חורחה לואיס בורחס כתב בהקדמה לקובץ המופלא שלו "בדיונות": "טירוף מייגע ומדלדל הוא חיבורם של ספרים רחבי-יריעה, הרחבת הדיבור על פני חמש-מאות עמודים אודות רעיון שלהצגתו המושלמת בעל-פה די בדקות אחדות. דרך פעולה טובה יותר היא לדמות שספרים אלו כבר קיימים ולהציע סיכום, פרשנות".
ספריו של אומברטו אקו נופלים שוב ושוב לקטגוריה הזאת – בבסיסם רעיונות מעניינים ומקוריים שמצביעים על תופעות אמיתיות בחברה, ונשארים עם הקורא (לפחות הח"מ) שנים רבות אחרי קריאת הספר, אולם הם מוצגים במלל כה רב, מובאות ותת-עלילות היסטוריות שכמו באות להוכיח את רוחב ידיעותיו של המחבר ואת עומק המחקר שערך לטובת הספר עד שהקורא כמעט והולך לאיבוד.
העלילה עוסקת בשלושה חוקרים מהוצאת ספרים שמוציאה סדרת ספרים על נושא המאגיה ואגודות סתרים,ה ממציאים כמשחק אינטלקטואלי של אסוציאציות, עלילת-על שמקשרת בין עלילות האלכימאים, המסדר הטמפלרי, הבונים החופשיים והחיפוש אחר הגביע הקדוש לתולדות העולם המודרני (ממסעות הצלב למלחמות נפוליאון ועד לעליית היטלר והנאציזם) – מעיין פרפראזה על תיאוריית העל של הפיזיקה שמנסה לאחד בין כל הכוחות של הטבע.
הסיפור מתקדם כסוג של סיפור מתח המשולב בקומדיה לעגנית (לחוקרים המשכילים באשר הם) כאשר כולם (כולל המחברים) נסחפים אחרי הסוד הלא קיים שטמון בבסיסה של העלילה המומצאת ומסתיים, איך לא, בסצינה גרוטסקית של טקס מאגי במוזיאון המוקדש לקידום המחקר המדעי והתעשייתי בפאריס.
בכל זאת, אחרי כל שכתבתי בתחילת דברי, מדובר באחד הספרים היותר טובים שקראתי בעת האחרונה.
לקורא הסבלני (והמוכן לסבול) בלבד.

דמיון או מציאות? ב"מטוטלת של פוקו" הקורא התמים הולך לאיבוד בתוך מחקר או פסבדו מחקר שעורך מספר הסיפור, דוקטורנט שהתזה שלו היא על תולדות הטמפלרים ומיסדרים דומים. בחיפוש אחר חומר הוא מגיע להוצאת ספרים קטנה ושם הוא מכיר את שני חבריו שילוו אותו ויגיעו או למסקנה שלטמפלרים היתה תוכנית סודית ושטנית להשתלט על העולם.

הספר הולך ומתפתח עד שאינך מבדיל בין מציאות ודמיון, ואנחנו עם שלושת החברים הנ"ל (אם הם לא קיימים בראשו של המספר בלבד) הולכים ובוחשים בעניין עד שנדמה שהשכן השקט מהבנין ממול או ביבי נתניהו שייכים גם הם לאיזה מיסדר סודי.

נראה שאקו בקיא לא רק בהסטוריה כי אם גם בחוקי הפיזיקה, ראו את סיפור המטוטלת.

להנאת מי שמתעניין הספר מלא במושגים נחמדים כמו טמפלרים, הבונים החופשיים, צלבנים, מיסדרים למיניהם כולל הישועים, הגביע הקדוש ובכלל היסטוריה של ימי הביניים.

בהחלט למיטיבי לכת.

ספר מעניין באופן יוצא מן הכלל,עם ערך מוסף של העשרת ידע בכמה תחומים.לא ספר טיסה ולא מיועד לקצרי הסבלנות שבינינו.יש לקרא בו במנות קטנות ולאט כדי להרגיש את הטעם,ממש כמו במזון משובח.קשה לי להגדיר במילים ספורות על מה הוא,תצטרכו להאמין לי שקראתי אותו.זו פשוט משימה לא קלה וכולכם יודעים לקרא תקצירים.מומלץ,מומלץ ושוב מומלץ.

בד"כ הכתיבה של אומברטו אקו סוחפת אותי. היו כמה קטעים שהיו לי פשוט עמוסים מידי. שילוב של התקופה בה קראתי את הספר כנראה. יחד עם כוונת המחבר. אני מתארת לעצמי.

ספר עמוס ואנציקלופדי, אבל לא ממש משעמם למי שרגיל לסגנונו של אקו. עושר ידיעותיו מגיע לדעתי בספר זה לשיאו. יעניין כל שוחר דעת כתמונת ראי מתעתעת למאמציו הוא עצמו לרכוש השכלה ודעת. לטעמי ספר טוב.