של רבקה העקרה.

הספר כתוב בשפה יפה וקולחת, עשיר בעלילה ובטעמים.

ספק קליל ונחמד.

לפני 5 שנים•חנוש
סיפורו של יתום

סיפורו של יתום

פאם ג'נוף

סיימתי את הספר, ולא הבנתי מדוע הספר נקרא סיפורו של יתום???

במלחמת העולם השניה אוּנה נערה הולנדית בת 16 מתפתה לקיים יחסים עם חייל גרמני.
אונה נקלטת להריון לא רצוי. כשהוריה מגלים זאת דורשים ממנה לעזוב את הבית! אונה נזרקת לרחובות.

בנסיעת ברכבת, אל הלא נודע, היא מקבלת כתובת למקום שייתן לה מחסה. זהו מוסד לנערות שיש סיכוי שישמור עליה שם עד הלידה. לאחר הלידה אונה שוב נזרקת לרחובות ובנה הנולד נקרע ממנה, היא חייבת להתקיים ועובדת בניקיון בתחנת הרכבת. יום אחד היא מגלה קרון של פעוטות ומחליטה להציל תינוק שמאוד מזכיר לה את בנה היא מצילה אותו מהגורל שעלול להיות לו.

היא מוצאת מקלט בקרקס גרמני ומחוסר ברירה עליה ללמוד את רזי הלוליינות. בגובה רב לבצע סלטות באוויר או לשדר ביטחון שאין לה.

אסטריד יהודיה לוליינית מדופלמת מבטן ומלידה. בעברה משפחתה ניהלה קרקס מאוד מוצלח, אבל גורלה נקשר עם בחור גרמני חיילו של הרייך הוא אהב אותה אהבת אמת, אבל האהבה הזו לא החזיקה את ניסיון האמון של חיילי היטלר. הרייך נתן הוראה מפורשת שכל גרמני שנשוי ליהודיה עליו להתגרש.
אסטריד, נזרקת לרחוב חסרת כל בצו גירוש שאין עליו עוררין. היא חוזרת לבית משפחתה, אבל היה כבר מאוחר מידי המשפחה התפרקה, נעלמה ולא ידוע מה עלה בגורלה. היא מתרפקת על דלתו של השכן הגרמני שאף הוא מנהל קרקס. אדון הר ניהוף ריחם עליה ואסף אותה תחת חסותו.
שמה של לוליינית מדופלמת הולך לפניה וביצועי אקרובאטיקה שלה משתפרים ומתעלים על פני האחרות.

גורלן של שתי הנשים נקשר זו בזו בעל כורחן ועליהן ללמוד לסמוך אחת על השנייה. כל אחת מסתירה סוד גדול, אבל עד שלא יבטחו אחת בשנייה לא יוכלו לבצע תרגילים בגובה רב.

לפני 5 שנים•חנוש
שליטי ואדוני

שליטי ואדוני

טהמינה דוראני

זהו סיפור אמיתי, סיפורה של אישה מוסלמית מאמינה, בת לאחת המשפחות העשירות והחשובות בפקיסטן, על חייה עם בעלה - מדינאי מפורסם - ועל חיי נישואין שהבטחה ותקווה בצידם שהפכו לגיהנום.
שש עשרה שנים וארבעה ילדים נדרשו לה להבין שגם אם היא מוסלמית אדוקה, אינה צריכה להסכים עם יחס מזלזל ומפשיל ועם מכות ופגיעות אחרות. היא מוצאת לבסוף את זהותה, מפסיקה להיות הגברת האצילה טהמינה מוסטפה קאר, והופכת להיות טהמינה דוראני, שם שהופך למטבע לשון בפקיסטן, בפי בעלים שאינם מרוצים מעצמאות יתר של נשותיהם.
וחשוב מכל - היא מוצאת את האומץ לעזוב את בעלה, בחברה שבה פרידה כזאת פירושה מוות חברתי לאישה, ואת הכוח להילחם על החזקת ילדיה. זהו סיפור הישרדות של אישה אמיצה הזוקפת ראש על אף המוסכמות החברתיות, כתוב היטב, נקרא בשקיקה ומעורר מחשבה.

לפני 5 שנים•חנוש
פ'רידה

משה אסלן

פ'רידה

משה אסלן

סיפורה של משפחת דרדח בעירק הורים ולהם שבע בנות.
בכל לידה התפלל עזרא שאשתו תלד בן והתאכזב.
בת הזקונים פ'רידה היתה ילדה מיוחדת, מוכשרת, נבונה, ונעימת הליכות.
כאשר הגיעה השדכנית לביתם לשדרך לשמחה הבוגרת את בן אחותה, הגיבה האחיינית שאינה מעוניינת בשמחה אלה בפ'רידה
שהיתה בת 12 בלבד.
אביה סירב לשידוך.
שמחה הבוגרת שלא הגיעו יותר משודכים לביתם, התאהבה התאהבה בערבי התאסלמה והתחנה.
משפת דרדח ישבה שבעה על בתם שמחה.
פ'רידה מצטרפת לתנועה לעליית יהודים לארץ ישראל, בתנועה היא מכירה את יעקב אחראי בתנועה.
משפחת דרדח עיולה לארץ ישראל ומגיעה לשער עליה. פ'רידה ויעקב מתחתנים, ומתחילים את חייהם בארץ ישראל
עם משברי קליטה, עבודה, דיור, פרנה וכו'
ספר נחמד

לפני 5 שנים•חנוש
עת לבקש ועת לאבד

עת לבקש ועת לאבד

זמירה עילם בירנבאום

הסופרת מגוללת את סיפור משפחתם בעירק ועד עליתם לארץ ישראל.
הסיפור כתוב יפה, החל מהמסורת של העירקים בעירק, אמונות תפלות, מנהגים, ומושגים מצחיקים
שכתובים כל כך יפה ולפעמים גם מצחיק.
הסופרת כותבת את סיפורה בעירק שנולדו לה 7 ילדים, הקושי לגדלם כאשר בעלה מכור למשחקי הקלפים שהיה הולך לאחר עבודתו
בחנות, כך שכל הנטל הבית חינוך הילדים, וצורכיהם נפל על האמא.
במשפחות כאלה בעירק תמיד מאשימים את האישה בכל מעשה רע של הבעל, זה מה שנקרא פרמיטיביות.
ספר נחמד וקליל.
נהנתי מקריאתו.

לפני 5 שנים•חנוש
סודות בית השמפניה

סודות בית השמפניה

קריסטין הרמל

ניו יורק 2019: ליב קנט מרגישה אבודה. אחרי שבעלה עזב אותה לטובת בחורה בת עשרים וארבע, היא מוצאת את עצמה לבד בדירה ריקה, ללא עבודה וללא ילדים. היא מרגישה שחייה הגיעו למבוי סתום.
אבל אז, ללא כל התראה, מופיעה על סף דלתה סבתה האקסצנטרית אדית ופוקדת עליה לארוז מזוודה כי הן עומדות לטוס יחד לפריז. לאדית יש סיפור מורכב ומסעיר בן עשרות שנים לחלוק איתה.

חבל שמפאן, 1940: אינס נישאה זה עתה למישל שובו, בעליו של בית שמפניה נודע. אבל הגרמנים פולשים לצרפת, ומישל פונה עורף לנישואיו ומשקיע את עיקר זמנו ומרצו בתנועת הרזיסטאנס הצרפתית. כעת מישל נמצא בסכנה, והוא לא היחיד. גם מעל ראשם של יהודי צרפת ובהם סלין, אשתו היהודייה למחצה של היינן הראשי בבית שובו, מרחפת סכנה.
כשסלין נסחפת בפזיזות לסיפור אהבה מסוכן ואינס משתפת פעולה עם האיש הלא נכון, הן מסכנות את חיי האנשים היקרים להן ואת גורלו של בית השמפניה המחבר ביניהן.

סודות בית השמפניה הוא ספר סוחף ומסעיר על אהבה, סכנה ובגידה, שנע בין אמריקה בת זמננו לכרמים היפהפיים של חבל שמפאן בימים האפלים של מלחמת העולם השנייה. זהו ספרה השביעי של קריסטין הרמל הרואה אור בעברית. קדמו לו רבי-המכר המתיקות שבשכחה, החיים שנועדו לי, כשניפגש שנית, רק עוד יום אחד, הדירה ברחוב אמלי ואיטלקית למתחילים.

וכך נפתח הספר:
"הדרך התפתלה מעל הכרמים השופעים של חבל שַמפּאן. אינֶס שוֹבוֹ האיצה בדרכה מריימס לכיוון דרום-מערב, וענני אבק פרחו כשובל מאחורי הסיטרואן השחורה והבוהקת שלה. הרוח צלפה בפראות בשערה הערמוני. היה זה חודש מאי, הכרמים כבר החלו להתעורר, וניצנים בגודל אגרופים זעירים נשלחו לכיוון השמש. בתוך כמה שבועות הם ילבלבו, ובספטמבר כבר יהיו הענבים בשלים וכמהים לבציר – ענבי שרדונה ירוקים בהירים, פּינוֹ מֶניֵה שחורים ופּינוֹ נוּאַר בגון אוכמניות.
אך האם אינס עדיין תהיה כאן? האם מישהו מהם בכלל יהיה כאן? צמרמורת חלפה בגווה."

לפני 5 שנים•חנוש
כחותם על לבך

כחותם על לבך

הילה ארוון

הספר מושלם הוא מפתיע, מרגש וכל כך סוחף.
קראתי את הספר 'כחותם על לבך' בשקיקה ולא יכולתי להוריד אותו מהיד, העלילה מרתקת ושואבת את הקורא פנימה, הספר הזכיר לי מחדש מדוע אני אוהבת כל כך את כתיבתה הקולחת והרהוטה של הסופרת הילה ארוון, כמו תמיד היא מצליחה לסקרן עם עלילה היסטורית בשילוב רומנטיקה שמשאירה הרבה מקום לדימיון.

זהו ספרה השלישי של הילה ארוון שאהבתי, אחרי "הדרך הביתה" ו"סודות באחוזת השושנים" וכמו בספריה הקודמים הרגשתי שהעלילה מחזירה אותי לשורשים היהודיים שלי, הספר נגע בי אישית והתרגשתי לקרוא על ההסטוריה של יהודי ספרד ולגלות עוד נופך מכל הטלטלות שעברו בני משפחתו של אבי היקר משה בן חור (חורדה).

אוהבי הרומנים ההיסטוריים יתענגו על הספר הזה, 500 עמודים טסו לי כמו כלום…מומלץ ביותר.

לפני 5 שנים•חנוש
למצוא את צ'יקה

למצוא את צ'יקה

מיץ' אלבום

למצוא את צ'יקה הוא סיפור שכתוב יפה, ומשולבות בו שיחות עם צ'יקה. הספר הוא שיר לילדה קטנה, להוריה המאמצים ולקשר העמוק ביניהם, דיוקן יפה עד כאב על משמעותה האמיתית של משפחה ואהבה, למרות שזאת אינה ביתם הביולוגית.
מיץ' אלבום הוא סופר, תסריטאי, מחזאי וכותב טורים. שבעה מספריו כיכבו במקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, בהם ימי שלישי עם מורי, הספר הנמכר ביותר מסוגו בכל הזמנים! ספריו של מיץ' אלבום תורגמו ל-45 שפות ונמכרו ביותר מ-35 מיליון עותקים. כל ספריו ראו אור בעברית בהוצאת מטר והפכו לרבי מכר. הוא ייסד תשעה ארגוני צדקה בדטרויט, ומאז 2010 הוא מפעיל בית יתומים בבירת האיטי.

לפני 5 שנים•חנוש
פאני וגבריאל

פאני וגבריאל

נאוה סמל

פאני וגבריאל" סיפור אהבה. אבל לא "רומן הרומנטי" שסבתא פאני אהבה לקרוא בצעירותה. סיפור הכולל בתוכו את ימי השואה. בין הימים של ערב מלחמת העולם הראשונה לבין העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל מתרחש לפנינו סיפורה של משפחה יהודית אחת בין גלות וגאולה, בין שואה לתקומה ובין גלותיות לציונות. הסאגה הזאת היא סיפור אהבה - נטישה - ומפגש מחודש המגרה את הדימיון, ומעלה דמעות של צער ושמחה לאורך כל הקריאה כולה.

נאמנותה של פאני יוצאת דופן מול הבוגדנות, הנהנתנות והיהירות של גבריאל, כשבתווך ומסביב משתרע סיפור ההישרדות של משפחה יהודית.

לפני 5 שנים•חנוש

ביקורות נוספות על "אמא מתגעגעת למילים"

אמא מתגעגעת למילים

אמא מתגעגעת למילים

דודו בוסי

טרגדיה עיראקית - ישראלית, מ3 נקודות מבט.
רחמים, סבל פשוט בשוק מתאהב בנזימה היפה. אביה היהלומן מיעד אותה להנשא לדודה החיתיאר והחולה והיא בורחת מהפח אל הפחת. ממרה את פיו של אביה שמורה על ניתוק מוחלט ממנה וממשפחתה ומתמסרת לרחמים. 14 שנים שהם לא מצליחים להעמיד יורש, ולרחמים אין רחמים. הוא סוגר את נזימה בין 4 קירות ומביא לשגעונה. אחרי 14 שנות נסיונות מגיח לעולם עובדיה, שהוא איך לומר בעדינות, בור של חרא.
הילד מפונק מצד אחד על ידי אימו ואביו הקר והקשה מהצד השני מביאים אותו למצוא את מקומו בתנועת הנוער של השומר הצעיר. הוא מבין שכדי להשתלב עליו להתכחש להוריו ולהעלים את זהותו.
בגדול 'העץ הנדיב' בגרסה העיראקית.
בוסי כותב יפה, פורט על מנעד רחב של רגשות, לא חושך את שבטו משום צד ולעיתים מכה ללא רחם.
הסצנה שנזימה הולכת לאיבוד בשגעונה קשה ונהדרת. דווקא הקטעים של עובדיה היו לעיתים חלביים. ולקטעים יוצא בריקודי "מה יפית" ספרותיים שהיו צורמים.
ספר עצוב שנכנס ללב.
לפי דעתי הטוב ביותר שלו מאלו שקראתי.
5/5 בסולם מאני.

לפני שנה•
★★★★★
•וויליאם מאני
אמא מתגעגעת למילים

אמא מתגעגעת למילים

דודו בוסי

נזימה ורחמים זוג יוצאי עירק נשואים שנים רבות ולא מצליחים להביא ילד לעולם. יום אחד ראתה נזימה סרט מצרי מהסרטים שהיו מוקרנים בימי שישי והזוג שבסרט כמותם שנים רבות לא הביאו ילדים לעולם עד שהתגלה שהבעיה נובעת מעקרות הגבר, מה שהביא את נזימה למסקנה שהבעיה בבעלה ולאחר שעבר טיפולים הביאו לעולם את בנם עובדיה לאחר 14 שנות נישואין. ילד זה היה משוש חיה וכל שמחתה. היא קיבלה את משוגותיו ופינקה אותו ללא גבולות.

הנער היה מקור צער כי היה מרדן ואנוכי. אך משהצטרף לשומר הצעיר חל בו שיפור אימץ ערכי התנועה והשתלב יפה בלימודים ובחברה וברבות הימים אף היה קצין קרבי בצבא אך זה במחיר התכחשותו להוריו כי התבייש בהם בגלל שהיו גלותיים נצמדו לדרך החיים שהיתה בעירק ולא השתלבו בחיים בארץ. אך גם לו נגרם שבר שגרם לו לעזוב את הארץ לכמה שנים.

בספר מתוארים את היחסים בין האם האב והבן בשפה וההוויה העירקאית, מנתח ברגישות מדהימה את נפשה של האם הפשרנית
שחיה תחת גבר שתלטן ושובניסט שלא נתן לה כמעט לצאת מפתח הבית.

השידוך בינה לבין רחמים היה בניגוד לרצון הוריה שניתקו איתה קשר עד יום מותם. חייה הצטמצמו רק לחיים שבין כותלי ביתה עסוקה בעבודות הבית בבישול בסיפוק צרכיו של הבעל שכל היום היה בבית הקפה שלו שבגד בה כל חייה. בבדידותה כי רבה החלה לדבר אל עצמה, ואיבדה את התמצאותה במה שקורה מחוץ לכותלי ביתה. ולעיתים כשיצאה לסידורים היו חולפות שעות עד שהיתה מצליחה לשוב הביתה .

ככל שמתקדמת העלילה נחשפות הדמויות ולומדים להכירן. הספר מלא בהוויה העירקית דרך הדיבור המאכלים הגעגועים לעירק ולעבר.


הסיפור מסופר על ידי האם האב והבן כל אחד בתורו מנקודת מבטו.

הספור כל כך יפה וכל כך נוגע ללב במיוחד נגעה לליבי נזימה הנשמה העדינה ששילמה את המחיר הכבד ביותר בנסיון לרצות את כולם דרך ביטול עצמה.

אני ממליצה על הספר בחום. דודו בוסי הפתיע אותי בגדול ברגישות ביכולת לחדור לנבכי נשמתו של האדם.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•panyola
אמא מתגעגעת למילים

אמא מתגעגעת למילים

דודו בוסי

הכתיבה ייחודית, ישראלית מאד. או שאוהבים או שלא. אני נהנתי אבל עד גבול מסוים. בערך באמצע הספר ניתן לומר ש"הבנתי את הפואנטה" - נזימה מסכנה ומעוררת חמלה, הבן שלה עובדיה הוא "משתכנז", האב רחמים הוא מתעלל סידרתי ובקיצור דמויות קומיות ודרמתיות בעת ובעונה אחת, אך בלי עומק רב ודי צפויות. אז הפסקתי באמצע ולא אקרא עוד מספריו של דודו בוסי כי אני חושבת שהכתיבה תהיה דומה וצפויה בכל הספרים. עדיין אני חושבת שהספר כתוב טוב.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ליאת
אמא מתגעגעת למילים

אמא מתגעגעת למילים

דודו בוסי

ספר פשוט על אנשים ועל החיים.
בשפת דיבור רגילה, מתאר דודו בוסי משפחה פשוטה, נזימה ובעלה רחמים, אנשים פשוטים, עיראקים, נזימה עקרת בית, רחמים עבד בכרמל עד שהגשים את חלומו ופתח בית קפה ובו שולחנות שש-בש.
הכבוד המזרחי, הגבר ומקומו בראש המשפחה, האישה שבבית, הילד שנולד לאחר שנים ארוכות - בן זכר, וההתנגשות של התרבות המזרחית עם התרבות של מדינת ישראל בשנות ה- 70 וה- 80 של המאה ה- 20 ולתוך המאה ה- 21.
הילד , עובדיה, שגדל לנער, לחייל, לאיש, ומערכת היחסים שלו עם הוריו ועם החברה בכלל.
בלשון מרתקת, רגישה, מסופר סיפור משפחתי המספר גם על הפרטים - האנשים וגם על החברה כולה.
ספר טוב ומהנה, נקרא בשקיקה ובקצב.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אבי
אמא מתגעגעת למילים

אמא מתגעגעת למילים

דודו בוסי

השם של הספר נתפס לי :
נזימה מתחתנת עם רחמים , ההורים שלה נישלו אותה מהירושה היות והתחתנה עם רחמים .
אחרי 14 שנה נולד להם בן עובדיה .
עובדיה סבל מאבא מלא כעסים , ואימא אומללה שאהבה את בנה כמו כל אימא ללא גבול .
הספר קשה .

לפני 16 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
אמא מתגעגעת למילים

אמא מתגעגעת למילים

דודו בוסי

הספר הזה הוא ספרו השלישי של בוסי. שני הראשונים עסקו אף הם ביחסי הורים וילדים וכמובן בעדתיות וגזענות. כאן יורה בוסי לכל כיוון אפשרי, מיחסי מזרחים ואשכנזים, פער דורי, ירידה מהארץ בכלל ולברלין בפרט, הרבה שזה הפך לאופנתי ותוך כדי שילוב הסכסוך הישראלי פלשתינאי, כולל פיגוע לקינוח.
עם כל כך הרבה כיוונים, בוסי מתקשה להתמקד, אבל מאחר והוא כותב מוכשר, פה ושם עולים קטעים מרגשים ונוגעים.
רחמים "שם עין" על נזימה, בתם של אנשים מבוססים. אמנם שניהם ממוצא עיראקי, אבל רחמים הוא בסה"כ סבל בשוק ונזימה כבר יועדה לקרוב משפחה העשיר. רחמים לא מוותר על נזימה והיא מצדה מתאהבת בו ושמחה להשתחרר מהשידוכין. אלא שזה עולה ביוקר והיא מוחרמת לחלוטין ע"י משפחתה, שאף לחתונתה לא מגיעים.
רחמים מגשים חלום חיים אחד ופותח בית קפה, "מפגש רחמים", המהווה בית מפגש לפזורה הבבלית. הוא מצליח בכך מאוד, אבל החלום השני להוליד בן קצת מתעכב. קצת זה 14 שנה עד לפתרון בעיית הפוריות. הבן מגיע, אבל שלום וחום אינם שוררים בין השניים. ההפך כן. נזימה חוששת לחבירה של עובדיה הבן לגורמים לא רצויים בשכונה ומקבלת את רעיון המחנכת ורושמת אותו לתנועת נוער. בתמורה מתקבל בן שמאלני, אחד המתבייש בהוריו, לא מזמין אף חבר הביתה, אפילו בבר-מצווה באולם הוא מתבייש. כשהוא גדל הוא הופך לחייל מורעל וקצין בגולני, משתחרר ומחליט שמקומו בברלין ותפקידו בחיים זה להיות "ערס עם אג'נדה". בברלין הוא פוגש חבר ליחידה, הופך לשותפו לחנות הנעליים ובעזרת תעמולה פרובוקטיבית עושה רעש גדול, פותח רשת נעליים ומתעשר במידה מסויימת. הריחוק מהארץ הוא כך וכך קילומטרים, אבל הריחוק הנפשי בלתי ניתן לגישור באשר הוא ואביו שני ערסים שהכבוד אינו יכול להניח לאיש מהם לוותר וללכת אחד לקראת השני. נזימה באמצע ממשיכה לדבר אל המראות בבית כהרגלה.
כל המרקחת הזו אינה מבטיחה סוף טוב. הרי מישהו צריך לוותר ותמיד יש אבן נגף חדשה עד לפיצוץ הבא. הפיצוץ הבא אמתי.
מי שאהב את הירח ירוק בואדי ופרא אציל, יאהב גם את הספר הזה, אף כי יכיר בחולשותיו. למרות הכל, בוסי לא בורח מאמירת האמת, מציג את עדות המזרח מול מצבם הפרימיטיבי לדעתו, את האשכנזים כמתנכרים וגזענים, את המצב הפוליטי הנפיץ והבלתי אפשרי ואת הבחירה בלברוח ודווקא לברלין, כולל עימות עם ניאו נאצים.
שווה קריאה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מורי
אמא מתגעגעת למילים

אמא מתגעגעת למילים

דודו בוסי

ספר מרתק , סגנון כתיבה עכשוי , אקטואלי ,הלשון רגישה והמשלב - נמוך. את ביקורתי לספר אחלק ברשותכם לשניים:
ראשית -העלילה מעניינת , יש פה סיפור וזה כשלעצמו כבר זוכה אצלי לנקודות . מדובר באב רחמים , האם נזימה והבן עובדיה משפחה המנסה להשתלב בחברה . חיי המשפחה מורכבים ומהווים חלק מפסיפס רב גוני המאפיין את החברה הישראלית , דאגות רבות ומעט רגעי אושר .האם מוכנה לעשות כל אשר לאל ידה כדי לשמור על אחדות המשפחה לעומת בעלה ,רחמים אדם נוקשה שהכבוד תופס אצלו מקום מרכזי בגישתו כלפי משפחתו וחבריו.הסופר יודע לאפיין את הדמויות ולהחיות אותן כאילו מדובר במשפחה מוחשית שקיימת לידינו ואנו מתבוננים במה שמתרחש בחייהם. עובדיה - הבן גרם לי עצבנות וכעס . לא אהבתי את מה שקורה איתו , הדרך שבה התייחס להוריו הכעיסה אותי. רחמתי על נזימה האם האומללה שידעה כה מעט אושר בחייה , ספגה , הכילה ונאבקה על תשומת הלב מצד בנה היחיד עובדיה.
שנית- בכנות אומר שאני סולדת משרבוב הדעות הפוליטיות של הסופר בין השורות כמו למשל: "... כשנמלא את החנות בסחורה מישראל אשים שלט בכניסה שיסביר ללקוחות שהעסק הזה מנוהל על ידי ישראלים לשעבר יהודים ערבים שמתנגדים לכיבוש הארור" ( עמ' 72) האם זוהי דעתו הפוליטית של הסופר? למה צריך להכניס פוליטיקה לספר שמלכתחילה נועד להיות פרוזה , אולי כדי לתת ביטוי לדיעותיו של הסופר? הייתי מוותרת על החלק הזה בספר . אל הסופרים אני קוראת מכאן , אנא כתבו סיפורת חפה מפוליטיקה, השאירו לנו אי שפוי שאיליו נוכל להימלט מהביצה ששמה פוליטיקה.
"אמא מתגעגעת למילים" - הסופר לא יכול היה למצוא שם מתאים יותר לספרו .התמונה על הכריכה מעניקה לספר נופך של אותנטיות . ספר מומלץ.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•שקדנית
אמא מתגעגעת למילים

אמא מתגעגעת למילים

דודו בוסי

ספר מדהים אומנם אני נמצאת רק במחצית הקריאה שלו אבל הוא פשוט משך אותי וגם העלה דמעות על פניי,נזימה היא יהודיה יוצאת עדות המזרח(עירק)עם האופי "הישן" של הנשים כנועות מפעם,היא נהפכת לאישה כנועה לבעל שבמשך 14 שנה סוגר אותה בבית "שגברים לא יעשו לה עיניים",כאשר סופסוף נולד לה בן זכר למרות הסלידה מאביו הוא נוהג בה באותה צורה,הוא מתבייש בה,מעליב אותה ומכנה אותה משוגעת.הספר כבש את ליבי מהרגע שפתחתי אותי וממולץ בחום לקרוא אותו.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•DR.Nofar Sarori
אמא מתגעגעת למילים

אמא מתגעגעת למילים

דודו בוסי

לא יכולתי להניח אותו.
דודו בוסי סופר מדהים... הוא כותב את כל סיפוריו תוך שימוש בלשון זורמת ומתגלגלת.
הוא גורם לנו להתאהב בדמויות שלו, אהבה אמיתית, ובכל רגע נותן לנו סתירות רגשיות מטורפות.
חוויה!

לפני 15 שנים•טולי
1.0
1.0
דירוג
4.0
לפני 14 שנים

“הכתיבה ייחודית, ישראלית מאד. או שאוהבים או שלא. אני נהנתי אבל עד גבול מסוים. בערך באמצע הספר ניתן לו”

4/17
ביקורות על אמא מתגעגעת למילים
הבאה
אבי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 14 שנים

“ספר פשוט על אנשים ועל החיים. בשפת דיבור רגילה, מתאר דודו בוסי משפחה פשוטה, נזימה ובעלה רחמים, אנשים”