שטחי, רדוד, צפוי, קראתי ספרי שואה טובים יותר

לסופר ניר ברעם התוודעתי לראשונה לפני כעשר שנים שהגיע לידיי ספרו "ספרי לי סיפור אהבה סגול" שזכור לי כספר שמאוד נהנתי מקריאתו, מאז בכל פעם שיוצא ספר של הסופר הזה אני מתפתה לנסות ולקרוא אותו רק בשל ההנאה שהייתה לי מקריאת ספרו הראשון. לצערי, בכל פעם אני מתאכזבת מחדש. את "אנשים טובים" הפסקתי לקרוא בעמוד 50, ובספר שבו אנו עוסקים "צל עולם" התייאשתי בעמוד מאה ומשהו (אם לומר את האמת התייאשתי הרבה לפני, אבל ניסיתי להמשיך בתקווה שאולי העלילה תתפתח ותהפוך למעניינת באיזה שלב, התבדיתי...). ניר ברעם אלוף האלופים בניסוח ובשימוש במילים גבוהות ויפות, אבל חסר כל כישורים בבניית עלילה שתצליח לסחוף את הקורא. סיפור העלילה משעמם בצורה יוצאת דופן, לא מובן, לא מרגש, ובעצם לא כלום!! פשוט בזבוז של זמן!!

צר לי, אבל יש אנשים שלא נועדו להיות סופרים... דווקא היו לי ציפיות, אולי בגלל שזה שי שטרן השנון, אולי בגלל שאני ירושלמית וההבטחה בגב הספר ש"משורטטת באהבה העיר ירושלים, על שלל דמויותיה הססגוניות וקונפליקטים היסטוריים הקשורים בעיר..." גרמו לי לחשוב שזה ספר שההנאה שבקריאתו מובטחת. התבדתי... זהו ספק הלוקה בחוסר עלילה, כתיבה רדודה ושטחית, ניסיונות בלתי פוסקים לשעשע את הקורא (ללא הצלחה אגב...), התייאשתי בעמוד 123 מהמחשבה שנותרו לי עוד 221 עמודים של שעמום הגובל בטמטום ופשוט הפסקתי לקרוא, וזה לא קורה לי הרבה...

אינני חובבת נובלת וסיפורים קצרים ואני נוהגת לפסול על הסף ספרים מן הסוג הזה עוד לפני שקראתי את התקציר, את הספר הזה, המורכב משלוש נובלות, התחלתי לקרוא רק מפני שלא היה לי ספר אחר בהישג יד. אני מודה שנסחפתי!! נסחפתי לסיפורים, לשפה העשירה, לכתיבה הזורמת ומלאת ההומור, פשוט ספר שהיה קשה לי להניח מהיד. כל מה שנותר לי הוא להמליץ עליו בחום ולרוץ לספריה ולחפש ספרים נוספים של דן בניה-סרי.

תחילה אתוודה ואומר שמעולם לא קראתי ספר של אורלי קראוס ויינר, כך שלא ממש ידעתי למה לצפות. לספר הזה הגעתי דווקא בגלל שתחום המיסטיקה/תקשור/גלגול נשמות מעניין אותי (ויסלחו לי הראציונאליים שביניכם..) מה גם שהבנתי שמדובר בסיפור חייה של הסופרת. אוכל לסכם את חוויית הקריאה במילה אחת: אכזבה!! סיפור שנמצא על הגבול של בין לא אמין לבדיוני, כתיבה רדודה, שטחית וחסרת כל מעוף ותחכום, לא מומלץ!!!

ספר מדהים, סופרת מדהימה!! אני כל כך אוהבת את סגנון הכתיבה המיוחד של שפרה הורן, פשוט נשאבתי לתוך הסיפר המקסים הזה.. נהדר!!

לספר הזה הגעתי די במקרה תוך שיטוט בין מדפי הספריה, לשימחתי!! סיפור מקסים, שפה עשירה, כתיבה ייחודית ומיוחדת, מומלץ בחום!!

הרעיון יפה, הביצוע לא משהו בכלל

אני בעמוד 500 ועדיין מחכה שזה יגיע לאנשהו, שוב טטיאנה רוצה לעבוד שוב אלכסנדר מעדיף שלא, שוב הם מתפייסים תוך תיאור סצנת מין שמתאימה יותר לסרטים הזולים ביותר ולא למעשה של אהבה כל כך יפה ורומנטית כביכול, כל הטרילוגיה הזאת היא מריחה אחת גדולה, ולולא הרקע ההיסטורי שדי עניין אותי לא הייתי שורדת אפילו את הספר הראשון, כמה מלל מיותר שזה לא יאומן, פאולינה שברה את כל השיאים האפשריים בקטגוריית המריחה!!