מי מאיתנו לא חשב בשלב כלשהו האם קסם הוא דבר אמיתי? האם יש מכשפות, עם כובעים מחודדים, מטאטאים מעופפים ושומה על האף?
אני מאמינה שבשלב מאוחר יותר רובנו שמענו על משפט המכשפות המפורסם בעיירה הידועה לשמצה סיילם,
משהו קרה שם ב-1692 שבגינו הואשמו ונתלו 13 נשים בעוון התעסקות בכשפים.

הספר הזה מטיל מעט אור על העניין, וחושף צדדים נוספים, בדיוניים פחות או יותר, לתלייתן של נשים רבות, והוקאתן מהחברה,

אתחיל דווקא מהדברים שאהבתי ואמשיך לאלו שאהבתי פחות:
ניכר כי קתרין האו ערכה מחקר מעמיק ומקיף על ההיסטוריה הקולוניאלית של ניו-אינגלנד, ההיבט ההיסטורי של הספר היה לטעמי מושלם ממש, הסופרת הוכיחה כי היא בקיאה במחקר ובתקופה המדוברת,
המונולוגים השונים בין הדמויות, היו עמוסים במידע היסטורי, על ההתישבות הקולויניאלית, על המבט השפתי, צורת הביגוד, החיים בסיילם במאה השבעה עשרה,
כפי שאפשר לקרוא בסוף הספר, היא הסתמכה על מחקרים רבים, בהקשר להגהה המיוחדת, לסמליים הדתיים והפגאנים והאזכורים הלטינים לאורך הספר כולו.
מרתק ביותר לקרוא כיצד מתחיל ציד, כיצד מתחיל מסע אכזרי, מרתק כי כמעט תמיד זה מתחיל במקום של פחד ובורות, כיצד הנאשמות היו כמעט תמיד מאותו רקע משפחתי, בתווך גילאים שווה, מפחיד ממש לקרוא וכמעט להרגיש את אנחת ההקלה של תושבי העיר בהבחינם באנחת החיים האחרונה של אישה חסרת ישע וכיצד הפחד מפנה מקום לשלווה, בצורה בלתי הגונית ממש.

ובכל זאת, זהו אינו ספר מושלם,
הגיבורה הייתה בעיני זניחה ביותר, בעוד שאר האנשים סביבה, אמה, סבתה, חבריה, היו מרתקים בעיני, דמותה שלה הייתה חלולה ולא שלמה, עד חציו של הספר אפילו לא זכרתי מה שמה, לטעמי היו חורים רבים בקווי האופי שלה, מה שנתן לי תחושה של דמות בלתי מוגמרת.
אך הדבר שהקשה עלי את הקריאה יותר מכל היה דווקא ההתנהלות המוזרה של העלילה, אינני מדברת דווקא על העבר והווה הנשזרים יחד, אלא דווקא על העלילה הרצופה, היה נדמה כי הקטעים היותר דרמטיים בספר היו מבולבלים, כאילו היה רצון לייצר מתח נוסף אבל זה לא כל כך הצליח, הרגיש לי מעט תלוש, אבל אינני יכולה לומר אם זה קשור לכתיבה המקורית או שזה בעיה בתרגום, כי זה בהחלט קורה לפעמיים.

בסופו של ספר, למדתי דברים מעניינים רבים על תקופה מוזרה במקצת, ונהנתי גם מעלילה נעימה, וזה הכי חשוב.

נו, באמת, מה זה הספר הזה? גיבוב קלישאתי של קשקושים מיסטיים, כתיבה קלושה וסטריאוטיפית, פסקאות שלמות של תיאורים מיותרים וטרחניים, שום דבר לא מפתיע-הכל צפוי, מוסבר יתר על המידה ולעוס, טונות של פסיכולוגיה בגרוש. קיוויתי להרבה יותר והתבדיתי בגדול.

הספר עוסק בחיפוש של הגיבורה אחר ספר מרשמים ולחשים של אחת ממכשפות סיילם, כאשר בתחילה מונע החיפוש מצורך אינטלקטואלי ובהמשך הופכים החיפושים לעניין של חיים ומוות.

נכון, למדתי מהספר כמה דברים חדשים ומעניינים על העולם ההוא, אבל גם זה נעשה בחוסר כשרון, תוך תחושה שהסופרת לוקחת מידי פעם את תפקיד המורה, וכופה על דמויותיה לפצוח בנאומים מרחיבי דעת אך מאולצים.

הנקודה שהסופרת ניסתה להעביר בספר היא שאל לנו לחקור בנפלא מאיתנו. יש דברים שאין להם הסבר רציונאלי ועלינו לקבלם ככאלה, לכבדם, ולחיות איתם בשלום. או.קיי. הבנו...

כשהספר, ריאליסטי במהותו, קיבל תפנית הארי פוטרית עם כל מיני קסמים, ניסים ונפלאות, נשברתי סופית. מותר לגלוש לפנטסיה. פנטזיה זה בסדר גמור, אבל כאן הסופרת גלשה לפתטיה, וזה כבר לא ממש בסדר.
קראתי את הספר עד סופו, ועל כך אני מעניקה לעצמי 3 נקודות...

נהדר ! לאוהבי המתח , המגייה , מספר על צייד המכשפות בסיילם שבארה"ב , מסופר בשני קולות , קול העבר , וקול ההווה מנק' מבט של סטודנטית המגיעה לנקות את בית סבתה לקראת מחירתו ותוך כדיי מגלה על עברה ועל הקשר שלה לנשות המשפחה שעסקו בריפוי וכישוף , משלב רומנטיקה , מתח , וכשפים !

ספר נחמד שכיף לקרוא. אין בו תובנות גדולות וגם לא אמיתות נשגבות, אך הוא מצליח לתאר, באופן חדשני ומעניין, את אחת התקופות האפלות בהיסטוריה האמריקאית.
תקופה אומללה שעל גבה מצליחים האמריקאים "לעשות" כסף, וזה מכעיס את הסופרת, שיוצאת כנגד כל ה'ניו-אייג' שמטרתו רק לסחור בהבטחות לאושר זול.

רומן היסטורי מעולה אשר מתאר התרחשות בשני מישורים- קוני, שעובדת על מחקר בדרך לקבלת תואר הדוקטור הנחשב בהיסטוריה אשר נשלחת ע"י אמה לסדר ולנקות את הבית הישן של סבתה לפני מכירתו. במקביל, מתוארים קורות חיים של משפחה מיוחדת במינה בעת שריפת המכשפות בסיילם. הספר מרתק וכתוב בשפה קולחת. הדמויות בו מאוד מעניינת וכך גם ההסבר לתקופה בסוף הספר. בהחלט ספר מומלץ :)

הייתי נורא רוצה לכתוב ביקורת ארוכה ומושקעת, לנתח את המבנה של כל משפט מהאספקט החברתי/פמיניסטי/היסטורי. להוסיף סקירה על רדיפת המכשפות בסיילם ואיך הסופרת שילבה אמיתות היסטוריות בתוך הסיפור הבדיוני- זה לא יקרה.
אני עייפה מדי. רק אומר שהספר נחמד ולא יותר, מעביר את הזמן בחביבות, לא מעלף ולא מאלף, חביב.

הספר מספר במקביל שני סיפורים: האחד סיפור היסטורי ידוע על ציד המכשפות בסיילם, מסצ'וסטס - מנקודת מבטן של שושלת נשים שהיו "נשות סגולה" דהיינו מרפאות. בנוסף, במקביל, בזמן אחד ובעולם אחר, מסופר סיפורה של קוני גודווין, דוקטורנטית בת זמננו להיסטוריה, שמוצאת מפתח עתיק בבית סבתה ומתחילה במסע לגלות את שורשיו ומוצאו של המפתח ושל השם המוחבא בו.
כמי שערכה בעצמה מחקר אקדמאי בנושא ציד המכשפות אפשר לומר כי רוב הנתונים המובאים בספר אכן משקפים את מה שהיה מבחינה היסטורית. הסיפור על ציד המכשפות ועל הנשים שחיו באותה תקופה מאוד מעניין.
עם זאת, במה שקשור לסיפורה של הסטודנטית בת ימינו, הסיפור די צפוי. הסוף די צפוי. הדמויות צפויות ודי משעממות, כולל הגיבורה עצמה. בהתחלה חשבתי שהדבר נובע מכך שאנו, בני העידן המודרני, משעממים. אבל פשוט נראה לי שזה "החור" של הסופרת. מאוד קל לספר סיפור היסטורי מעניין על משהו שקרה. יותר קשה להמציא סיפור דמיוני, וכאן לדעתי אליזבת האו נכשלה. עם זאת, הספר מעביר את הזמן בצורה כיפית, ולכן מומלץ.

עבר המון סמן מאז שקראתי ספר פנטזיה באמת טוב, והאמת היא שבחרתי בו לא בגלל הפנטזיה אלא בגלל המקור ההיסטורי של הספר כי אני מאוד אוהבת רומנים היסטוריים.
הספר התחיל והיה משעמם, לא התחברתי אליו בהתחלה וחשבתי שאני אפילו לא אסיים אותו אבל אחרי חמישה פרקים הסיפור פשוט שאב אותי פנימה ולא יכולתי להניח אותו מהיד. הכתיבה הייתה מדהימה, קתרין עשתה עבודת מחקר מדהימה בשביל הספר ואני מאוד מעריכה סופרות שכולכך משקיעות בספר שלהן ולא מזלזלות בקוראים שלהן, באמת שאין הרבה כאלו.
דמותה של קוני הייתה חמודה ואכפתית, היא לא הייתה טובה מידי או רעה אלא פשוט אנושית. הסופרת הצליחה להעביר את האהבה הענקית שיש בין קוני וסאם מבלי לתאר כול נשיקה ונשיקה בניהם ובלי להזכיר אפילו סקס! (אולי נרמז ממש בקטנה). הדמות הייתה דמות נשית חזקה שתעשה הכול למען יקיריה ומאוד הופתעתי כשהיא נלחמה במנחה שלה ואפילו יצאה לפעמים נגדו.
את דמותו של צ'ילטון לא אהבתי מההתחלה אבל לא חשבתי שהסופרת תהפוך אותו לרשע. אני לא יודעת למה אומרים שהספר נורא צפוי, לדעתי הוא לא צפוי בכלל, נכון יש את הקטעים שברורים מאליו כמו זה שהיא וסאם יהיו ביחד, אבל ככה זה בכול ספר. העלילה המקורית לספר הזה לא הייתה צפויה ובאמת שלא חשדתי בו, עד הפרק האחרון לא היה לי שמץ של מושג שהוא גורם הבעיה. (ואני פה חוסכת בהמון ספויילרים כי יש לי המון מה לומר אבל אני אשמור את זה לעצמי)
נורא נהנתי מהקריאה שלו, אהבתי את העלילה המשנית של המכשפות מהמאה ה-17 שקוני חוקרת ותוך כדיי גם מגלים את סיפורן האמיתי, זה היה ממש נחמד. אולי בגלל זה אומרים שהספר צפוי כי יש כמה דברים שמופיעים קודם בפרקי הביניים של המכשפות ואז גם בפרקים של הספר עצמו עם קוני אבל עדיין, זה חלק מהספר וככה הוא היה אמור להבנות, לדעתי אם היו משמיטים את כול פרקי הביניים אז הספר היה מאבד את כול הקסם שלו, תרתי משמע. הפרק האחרון היה מרגש, אפילו דמעתי קצת בגלל העצב שעבר בתוכי כשהוציאו אותן להרוג, זה היה אכזרי.
בקיצור, ספר מאוד מומלץ והופך לספר הפנטזיה הטוב ביותר שקראתי עד עכשיו כי מה שאני הכי אהבתי בו זה שכול הקסם והפנטזיה עצמה לא מלאו את החלק העיקרי בספר, לא היה מתואר כול כמה עמודים כישוף או לחשים ומכשפות, הפנטזיה הייתה מפוזרת בספר בצורה מתונה שלא שעממה ולא הייתה מוגזמת וזה מה שהכי משך אותי והפך אותו לספר פנטזיה כולכך טוב. לדעתי גם אם מעמיסים על העלילה יותר מידי פנטזיה זה הופך להיות מוגזם ומזלזל בקוראים, הכול צריך להיות על גבול הטעם הטוב והספר הזה נכתב אפילו בצורה כולכך עדינה שלפעמים עברו בתוכי מחשבות של: בטוח היו מכשפות! קתרין רשמה את הספר בצורה מאוד אמינה וזה אחד הדברים הכי נדירים שאפשר למצוא בספר פנטזיה. היא כולכך ריתקה אותי לעלילה והשפיעה עלי עד כדי כך שאפילו האמנתי לעלילה שלה.
מומלץ מאוד!

ספר מעניין על דוקטוריטנית שמצליחה למצוא מקור ראשוני מדהים לעבודת הדוקטורט שלה עם מרצה שמשתמש בה ככלי במשחק המטורף שלו.יש בספר גם מעט פנטזיה וסיפור אהבה נחמד.

אני אישית אהבתי את הספר אבל חשוב לי לשתף אתכם הקוראים שכמעט ונישברתי לאחר העמוד ה-100 כי הספר כאילו כבר התחיל לשעמם אותי בפרטים ההסטוריים שלו. אבל וזה אבל גדול משום מה המשכתי לקרוא ונהנתי. ספר חמוד מאוד להעביר אתו את הזמן הפנוי.

תהנו :)