לספר הזה מגיע הרבה יותר מציון 100 בגלל סיבות שונות שחלקן לא יועלו על הכתב במסגרת הזו.
מה שכן, ווטסון הצליח להזכיר לי מה הדברים החשובים בחיים ולמען מה חיים אותם.
חדוות הגילוי פורצת מכל דף. אני כמעט לא מבין איך הצלחתי לסיים לקרוא את הספר הזה ביום (אולי זה אומר שיש לי יותר מדי זמן פנוי). ווטסון אומר בספר על שותפו לתגלית כי אף פעם לא ראה אותו [את פרנסיס קריק] מפגין צניעות או ענווה. הספר הזה הוא שיר הלל לכל אותם אנשים שאינם מפגינים צניעות או ענווה בכללי כי אין להם סיבה טובה להצניע את מעשיהם. המדע (הוא, ולאו דווקא הטכנולוגיה) הוא-הוא ההוכחה לכך שלמרות שרובנו חיים את חיי החלוף, משוטטים בעולם המאיה בעיניים עצומות לרווחה, יש אנשים שעוד אכפת להם. מהידע - לשם הידע.
ומהידע לשם היופי שבו.
הרבה מאמצים הושקעו על מנת להבין את העולם הגדול והרחב שמבעד לכדור האבק שלנו. לפעמים מספיק מבט אחד לתוך עיניות המיקרוסקופ כדי להבין כמה מרתק הוא העולם שנמצא גם מתחת לאף ולא רק מעליו.
למרות שאת תחום הביולוגיה כבר בחרתי לפני, אין ספק שאושרר לי מחדש כמה הבחירה שעשיתי היא מדהימה.
חובה לקרוא לכל אדם באשר הוא. לכל יצור ביולוגי, אם כבר.

















