"אנה קארנינה" לטולסטוי הוא רומן שעלילתו רחבת היריעה חוקרת את האהבה: אהבה נכזבת ואהבה הדדית, בגידות, קנאות, פלירטים, רומנים, אהבות בוסר ואהבות בוגרות, זכותו של היחיד להיות נאמן לעצמו ולאהבתו, והמחיר הכבד של נאמנות זו לנוכח צביעותה של החברה.
מתוך עשרות דמויות המצוירות על-ידי טולסטוי ביד אמן, מתבלטות ארבע דמויות עיקריות - כולן שייכות לאריסטוקרטיה הרוסית - המהוות את קדקודיו של המרובע הרומנטי שהוא לוז העלילה: לווין, בעל האחוזה הכפרית הרגיש, שהוא במידה רבה בן-דמותו של טולסטוי; קיטי הצעירה והמקסימה; ורונסקי – איש הצבא השרמנטי שנשים נופלות שדודות לרגליו; ואנה קארנינה היפהפייה ההולכת בעקבות האהבה ומשלמת על כך מחיר יקר.
קארנינה, שהתחתנה שלא מתוך אהבה, מצמיחה לבעלה קארנין קרניים. אוהו, אילו קרניים היא מצמיחה לו – עצומות כקרניו של אייל אירי. בימינו רומן שכזה היה מוביל לגירושין ולנישואים שניים ותו-לא – מאורע שגרתי למדי. אך ברוסיה של המאה התשע-עשרה, אישה ההולכת אחרי צו ליבה ומתעלמת מן המוסכמות החברתיות נדונה לגורל קשה.
טולסטוי מפליא לתאר את נפתולי הלב של האוהבים. דוגמית קטנה מתארת את המפגש הראשון של אנה עם בעלה לאחר שהתאהבה באחר: "בפטרבורג,כשנעצרה הרכבת ואנה יצאה החוצה, נפלו עיניה קודם כל על פניו של בעלה. "אה, ריבונו של עולם! למה יש לו אוזניים כאלה?". כמה טבעי.
קל לזהות את קווי הדמיון שבין דמותו של לווין לבין טולסטוי בוראו. טולסטוי, כלווין, היה בעל אחוזה כפרית וכמוהו בילה רבות בטרקליני החברה הגבוהה בפטרבורג ובמוסקבה. לווין, כטולסטוי, נמשך בחבלי קסם אל המוז'יקים – האיכרים הרוסים – ואף כי הוא מעסיקם ואדונם נדמה כי הוא שואף לעתים להיות אחד מהם. ועם זה, יחסו אל המוז'יקים אמביוולנטי: "ואף על פי שהוקיר את המוז'יק ורחש לו איזו אהבה שבקרבה... הרי תכופות... היה נמלא זעם על העם הזה, על שאננותו קלת-הדעת, על רשלנותו ושכרותו ושקרנותו."
כמו אצל דוסטוייבסקי, גם אצל טולסטוי חלק מן הדמויות מתחבטות בשאלות פילוסופיות ואמוניות. אין זה אצלן עיסוק אינטלקטואלי בלבד, אלא דיון הרה גורל הרלוונטי לחייהן באופן הישיר ביותר. וכך אצל לווין, בקטע אליו התחברתי מאד: "כשכרעה אשתו ללדת, אירע לו דבר יוצא דופן: הוא, הכופר בעיקר, התחיל מתפלל, וברגע שהתפלל – האמין. אבל אותו הרגע חלף-עבר, ולווין לא יכול עוד לפנות מקום בחייו להלך-הנפש ההוא. נבצר ממנו להודות שבאותו הרגע ידע את האמת ואילו עכשיו הוא שרוי בטעות, שכן כל אימת שהתחיל מהרהר בכך בשקט היה הכול מתנפץ לרסיסים; אף נבצר ממנו להודות שנתפס לטעות אז, מאחר שזכר הרגשות ההם היה יקר לליבו, ואילו סבר שתפילתו לא הייתה אלא פרי של חולשה, היה נמצא מחלל את זכרו של הרגע ההוא."
הרומן מתפרס על פני למעלה מאלף ומאה עמודים. לטעמי ניתן היה לוותר על כמאה-מאתיים מהם, בעיקר על הפרקים בהם טולסטוי (כלומר, לווין) מנתח סוגיות כלכליות וחברתיות של רוסיה של אותם ימים, אף כי אין זה דיון חסר-עניין. אך למרות זאת, זהו ספר נפלא ומרתק וקריאתו קולחת בהנאה במידה רבה בזכות תרגומה המשובח (בלשון המעטה) של נילי מירסקי האחת והיחידה. מומלץ בכל פה.
![אנה קארנינה [מהדורת 1999 - א' / ב']](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers4/48864.jpg)















![הפיל נעלם [מהדורת 2013]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/966559.jpg)