לקח לי 5 חודשים לסיים את שני הספרים הללו. לא פעם הרהרתי ביני ובין עצמי, אולי להפסיק לקרוא את הספר... כמו שאתם רואים לא הפסקתי, כי יש בספר הזה משהו שמשך אותי.
אסביר - העלילה טובה, יש בה מתח , יש בה שנאה, יש בה הסטוריה ובעיקר יש בה אותנתיות המספרת לנו על החיים בארצות ערב, על המנטליות הערבית , וכמובן יש בו אהבה... איך אפשר בלעדיה...רומן בין שני אנשים הבאים ממשפחות יריבות.
אפשר ללמוד מהספר המון דברים. מה שלקחתי לעצמי הוא כמה שנאה יכולה להרוס,
כמה סבל היא מביאה. כמה חשוב להיות שם בשביל ילדינו. ללא ביקורת וללא תנאים. לקבל אותם
כמו שהם. לעטוף אותם בהרבה אהבה...
יחד עם זאת יש בספר המון פרטים שניתן לוותר עליהם. הם אינם תורמים לעלילה... כך שניתן היה לצמצם אותו לכרך אחד (-:
בסך הכל מומלץ לקריאה. מתוודעים לעוד פאן של האהבה...















