חברה שלי לא הפסיקה להציק לי לקרוא את הספר , היא אמרה שאני פשוט אוהב אותו- והיא אכן צדקה
אז יום אחד כשהייתי אצלה בבית ולקחתי ממנה כמה ספרים לקרוא ,הוספתי גם אותו .
הוי טיגאנה !
התחלתי לקרוא , ובתחילה לא הבנתי ממה חברה שלי כלכך התלהבה , השפה הייתה קצת כבדה , ולא הבנתי את העלילה בתחילה .
לאחר כמה פרקים נכבשתי !
הסיפור על הממלכה האבודה כבש את ליבי.
כל אזרח של אותה ממלכה נפלאה לא יכול להביא את שמה לשפתיו.
כאבתי את כאבן של הדמוית וחשתי פטריוטית כמותן .
מה שאהבתי בספר הוא חיבור של כל הדמוית והשילוב שלהם בעלילה.
אלסאן מנסה להחזיר את ממלכתו לתקופת הזוהר שלה , וביחד עם קומץ של תומכים הוא יוצא לנקום .
ונקמה עדיף להגיש כשהיא קרה.
בספר יש הכל:תככים פולטים, אהבה, קנאה ,כאב לב ,מתח ,וגאווה לממלכה אהובה .
אני חושבת שכל אחד יכול למצוא לפחות דמות אחת שהוא מזדהה איתה , ומרגיש את כאבה .
הוי טיגאנה מעמקי נשמתי!
נהנתי מהספר , ואני מקווה שגם אתם

















