בלאנש הוא השני בטרילוגיה האלכסנדרונית של גורן. בלאנש כדמות מופיעה בשתי פסקאות בלבד בספר הראשון בטרילוגיה, אך בספר זה עובר המיקוד אליה. בלאנש יהודיה יפהפיה, נמרצת, נבונה, בוגדנית, חסרת מורא, אנוכית, נימפומנית וחולנית- אמרנו הכל.
היא באה ממשפחה עניה שבאה לאלכסנדריה מהאי קורפו, אביה נטש את האם כשבלאנש הייתה צעירה והאם אף היא נטשה מאוחר יותר כשהיא משאירה אותה לגדול אצל הסבתא בצריף קטן לחופי אלכסנדריה. בלאנש עובדת במפעל גדול ובנו של המנכ"ל העשיר מתאהב בה. גם השכן רפאל העני מתאהב בה ומשולש האהבה ההרסני הזה מלווה את כל הסיפור. גם בספר זה גורן ממשיך לתאר את הווי החיים של יהודי אלכסנדריה שבמצרים, הפעם התקופה היא 1948-1951. 1951 היא שנה שרבים מיהודי מצרים עלו ארצה בהפלגה דרך איטליה. חלקו האחרון של הספר מתמקד בהתאקלמותם של בלאנש וחבריה בישראל. הכתיבה פשוטה וטובה, לא מהוקצעת ולא ורזה, אך קריאה מאוד והסיפור מעניין ומתאר יפה את שנותיה האחרונות של גלות מצרים לפני עליתה ארצה.

קשה לי לכתוב את הביקורת באובייקטיביות, אבל אשתדל להשאר כזו כמה שאפשר. את הספר "בלאנש" קראתי לאחר שקראתי ספר נוסף שכתב יצחק שנקרא "קיץ אלכסנדרוני".

יצחק גורן כפי שהכרתי אותו בהיותי כבת 16 הוא אותו מדריך שביים אותי בחוג לדרמה שם בקרית-אתא(אנקה לא להתרגש מידי). את הספר "בלאנש" הקדיש לאשתו שושה, זו שהיתה המורה המחליפה בבית ספרי בטרם החליטה להיות שחקנית.

רק בשנים אלו גיליתי את ספריו, ולמרות שהבקורת נכתבת על הספר "בלאנש" חייבת מילה על "קיץ אלכסנדרוני" עם כל אהבתי אליך יצחק גורן. והמילה היא "פיספוס", או ליתר דיוק מעין פרומו לספר בלאנש. כבר שם עורך לנו יצחק הכרות עם בלאנש ורפאל הזוג בו ידובר רבות בספר בלאנש. ולמרות האווירה הצבעונית, האותנטית של אלכסנדריה באותו "קיץ אלכסנדרוני" חושבת שהתאורים הנועזים בלשון המעטה על מעשי הסדום של הילדים היו מיותרים בהחלט ולא הובילו לשום מקום.

קריאת הספר "בלאנש" לעומת זאת היתה עבורי חוויה שלא תשכח במהרה. יצחק מדריכי הנערץ ביסס את הרומן על מציאות אמיתית, והכתיבה הקולחת, המיוחדת, רווית אווירה אלכסנדרונית וארץ ישראלית יחד, שופעת תאורים עמוקים על נבכי הנפש הסובלת, והתרכזות בעלילה שיש לה הקדמה, אמצע, פסגה מופלאה וסוף לא פחות מרתק.

בלאנש הססגונית, היצרית, הדמות הלקוחה מהחיים האמיתיים תשאיר את חותמה בי ובטוחה שבכל מי שיכיר אותה עוד זמן רב.

יצחק כתב עשרות תסכיתים ביניהם הסדרה "תמול שלשום" עפ"י עגנון, וב1982 הקים עם רעייתו שושה את בימת "קדם". יחד עם שלמה ניצן עיבד את "ספור פשוט" של עגנון שהוצג בהבימה.
הספר יצא בהוצאת עם עובד, ומיותר לציין שוב שאני ממליצה בחום, אז הרשו לי להמליץ בחום:-))

צעירה יהודיה בת עניים שאפתנית מבקשת לקנות לה עושר ומעמד בדרכיה של יפהפיה עזת יצרים. בתוך כך מתגלה טפח מחייה של הקהילה היהודית התוססת באלכסנדריה של שנות הארבעים.