אווקי בואו נתחיל בזה שאני מאוד שמחה שלקחתי את הספר הזה, הוא הצליח להוציא אותי ממחסום קריאה ממושך בזמן ששום ספר לא הצליח לעשות זאת.
מארי-אוד מוראי- אני אוהבת אותך!
הסופרת הזאת היא פשוט גאון במלוא מובן המילה, היא כתבה את הספר הצורה הטובה ביותר שאפשר, הדמויות כתובות בצורה מדהימה ומרתקת כל אחת מהן שבתה אותי.
מכיל הרבה ספויילרים היזהרו!!!!
אז בואו נספר לכם קצת על הדמויות-
קלבר: האח האכפתי שתמיד דואג לטובתו של אחיו ולאחר מכן לשלו, הבחור שלא הכיר בחורה בכל 17 שנות חיו שמנסה לחיות את חיו ויחד עם זאת לשמור על אחיו לצידו ולדאוג לו.
קלבר שוכח הרבה את עצמו ותמיד דואג לאחיו קודם.
"בקש ממנו שיחזיר את אחיך."
"אני לא מאמין שאלוהים מתערב בחיים של בני האדם. זאת חשיבה ילדותית."
"בקש מאלוהים שיחזיר לך את פשוט." "אלוהים, תחזיר לי את פשוט," אמר קלבר. הוא צחק צחוק מהול בדמעות. "הרי אני כל כך מסובך..."
כן הספר מלא בהומור, גם כשהוא העציב אותי קצת היה את הרגע המצחיק ממשפט שדמות כלשהי אמרה.
אנזו:כן, הבחור עם המסכה, הוא נראה קשוח וחסר רגישות אבל כל זה קליפה כי עמוק בפנים האהבה מייסרת אותו ללא הפסקה, הוא נראה בטלן אך סוד שמור עימו הרומן היפייפה שהוא שומר בליבו וכך גם במחברת המשבצות.
עמנואל:אויבו המושבע של אנזו, האהובה של אריה שאת ליבה מנסה לכבוש אנזו המתייסר, עמנואל בחור עשיר ומבריק מתקדם בלימודיו אך לפעמיים יכול להיות גס רוח בתגובותיו.
קורנטן:אחיה של אריה, חבר ילדות של אנזו ויחדיו גם מעריצו מבלי לשים לב הוא מגלה שהוא תמיד נתמך בו, הוא רגיש ולמרות חוסר הסבלנות שלו לפשוט עם הזמן הוא מתחיל להבין שפשוט רואה נסתרות.
אריה:"היא התגלמות החן והיופי" הבחורה היפה שאנזו מתקשה לוותר על האהבתה, אך היא לא שלו האחד שאותה השיג הוא עמנואל. אריה עושה החלטות שהיא מתחרטת עליהן לפעמים.
וכמובן הגיבור של הספר (לדעתי)
פשוט: העונה גם לשמו האמית ברנבה. פשוט הוא מוגבל שכלית, מ-פ-גר (בשפתו שלו), אנשים מסתכלים עליו אחרת אנשים לא מקבלים את העובדה שהוא לא כמוהם, שהוא שונה.
גם שותפיי הדירה לא מקבלים אותו בהתחלה ורואים אותו כעוף זר אך עם הזמן הם מבינים אותו ודואגים לו, אני צחקתי איתו אני דאגתי לו אני פחדתי בשבילו אני כעסתי עליו אבל תמיד אהבתי אותו.
ארוחת הערב הייתה קודרת.
"מסכן פשוט," אמר קורנטן. "אין מה להגיד, הוא הוסיף לאווריה." אנזו רק התיישב ומיד קם, לקח תפוח ופרוסת לחם והלך לחדר . כולם פרשו מוקדם.
"קורנטן צודק," אמר עמנואל לאריה. "האווירה כבר לא מה שהיתה. למה שלא נעזוב?"
כן, כאן כולם מגלים שאי אפשר בלי פשוט, כי כשמו הוא פשוט בזמן ששאר חייהם של האנשים מסובכים.
ישנן גם זהרה וביאטריס בנות כיתתו של קלבר, וז'ורז' השכן הזעפן שמתחבר לבחורים עם הזמן, אך אותם כבר תכירו שם. אז יאללה למה אתם מחכים לכו לקרוא.
אני בטוחה שזה מובן מאליו אבל הספר הזה מעולה, הוא משעשע ואמיתי וגם מראה צדדים שאנו לא תמיד שמים לב אצלנו.
