אחד הספרים המוזרים ביותר שקראתי מעודי: ללא ספק מדובר באחד הסופרים עם השפה העשירה ביותר, עם יכולת מדהימה ליצור אנלוגיות (שהרי כל הספר הוא משל לאמונתה ודרכה הייחודית של חסידות ברסלב) ומעל הכל עם יכולת יוצאת דופן לקרב להבנה וליצור הזדהות עם אחת הקבוצות הפחות בקונצנזוס שבדרך כלל זוכה לבוז מלווה בסיבוב אצבע על הרקה. לפני שקראתי את הספר ראיתי בכל ברסלבר עם ה"שמחה" והריקודים אידיוט במקרה הטוב ומטורף במקרה הרע, ועכשיו המבט שלי מורכב יותר.
אך העלילה בספר לוקה בחסר, המעברים חדים מדי, הקרב לא ברור והרבה דברים היו צריכים הסבר נוסף. מלבד זאת האירועים בספר קורים מדי מהר ואירועים שאמורים להימשך על פני שניים שלושה פרקים נכתבים בשורה עד שניים, פער כל כך גדול בין רמת הכתיבה לרמת העלילה כמעט שלא פגשתי. כך שדי קשה ליהנות מהעלילה וחבל.
מלבד זאת מהספר משתמע שברסלב איננה זרם בחסידות אלא זרם ביהדות, שהרי כל אדם דתי יסרב לקבל את מרכזיותו של בעל התמורות בתמונה עד שנראה שהמחולל כמעט מיותר, ובתרגום חופשי לדעת הסופר, הנמנה על חסידות ברסלב, חסידי ברסלב מאמינים שאת כל האירועים בעולם מנווט רבי נחמן מברסלב שתמיד נמצא בכל מקום ויכולתיו הם מעבר לכל הגבלה כך שהוא יותר דומה לבוראו מאשר לבן תמותה. אך אינני מכיר מספיק את ברסלב בשביל לדעת אם זה באמת כך.
לסיכום: ספר עם שפה טובה, מומלץ למי שמחפש להבין את תופעת ברסלב. כל השאר יכולים לוותר.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
