• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מאושרת בדרכה

מאושרת בדרכה

מאת אורלי קראוס-ויינר

הביקורת של סבטלנה כהן

תמונה של סבטלנה כהן
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
1.0
מאושרת בדרכה

מאושרת בדרכה

מאת אורלי קראוס-ויינר

הביקורת של סבטלנה כהן

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
תמונה של סבטלנה כהן
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2012
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
סיגל
לפני 13 שנים

“ספר שאי אפשר לעזוב אך זאת בגלל הכתיבה הקלילה והזורמת שמאוד נעימה בו סיפור זורם קולח ומעניין ובכ"”

20/29
ביקורות על מאושרת בדרכה
הבאה
של
לפני 13 שנים

“רומן משפחתי נהדר”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

קיבלתי את הספר לקריאה מקולגה בעבודה.
אמרה שהספר נחמד שאנסה.
אחת אחרת, גם קולגה לעבודה, שקוראת ספר ב- 5 שנים לערך,
אמרה שהספר מדהים. אפילו לשירותים היא לקחה אותו, כי לא הצליחה להתנתק ממנו.
התחלתי את הספר ללא ציפיות גדולות, אודה, שהסתקרנתי מה גרם לאחת הקולגות בעבודה לסיימו תוך יומיים, תוך ישיבה בשירותים.
למרות נסיון הסופרת לכתוב ספר מעמיק ורציני - יצא בליל של מותחן זול, רומן רומנטי, סיפור הזוי המשלם קצת הסטוריה, קצת ספורי עדות.
לא מעמיק. גבורים שטחיים ומעופפים.
נראה שעברה של הסופרת רודף אותה. גם בספר זה הגבורה דיילת לשעבר ומעופפת בהווה.
וסוף הזוי של רומן הרומנטי.
במילה אחת? - בולשיט!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Shlomit RY
Shlomit RY
תמונה של tuvia
tuvia
תמונה של נתי ק.
נתי ק.
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של אפרתי
אפרתי
R
rachis
6קוראים|גיל ממוצע57|83%נשים

על המבקרת

תמונה של סבטלנה כהן

סבטלנה כהן

ותיקה
חברה מזה 18 שנים
505 ביקורות•2 נבחרות•1,534 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של סבטלנה כהן
סבטלנה כהן
ותיקה
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות505
ביקורות נבחרות2
לייקים שקיבלה1,534
דירוג ממוצע2.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת266ספרות מקורית79מתח ריגול והרפתקאות49

דיון על הביקורת

3 תגובות
ס
סבטלנה כהן•לפני 13 שנים
לא התכוונתי להעליב או לזלזל. לעתים כשאני מתלהבת מספר אני סוחבת אותו לכל מקום, גם לשירותים וגם לתחנת אוטובוס.
נתי ק.
נתי ק. •לפני 13 שנים

מסכימה איתך

מ
מתוקה•לפני 13 שנים

נראה לי שהתאורים על השירותים היו קצת מיותרים...

3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של סבטלנה כהן

כל מה שתבקשי

כל מה שתבקשי

סופי קינסלה

ספר קליל, מצחיק ונוגע ללב. כמו בספרים אחרים של קינסלה, הכתיבה הומוריסטית, זורמת מלאה בסיטואציות מצחיקות ואבסורדיות.
דמויות מצחיקות, אך גם אמיתיות מאד. מאחורי השובבות והבדחנות מסתתר רגשיות אנושית. התמודדות עם משפחה, קריירה, זוגיות והשאלה עד כמה אנחנו נותנים מעצמינו
לאחרים ומתי הנתינה הופכת להקרבה.
הזדהיתי עם דמותה של פיקסי, חלקים ממנה הזכירו את עצמי של פעם. הרצון לרצות, להיות בסדר עם כולם, גם כשזה בא על חשבוני האישי.
הספר גרם לחשוב על ההבדל שבין נתינה אמיתית, שבאה מהלב ומעניקה שלווה, לבין ויתור עצמי, מתוך חובה.
ולצד כל זה צחקתי בקול רם. הקטע שפיקסי מחפשת "עציץ גברי" ולבסוף נותרת עם גבעול בודד, "הרג אותי".
נהינתי מהספר.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
ג'וני שב משדה הקרב (מהדורת 2022)

ג'וני שב משדה הקרב (מהדורת 2022)

דלטון טרמבו

ספר קצר, מזעזע ועוצמתי. לא מדובר בהנאה או סיפור פשוט - זה מניפסט אנטי מלחמתי שמראה את המחיר האנושי של המלחמה.
הקריאה קשה, כואבת ומותירה תחושת מועקה.
משהו שמעבר לניקוד, פשוט חוויה מעמיקה.

לפני 8 חודשים•סבטלנה כהן
אפקט בבל

אפקט בבל

דניאל הכט

את הספר מצאתי בספריית רחוב. מהכתוב על גב הכריכה הסתקרנתי: מתח, מחקר, ניסיון להבין את תולדות הרוע, מה מביא אנשים לבצע פשע...
(נוגע בי באופן אישי ומקצועי).
קראתי מעל 100 עמודים (כרבע מהספר), לפני שזנחתיו. הספר נכתב על ידי דניאל הכט, גיטריסט די מפורסם ומצליח (לפי כריכת הספר).
הספר מנסה להיות בו-זמנית ספר מתח, מדעי ורומן, אך בפועל ערבוב הז'אנרים לא מתמזג טוב.
מתח - רמת המתח נמוכה. לא מספיק בכדי להחזיק עלילה. ההרגשה כאילו מתיימר להיות מותחן, אבל לא מספק את הסחורה.
מדע - אמור להעניק עומק ואמינות, אבל נכתב בצורה יומרנית, מתנשאת,לעיתים לא נכונה. זה הופך את החלק המדעי לפלצני, מתיש, במקום מרתק.
תחושה שהמחבר מנסה "לתפוס את כל העולם": נוירולוגיה, גנטיקה, פילוסופיה, תיאולוגיה, חברה, תרבות וקונספירציה. הכל מכל. במקום להציג מחקר, נעשה ניסיון לחקור הכל בבת אחת על פני אוכלוסיות לא ממוקדות. מניסיוני בכתיבת עבודות אקדמיות, מחקר אמיתי חייב שאלה ממוקדת ומתודולוגיה ברורה (באקדמיה, למשל, מתחילים בלימודי תואר ראשון בתחום מסויים. לומדים קורסים שונים הנוגעים לתחום הנבחר. בתואר השני אתה בוחר במה להתמקד מתוך הקורסים שלמדת בתואר הראשון. בתואר השלישי אתה מעמיק בנושא ספציפי וחוקר אותו. כך גם ברפואה: מתחילים ברופא כללי, אחר-כך מתמחים בתחום: כירורגיה, אורתופדיה וכדומה ואז ממשיכים לכירורגיית החזה, כירורגיית כף היד וכו'). אין מחקר של הכל מהכל, וזה מה שיש בספר - מין פנטזיה מדעית יותר ממדע.
רומן - בעוד קטעי המדע כתובים ביומרנות, בשפה גבוה, יחסית, קטעי הרומן כתובים בסגנון רומן רומנטי זול עם סצנות מביכות ולא אמינות.
כסכום, אף אחד מהרבדים לא מתפתח בפועל בצורה אמינה ומעניינת.
בעיני ספר לא טוב! כתיבה לא אחידה, ארוכה, מתישה ומביכה.
נראה לי כי על המחבר להתמקד במה שהוא טוב בו - נגינה בגיטרה ואת מלאכת הכתיבה להשאיר לאחרים.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
סוס אחד נכנס לבר

סוס אחד נכנס לבר

דויד גרוסמן

אחד הספרים הבולטים של דוד גרוסמן, זכה בפרס מאן בוקר הבינלאומי בשנת 2017.
הספר מתרחש כולו בערב סטנדאפ ומסופר מנקודת מבטו של חבר ילדות של דוב'לה הסטנדאפיסט, הנוכח במופע.
הקהל שמגיע למופע מצפה להופעת בידור ומקבל בנוסף מנה גדולה של חשבון נפש של דוב'לה.
השוני בין מה שהקהל מצפה לשמוע (צחוק) לבין מה שמקבל - יוצרת מתח בין הקומי לטרגי (כאב).
הספר דן במספר ונשאים: גבולות הצחוק - עד כמה אפשר להשתמש בהומור בהתמודדות עם כאב. מהו הגבול בין הצחוק שמקל על המאזין לבין הצחוק שמביך ומכאיב לו.
טראומה וזכרון - עד כמה לעתים זיכרון טראומטי לא מרפה וצף.
הגבול בין ציבורי לפרטי - ההופעה היא במקום ציבורי, בה משתמש דוב'לה כחדר טיפולים אישי.
מה הגבול בין וידוי לבין שימוש בצופים כ"פח" רגשי.
הספר נכתב בקצב חד, משפטים קצרים, טעונים והומור שחור. נותן תחושה שהקורא נוכח בהופעה עצמה ונע בין פרצי צחוק (הבדיחות טובות) לבין תחושות אי נוחות
וכבדות.
ספר קצר, עמוק ומיוחד. חד. לעתים מצחיק לעתים גורם לתחושות קשות, כמו בעיטה בבטן.
אהבתי מאד את הספר.

לפני 8 חודשים•סבטלנה כהן
סוד העננים

סוד העננים

אליסון ריצ'מן

הספר כתוב בשפה נעימה וזורמת, אך לא הצליח להחזיק עניין לאורך זמן. הגבורה, מורה, המנסה להידמות או לחקות הלן קלר, לא משכנעת. נאיבית וחסרת משקל אמיתי.
למרות הזרימה, התחושה היא של חזרתיות, עוד ועוד מאותו הדבר, ללא התפתחות מספקת.
אחרי כשליש מהספר (כ- 100 עמודים), מצאתי את עצמי תוהה באם בא לי להמשיך? זה מעניין? זה בדיוק הרגע בו החלטתי - שלא!!! הפסקתי את הקריאה, וחשתי שאין לי חשק לחזור אליו.
קראתי מספר ספרים של הסופרת ונהניתי מהם, לכן גם באתי לספר עם ציפיות מסויימות, שלא מומשו.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
חיים כפולים

חיים כפולים

ס.ג'. ווטסון

ווטסון התפרסם עם ספרו הראשון "לפני השינה" שהוסרט לסרט די מצליח. חיי כפולים הוא ספרו השני וגם בו הוא נשאר בז'אנר המותחן הפסיכולוגי.
העלילה הולכת ונעשית מותחת ככל שמתקדמים, עד סיום פתוח המעורר מחשבה. לצד המתח, הספר עוסק בנושאים אקטואליים: היכרות ברשת,הסכנות שבקשרים וירטואליים, והפער שבין פנטזיה למציאות. הוא מצליח להמחיש עד כמה התכתבות יכולה להפוך ממכרת, לעורר פנטזיות ורגשות, ועד כמה שיתוף פנטזיה עלול להתפרש אחרת על ידי הצד השני - כמחשבה או כרצון ליישום.
עם זאת יש חולשות בספר: העלילה לא תמיד משכנעת ואמינה. אחת הדמויות המרכזיות אינה בנויה היטב: מצד אחד שקרן, מניפולטיבי ואגרסיבי, אך בהמשך מוצג כחלש אופי, נגרר - חוסר עקביות שפוגע באמינות.
לסיכום: ספר רלוונטי ומעורר מחשבה על המציאות המודרנית,עם מתח שהולך וגובר. לא חף מחסרונות, אך שווה קריאה.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
תינוק של זפת

תינוק של זפת

טוני מוריסון

ראיתי את הספר באיזו ספרייה ניידת. לא אהבתי את הכריכה, שם הספר גרם לאי נוחות...אך שמה של המחברת היה לי מוכר.
לקחתי. חשבתי להתחיל לקראו, מקסימום? הספר בן 250 עמודים סך הכל. הספר יצא ב- 1981 ונחשב לאחד הרומנים המורכבים של מוריסון,
המעלים שאלה של זהות, גזע, מגדר, מעמד ומאבק בין מסגרות תרבויות שונות.

לפי שראיתי בסימניה לפני היו רק שני דירוגים על הספר ואף חוות דעת אחת, וחבל.
איני מרבה בכתיבת ביקורות, אך לאחר קריאתו חשבתי שהספר בהחלט ראוי להתייחסות והארה, ובעידן של אינפלציה ספרותית, בעיני זהו אחד הספרים
שכדאי לשים לב אליהם.

תחילה לגבי שם הספר: הכינוי "תינוק של זפת" נלקח מאגדה עממית אמריקאית, הוא מטפורה טעונה מאד מהפולקלור האמריקאי, כשם וגם כסמל לזהות שחורה,
למלכודת (מאגדות הדוד רמוס, שבו חפץ עשוי זפת לוכד מי שנוגע בו). בובה מזפת ששמים בדרך כלל כדי ללכוד עוברי אורח - כל מי שנוגע בה נלכד.
בהקשר לספר, מוריסון אומרת שכך גם הזהות השחורה, אי אפשר לגעת בה מבלי להילכד. מי שנוגע בזהות שלו (השחורה) - נלכד, מי שמתכחש לה - לא נלכד.
אין דרך פשוטה להשתחרר מהעבר ומהשורשים. הניסיון לברוח מההיסטוריה השחורה, כמו גם הניסיון להדביק אותה בכוח - שניהם כואבים.
אי אפשר למחוק היסטוריה או להעמיד פנים שהזהות לא קיימת, אל תחשבו שאהבה, כסף, "שחרור אישי" מוחקים את השאלות של צבע, מגדר ומעמד.
הדרך היחידה, היא להכיר במורכבות - לא לברוח ולא להילכד, אלא לנסות לשאת את הסתירה.
הספר מחולק ל- 10 פרקים די ארוכים, בהם מתחלפים נקודת המבט.
גיבורים הראשיים של הסיפור, רובם דמויות די מורכבות. מוריסון לא נותנת לנו גיבור מוסרי מול "רע" ברור, אלא מציגה את האמת היחסית, תלויה במבט, זווית ראיה אישית, של הגיבורים. אצל העישר - סדר מסוים, אצל המשרת - סדר אחר. זה מאלץ אותנו כקוראים לשים לב כמה המציאות היא תמיד רבת פנים.
מוריסון מייצרת קריאה שמרגישה כמו רק כמו סיפור, אלא כמו אגרוף הגורם לזעזוע פנימי. מעורר מחשבות רבות על חברה, מעמדות, כוח, ועל נקודת המבט ממנה אנו בוחנים את הדברים. אין צד אחד שצודק - כל דמות בספר חיה אמת אחרת, וגם בה יש צודק ולא צודק בו זמנית.
שני דברים אליהם לא התחברתי בספר: ביקורת החברתית הנוקבת, גרמה לאי נוחות והסכמה.
סוף הסיפור פתוח (פחות אוהבת, כי אין פתרון ואין סוף), אך זה הפריע פחות מהעובדה שהיה פשוט מאכזב וסתמי.
למרות האכזבה מהסוף, אסכם כי מדובר, בעיני, לפנינה ספרותית כואבת.

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה. כתיבה טובה, מלאת הומור.
לגבי הסטראוטיפים שהוזכרו בחוות דעת קודמות, בעיני הדמויות בספר מורכבות עם רגשות ודילמות. יש התפתחות בדמויות לאורך העלילה ויכולת לעורר הזדהות.
(דמות סטראוטיפית - היא דמות שטחית שמייצגת דימוי מוכן מראש, בלי עומק או סתירות פנימיות).
הספר מעורר מחשבה בסיטואציות שונות. גם העובדה שהספר נכתב לאחר מחקר, במהלך 4 שנים, תורמת לאמינות.
התיאור של כפר לנוער בסיכון, עם אלמנטים אמיתיים.
אז, בגלל הכתיבה, ההומור, הדמויות והיכולת להזדהות עימן. בגלל הסיטואציות והדילמות שגם עימן אפשר להזדהות ומעלות מחשבה, ובגלל המחקר שנעשה לכתיבת הספר,
אהבתי את הספר מאד.

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
דילמה

דילמה

ליאורה ורדי

ספר שנקרא מהר. מתחיל מצויין, בדילמה, המאפשרת הזדהות והתלבטות עם הגיבורה.
ולאט לאט הופך לרדוד יותר וקטשי. בסך הכלל נחמד וקריא.

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן

ביקורות נוספות על "מאושרת בדרכה"

מאושרת בדרכה

מאושרת בדרכה

אורלי קראוס-ויינר

הכל בגלל רינת קליין. בגללה ובגלל הספר היפה שלה, "שחף שחור", הגעתי אל הזבל"ש הזה. לא להתבלבל חברים, זבל"ש ולא זשל"ב... זבל"ש = זבלון שלא ניתן לתאר במילים.

לקח לי קצת זמן עד שנפל האסימון... סיפור של מסע משפחתי שמתרחש בכמה מקומות, כולל ברוסיה, עלילה שנעה על צירי זמן שונים, שילוב של דרמה משפחתית, סיפור מתח ואפילו השם תמרה – זה הזכיר לי משהו. כן, את הספר "שחף שחור"... אבל, וכאן האבל הגדול, דווקא הפרטים הדומים בעלילה מדגישים את ההבדל בין הספרים. השחף היה קצר וקולע, מעניין, קולח ומושך לקריאה. הספר הזה כפול במספר עמודיו (400 מול 200), מעייף ומשעמם. הכתיבה רעה – הן מבחינת הדיאלוגים והן מבחינת התיאורים, כולל המון משפטים מלודרמטיים ומוגזמים בנוסח "אלוהים, זה לא קורה לי באמת!", שימוש מופרז בסימני קריאה שמגבירים את המלודרמטיות של הדברים, הסיפור – שבלאו הכי לא מעניין במיוחד – נמתח ונמתח כמו מסטיק, חלק נכבד מהאירועים המתוארים בעלילה לא נראה אמין והגיוני, המתח לא מותח בכלל, הסיפור המשפחתי לא מצליח לגעת ולרגש והפן ההיסטורי שאמור היה להעניק לקורא פרטי מידע מעניינים, מייגע ולא מיידע... אהה... ויש אפילו טעויות מביכות בהגהה.

בקיצור, מאוד מאוד מומלץ (להימנע ממנו).

לפני 9 שנים•
★★★★★
•צב השעה
מאושרת בדרכה

מאושרת בדרכה

אורלי קראוס-ויינר

מגיע לי, באמת שמגיע לי. ככה זה כשלא מקשיבים לאינטואיציה וסומכים על דעתם של אנשים אחרים. בעבר כבר קראתי ספר של קראוס ויינר. לא זוכרת מה שמו, רק שהייתה שם עלילה מופרכת שקשורה ליהלומים, חטיפה וסירה. אז אמרתי לא עוד. אחר כך חזרתי בי. חברה שאת דעתה אני מעריכה טענה כי קראה את "דיוקן הונגרי" שלה ואני חייבת לתת לה צ'אנס נוסף. את הדיוקן לא קראתי בסוף, אבל את "מאושרת בדרכה" קניתי במיטב כספי בגלל חיבתי לנושא.

יש לי שריטה קלה - אני חייבת לקרוא פרטים על המחבר בזמן שאני קוראת את ספרו. אני רוצה לדעת בן כמה הוא, מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי, כמה ילדים יש לו, איפה הוא נולד וכו'. למה? ככה! אז קראתי ראיון שקראוס ויינר נתנה ב- 2011. היא נשאלה האם תוכל להיות חברה של מישהו שלא אוהב את כתיבתה. היא השיבה שאין לה בעיה כל עוד האדם קרא את הספר ולא אהב אותו בגלל טעמו האישי. לעומת זאת אנשים שטוענים שהם לא קוראים ספרים "כאלה" הם פלצנים ולא יהיו בחוג חבריה. מהם ספרים "כאלה"? היא לא פירטה.
אז אורלי, באמת שזו לא את, זו אני. לא הייתי מתנגדת להיות חברה שלך, כי את מצטיירת דווקא כאדם נחמד וגם עם ספרים "כאלה", אם את מתייחסת לספרים קלילים/ טיסה, אין לי בעיה. יש לי בעיה עם הספרים שלך, לכן נפרד כידידים, טוב?

אז מה היה לנו כאן? רוסיה כארץ אפורה ולא מזמינה, בריוני פ.ס.ב., אוליגרך יהודי תכול עיניים, איש מוסד מסוקס ובעיקר משפחה בוכרית מושלמת. מה הבעיה, אתם שואלים? אני שונאת משפחות מושלמות. לא פגשתי כאלה, אבל אולי בכל זאת הן קיימות, לא אתווכח. מה שהציק לי יותר זו הסיבה לשלמות הזאת. מסתבר שרק משפחה מרובת ילדים (9 mind you) וענייה יכולה להיות מאושרת. למה? כי עני הוא בוודאות ערכי ואדם בעל אמצעים הוא לא. כי לא יתכן שתהיה משפחה מאושרת עם שני אחים וחמישה בני דודים, כי מי יעשה שמייח בארוחת שישי?

לכאורה יש שם את כל המאפיינים שאני אוהבת: קפיצות בזמן, מסע משפחתי, עלילה שמתרחשת בארצות שונים, אך הכתיבה והסגנון...
הקורא מתוודא לעבר המשפחתי דרך חליפת מכתבים בין שתי אחיות. בדרך כלל זה סנגון שאני אוהבת, אך כאן המכתבים הודבקו באופן כל כך מלאכותי שפשוט אי אפשר להאמין שסופרת שמאחוריה ארסנל מכובד מאוד של ספרים, מרשה לעצמה.

[למשל: דודה אולי ניתן לשחר לנוח ואת תמשיכי לקרוא לי מהמכתבים והדודה שכנראה סוחבת את המכתבים לכל מקום, מסכימה בשמחה. דוגמא אחרת: אמא, אולי אצטרף אליך לסידורים ואחר כך נשב בבית קפה ותספרי לי עוד כמה סיפורים על קורות משפחתנו... אלה לא ציטוטים מדוייקים, אך בהחלט רוח הדברים].

לאחרונה יצא לי לקרוא שתי סאגות משפחתיות אחת אחרי שנייה, אחת עוסקת במסע של משפחה מתימן לישראל ושנייה במשפחה מבוכרה. הראשונה הרגישה לי אמיתית יותר ומרתקת הרבה יותר ואילו השנייה בוודאי תמכור כמה עשרות אלפי עותקים, כי היא פורסמה בכתר, כי היא משתתפת במבצעים וכי זאת אורלי קראוס-ויינר.

לא חובה בלשון המעטה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
מאושרת בדרכה

מאושרת בדרכה

אורלי קראוס-ויינר

כשהייתי בת 9 כתבתי סיפור.
קחו את הסיפור שכתבתי בגיל 9, הגדילו אותו בשקל-תשעים, קבלו עודף של שקל-שמונים-ותשע והנה לכם הספר של קראוס-ויינר.
הספר מביך. שיא של עליבות.
יש את הפרק הזה של ״סיינפלד״ בו איליין נתקעה בתא שירותים ללא נייר טואלט...
איך אומר זאת בעדינות? הספר יכול היה לעזור לאיליין למרות שהיא לא קוראת עברית.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•שונרא החתול
מאושרת בדרכה

מאושרת בדרכה

אורלי קראוס-ויינר

החלטה של רגע גורמת לנוגה לחוות את הרפתקת חייה. במהלך שהותה הסוערת במוסקבה נחשפת נוגה לסיפור המרתק של משפחת אִמה, ההיסטוריה המשפחתית שאליה מתוודעת נוגה מחזקת אותה ומסייעת לה לשמור על אופטימיות גם ברגעים הקשים ביותר. ספר מעולה, מעניין מאוד לכל אורכו, מסוג הספרים שאי אפשר להוריד מהיד. מותח ,מרתק ,סוחף ונוגע ללב. ממליצה לקרוא בחום.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אורית
מאושרת בדרכה

מאושרת בדרכה

אורלי קראוס-ויינר

הספר מענין מאוד לכל אורכו, מסוג הספרים שאי אפשר להוריד מהיד. מותח ,מרתק ,סוחף ונוגע ללב אהבתי לראות איך נוגה מתבגרת והופכת לאישה חזקה תוך כדי הנסיעה למוסקבה, אורלי קראוס ויינר כרגיל לא מאכזבת, ממולץ.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•מדברית
מאושרת בדרכה

מאושרת בדרכה

אורלי קראוס-ויינר

ספר מעולה, מהרגע שאוחזים בו קשה מאוד להניח אותו ופתאום מגלים שנמצאים בדף האחרון.
סאגה משפחתית על נדודי משפחה ענפה שעברה המון תלאות בדרך מבוכרה לארץ ישראל והמשך קיומה והתרחבותה עד היום ולמרות הכל היא נשארה "מאושרת בדרכה".

לפני 14 שנים•רונית
מאושרת בדרכה

מאושרת בדרכה

אורלי קראוס-ויינר

לצערי, לא התחברתי לספר הזה שהתחיל נחמד ומעניין, אבל איבד אותי כשנוגה הגיעה למוסקבה,
שם העלילה הפכה למופרכת ולא אמינה לטעמי.
עוד קודם זה התחיל לא אמין בעליל, בסיפור נסיעת ילד בן עשר בטרקטור לגבול ירדן,
תוך גרימת תקרית ירי משני הצדדים...
נוגה, פרסומאית צעירה, מגלה בגידה עסקית, ע"י בן זוגה ומיד למחרת נסחפת לקשר רומנטי עם נמרוד,
השיפוצניק בדירתה וביום שלאחר מיכן נמצאת כבר במוסקבה
(לאחר שכבר רכשה כרטיס טיסה לניו יורק ואז ביטלה) ואז ביום שלאחר הנחיתה במוסקבה
היא נמצאת בביתו של אוליגרך רוסי שהיא כלל אינה מכירה...
בשלב הזה, הסופרת "איבדה" אותי..
ניסיתי, באמת שניסיתי ואפילו הגעתי לעמוד 148.
לפתע, נזכרתי שבעבר ניסיתי לקרוא גם את "זאבים בשלג" של הסופרת אורלי קראוס-ויינר
וגם שם זה היה ללא הצלחה....
לגמרי לא מומלץ מבחינתי.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•תמי
מאושרת בדרכה

מאושרת בדרכה

אורלי קראוס-ויינר

ספר יפה סוחף,כהרגלה של ויינר קראוס,יודעת איך לעשות את זה,שואבת את הקורא לספר עם עלילה יוצאת מהכלל.
אי אפשר היה להרפות מהספר עד הסוף.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
מאושרת בדרכה

מאושרת בדרכה

אורלי קראוס-ויינר

קורות חייהם של משפחת דוידוב אלנתן ורחל מבוכרה לארץ ישראל.
למרות הקשיים והתלאות שעוברת המשפחה מצוקה כלכלית, קשיים בהשגת מגורים נאותים, ומותה הטרגי של הבת הבכורה אסנת, ונדודי המשפחה ממקום למקום.
הסופרת מתארת היסטוריה משפחתית רגישה של ארבע דורות עם המון רגש ועוצמה.
בין לבין סיפור מרתק שעוברת נגה בת המשפחה לאחר פרידה מאורי חברה לחיים, וטסה לרוסיה עם דודתה. שם היא פוגשת באוליגרך המליונר ומתאבהת בו. הסיפור נע כמובן בין ישראל רוסיה ובוכרה.
למרות כל המכשולים והקשיים משפחת דוידוב נשארת מאושרת בדרכה.
כמו כל ספריה של אורלי קראוס ויינר גם ספר זה קליל, סוחף, כתיבה יפה וזורמת.
ממליצה בחום.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•חנוש