חלק מהרומנים ההיסטוריים גורמים לי לשכוח שהם מבוססים על אנשים שחיו לפני מאות ואלפי שנים. נתקלתי בספרים היסטוריים מצויינים המצליחים לשכנע אותי שהסיפור אכן קרה - או יכול היה לקרות. אבל כמו שנדיר לפגוש ספר מעולה, שאתה מתחבר אליו בשלמות, כך נדיר למצוא רומן היסטורי מעולה, שאינו מעורר אצלך את שאלת "מאיפה הוא יודע את זה?" או ספקות לגבי הגישה ממנה הוא מסופר - האם זו גישה שרווחה אז, בתקופה עליה מסופר הסיפור, או שמדובר בפרשנות מודרנית למה שקרה אז.

רוברט האריס הוא סופר מוכשר ומגוון שחלק מספריו שקראתי אהבתי מאד. (ארץ אבות, קצין ומרגל, סופר צללים) חלק מהספרים השאירו אותי אדישה ו/או שיעממו אותי. ולצערי כמו אימפוריום (אותו נטשתי), גם הספר הזה שייך לאלה. יש פה ניסיון להלביש סיפור ולתת משמעות לעובדות היסטוריות הידועות על קיקרו - הנואם המוכשר שהיה קונסול בשנת 63 לפני הספירה, ועל רומא שהתנודדה בין התפתחות רוחנית גדולה לבין ניוון גדול לא פחות. רומא הדמוקרטית, שהיום אפילו טראמפ היה סומך ידיו על הקפיטליזם שהאריס מתאר בה. אין צורך לומר ששום ביטוח רפואי - או ביטחון סוציאלי כלשהו - לא עמד לרשותם של הפלבאים והעבדים המשוחררים שהרכיבו את רובו של "העם" ואין צורך לומר שאותו "עם" תמך בהתלהבות דווקא בשליטים שהבטיחו את חורבנו המוחלט - מוות במלחמות הבלתי נגמרות ומיסי עתק שמימנו אותן.

רוברט האריס יודע לספר סיפור. הוא נוטה לסיפורים מבוססי היסטוריה, תחקיריו נראים מעולים, כתיבתו דרמטית וסיפוריו מתקדמים לסוף מעניין. אבל לפעמים הגיבור שלו מחרב להאריס את העבודה. הפוליטיקה הרומית המסובכת שהיא "הגיבור" בספר הזה (זה עוד כלום לעומת התאורים הפוליטיים ב"אידי מארס" של תורנטון) יכולה לעניין בתחילה אבל אותי היא התישה ושיעממה אחרי זמן לא רב.

כדי לקצר - ספר כתוב היטב. תחקיר כנראה טוב. לעתים קרובות השתעממתי. אבל מה - התעודדתי כשהבנתי שזה כנראה מה שיחשבו אנשים כמה אלפי שנים מהיום על חיינו והפוליטיקה שלנו. נחמת עניים.

משתף בסקירת ספר שכתב אבי.

רוברט האריס: לוסטרום (LUSTRUM)
הופיע באנגלית ב 2009 ובעברית ב 2010. ספר שני בטרילוגיה - ביוגרפיה - של קיקרו (ציצרו). ניתן לקרוא אותו בלא שקראו את החלק הראשון בטרילוגיה. החלק הראשון בטרילוגיה הנו "אימפריום" והשלישי "דיקטטור". גם שני אלה, תורגמו לעברית.
רוברט האריס נולד ב 1937. אביו עבד בבית דפוס. הוא עצמו היה עבד כעתונאי בבי בי סי, ובעתונים שונים. את ספרו הראשון פרסם בגיל 45. הוא פרסם: 14 רומנים, קובץ ספורים קצרים, 3 מחזות, ו 8 ספרים לא בדיוניים. 13 מספריו הופיעו בעברית. חלק מספריו הנם ספרי מתח, וחלקם על רקע הסטורי.
הספר עוסק בפוליטיקה הסוערת ברומא בשנים האחרונות לרפובליקה. במידה מסוימת, התקופה מזכירה את ישראל דהיום. כמובן, שההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה, ובנימין נתניהו אינו יוליוס קיסר. קרל מרקס כתב ב"18 בברימר" (היום בו נבחר נפוליון לקונסול בצרפת הרפובליקנית): "ההיסטוריה חוזרת על עצמה. קודם כטרגדיה ואחר כך כפארסה." בישראל זו גם טרגדיה וגם פארסה באותה פסה היסטורית.
מומלץ.

רומן היסטורי על חייו של קיקרו בפרק הזמן שכיהן כסנאטור ברומא.זהו הספר השני מטרילוגית הספרים של האריס.
הסיפור מסופר מפי העבד טירו העבד הנאמן שליווה את קיקרו בכל אשר הלך.
הסיפור מעניין ,אני אוהבת לקרוא רומנים מבוססים על היסטוריה , רק במידה והם משקפים אמינות.
רומא קמה לתחיה בספר הזה.
למקרא הסיפור של קיקרו והפוליטיקה של רומא באותה התקופה : המאה הראשונה לפני הספירה.הספר עוסק בראשית הרפובליקה הרומית על כל תחלואיה ובעיותיה.
שם התערבבו הון ושלטון אכזריות , נקמנות סגידה לכוח וכבוד וכל התכונות הרעות והשפלות של האדם באו לידי ביטוי. הרבה מאבקים אין סופיים.
משך כל קריאת הספר , שהיה זורם מסקרן ומעניין מאד , חשבתי לעצמי , איזה מזל שלא נולדתי וחייתי בתקופה חשוכה זו.
קיקרו נודע כנואם גדול , אך בסיפור הזה הוא התגלה גם כאיש בעל תושיה , כפרקליט פוליטיקאי מניפולטור , תככן ודי חכם. ביצע כמה תמרונים פוליטיים מאד מוצלחים, עד שלבסוף גם הוא נכנע מול אויביו שהם חזקים ממנו לא רק בדיבור אלא בעשייה.
ציטוטים נבחרים מהספר : עמ' 116 : "סרוויס, תרשה לי לתת לך עצה? כסף, חגיגות ,בידור-אלה תמיד היו חלק ממערכת בחירות, ותמיד יהיו. אינך יכול לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שהקולות יגיעו אליך. אתה צריך להופיע ולהרשים. להגיע לכל מקום.לפזר כסף סביבך..." - משהו השתנה?
ציטוט נוסף : עמ'239 : נראה לי אז-וכך גם היום...-שכאשר יכול אדם לשבת בשמש ולקרוא ספר, אזי הרדיפה אחר כוח היא מעשה של טירוף."- כמה אני מסכימה עם הרעיון הזה.
לדעתי הספר מומלץ לאוהב היסטוריה ופוליטיקה.אני נהנתי בקריאת הספר.

ספר שבהחלט עונה להגדרה של "בסדר". אין בו בשורה גדולה, אין מתח נוראי, אין גילוי גדול. העלילה זורמת בשקט ובשלווה, התפתחות הארועים ידועה. אפשר לקרוא, אבל לא קורה כלום אם לא תקראו דווקא אותו.

ספר החוזר במידה מסויימת על קודמו.
הפעם הספר מתמקד בנושא ביסוס וחיזוק תהליכים דמוקרטים בסביבה עשירה ומתנוונת.
הנושא מענין, ואם הייתי קורא אותו כספר ראשון על קיקרו הייתי בוודאי מוקסם.
אבל ציפיותי נשברו על החזרה של חלקים מספרו הקודם "אימפריום" וכל אלמנט ההפתעה והמתח ירד.
עדיין הספר איכותי ושווה קריאה.

לא אהבתי את הספר
צורת הכתיבה והפרוט ללא עלילה שעמם אותי ןלא יכלתי לקרוא עצרתי באמצע

ננטש מחוסר עניין.