לא יודע עד כמה הספר טוב או לא טוב, דעתי הושפעה לחלוטין מהשנאה שפיתחתי כלפי הדמות הראשית, בחיים שלי לא הגעתי לרמת התיעוב שהרגשתי כלפי הילד עשירים המפונק הזה שאחראי על הכל. לא עזר גם המעשה הטוב שהוא עשה בסוף לכפר על העבר שלו, שנאתי אותו שנאת מוות וכשהוא חטף מכות שמחתי מאוד וקיוויתי שימות לרגע עד שנזכרתי שהוא זה שמספר את הסיפור ככה שהוא בטוח שרד :/
אמיר הוא הדמות השנואה עליי בכל הזמנים בלי תחרות. ועל כן הציון לספר. חסן המסכן... עד היום אני בוכה עליו שנפל קורבן למעשים של הילד המפונק הזה...















