ספר נחמד להעביר איתו את הזמן ...

תיהנו.

נדב.

כשקראתי את הספר הזה לפני 3 שנים, אני ממש נהנתי ממנו.
היום, הוא מעצבן אותי.
אולי זה בגלל שהפעם, ניסיתי למצוא משהו אחר, משהו שפשוט לא נמצא בספר הזה.
מה שאני חושבת על הספר הזה, השתנה מאוד, וזה כי אני השתנתי, והיום הוא מעצבן אותי, כי אני מבינה את כל העצות שלו, הן פשוט לא פתרו את הבעיה העיקרית.
מהי? - אין לי מושג !
ללא ספק, הספר הזה עזר לי, לא זוכרת איך, יכול להיות שהוא פשוט שיפר לי את המצב רוח, ושכן שיניתי משהו בחיי בעקבותו.
יכול להיות שהיו משפט אחד או שניים, שממש שינו לי, והיו שווים את הקריאה שלו.
אבל כנראה שכבר יישמתי את כל מה שהיה לי ללמוד מהספר הזה.
כי עכשיו, הספר הזה פשוט מרגיש כל כך קלישאתי.
משהו שכבר שמעתי פעם, משהו שכבר לא רלוונטי לנקודה שבה אני נמצאת בחיי.
הספר הזה טוב.
אבל מהניסיון שלי, הוא לא נצחי.
מתישהו, הוא כבר לא יתאים לשלב שבו אתם נמצאים בחיים.
מתישהו, אתם תצליחו להשיג משהו, או להבין משהו, שיהפוך את הספר הזה לחסר משמעות.

אני לא רוצה אותו יותר, חבל שהתחלתי לקרוא אותו שוב תוך כדי מרקור השורות.
הייתי מעבירה אותו למישהו אחר בקלות, כי אני ללא ספק לא צריכה אותו יותר, אבל מכיוון שכבר מירקרתי בו, ואפילו לא קראתי אותו עד הסוף כשהתחלתי למרקר, אני מרגישה אזוקה אליו.
אני יודעת שאין בזה היגיון.
שורה תחתונה, ברגע שכבר לא הייתי צריכה אותו, שכבר התבגרתי מידי, לא יכולתי להכריח את עצמי לקרוא, הוא נהיה ממש צפוי ולא מעניין בקטע של -"אני יודעת את זה כבר, אתה לא צריך לומר לי את זה".

ללא ספק יש ספרים גרועים בעולם.
אבל זה לא אחד מהם.
אז אני לא אדרג אותו בכוכב אחד, כששקראתי אותו בפעם הראשונה הוא היה 5 כוכבים.

אל תקראו ספרים שלא נועדו לכם, זה מייסר.
זה עצוב כי יש לי הרבה ספרים שהם לנוער שלא יצא לי להגיע אליהם ועכשיו כשאני רוצה לקרוא אותם אני לא מסוגלת לסבול את השפה.
כאילו...אני צריכה משהו יותר.
יותר משמעות ועומק ודברים שגורמים לך לחשוב.

אני פשוט חושבת שאין בספר הזה עומק נצחי.
הוא הועיל לי כשהייתי בת 20, אבל עכשיו אני בת 23, ואני מרגישה שאני מבוגרת מידי עבורו.
לא שהספר הזה לא מתאים למבוגרים...פשוט אני במסע הזה הרבה הרבה זמן, ויש לי פז"ם, וזה יותר משהו שטירונים קוראים.

זה ספר לאנשים שהם בתחילת הדרך למה שזה לא יהיה שהספר הזה מתעסק בו.
אולי חיים במודעות?, אולי חיים בעלי משמעות?, אולי חיים רגועים וטובים?...זה יכול להיות הרבה דברים.

הספר הזה אישית - עליי לא החזיק.
אבל הוא בהחלט ספר מועיל וקליל למישהו שמרגיש אבוד ומבולבל וצריך טיפה סדר ויותר חיבור לעצמו.
זה ספר לאנשים שלגמרי מנותקים מעצמם.
ואני פשוט כבר לא שם...

האם הביקורת הזאת מועילה, כנראה לא.
אבל אני מקווה שיהיה ניתן ללמוד ממנה, שרוב הביקורות השליליות נכתבו על ידי אנשים שחיפשו משהו, אך לא מצאו והתאכזבו.
הספר לא אשם, בעבר בוודאות היה בו משהו עבורי, היום לא, ואני שמחה שיצא לי לקחת ממנו את המשהו הזה.
אפילו שהיום כבר אין שם שום דבר עבורי, לפחות בעבר היה.

"מי יבכה כשתמות?" - המשפחה? החברים? - תדמיין את עצמך בלוויה שלך, את מי אתה רואה שם? - מה שבטוח, לא מספיק אנשים.
ואם אתה שואל למה? - זה בגלל שאתה עוד לא שלם עם מי שאתה.
אדם שמחפש את עצמו, ומרגיש לא שלם, הוא במין נסיעת טייס אוטומטי. - הוא לא מדבר יותר מדיי, הוא סגור בתוך עצמו במעגל מחשבות רחב, והוא משחק עם הידיים כששפת הסימנים קוראת לזה ניחום עצמי. (כן, גם אני למדתי לא מעט על התנהגות האדם).
ולכן, רובין שארמה החליט לעצור את התופעה הזאת ולכתוב 101 תובנות חיים. 101 שיעורי חיים.
הספר יעורר בכם דבר קטן הנקרא - חיים.
חיים נועדו בכדי לחיות אותם, ולא בכדי לתכנן אותם. "להיות ספונטני זה שם המפתח" כך אומר רובין.
תהיו ספונטנים עם עצמכם ותקנו את הספר הזה.
אישית אני מבטיח לכם הנאה צרופה, ולמידה מעמיקה של חיים בעלי משמעות.

השם של הספר לא ממש עושה שרות טוב לרובין. למה שיהיה למישהו אכפת מי יבכה עליו כשימות...מקווה שרוב האוכלוסיה לא חושבת על כך...למרות שאנחנו כן בעצם. כ-100 עצות לחיים טובים יותר. לא נראה לי שלהיות הרפתקנים או לצלם הרבה זה חשוב באמת, אולי אאמץ את סעיף 81 אל תרימו את שפופרת הטלפון כל אימת שהוא מצלצל כי אצלי זה כמעט תמיד מבצעים חדשים שזה עתה יצאו... תודה לך שארמה על כך לפחות...

אוסף של עצות שתורמות לאיזון הנפשי של האדם. חוץ כמה עצות מיותרות לפי דעתי, כמו לוותר על שנות שינה כדי להספיק דברים עם דוגמא של אחד הממציאים שהסתפק ב-4 שעות שינה.. זה לא בריא לחלוטין.
אבל לפי דעתי דווקא בתקופה הזאת של הבידוד/סגר/סגירת מקומות בילוי, אפשר למצוא פה רעיונות חמודים כמו איך לשדרג את הטיול שלך, במה להתבונן במשך היום וכו'.
שאו ברכה כל חבריי לאתר, שתמיד נתראה בשמחות!

"הנזיר שמכר את הפרארי" עוד היה נחמד ונראה היה שהוא מנסה להעביר איזה מסר, למרות שהספר פשטני. אבל הספר הנוכחי, "מי יבכה כשתמות", הוא ללא שום ערך, וברור שהסופר ניסה לסחוט את ההצלחה מהספר הראשון.

זה לא רק ספר, זה מדריך לחיים שקטים ןשלווים,דרכו אתה לומד להתפייס עם עצמך ועם האנשים הסובבים אותך,לומד לקבל את הכל באהבה, לחייך גם כשכואב ועצוב ולחפש את הטוב בכל מה שקורה בחייך.לשמור בתיק כמו אופטלגיין, תאמינו לי הוא תמיד עוזר.

אין נשמה בספר, מסחרי לחלוטין, ההיפך הגמור מספרו הקודם "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" שהיה מדהים בכתיבה ובעלילה ובתוכן, בקיצור בכל.

זהו ספר עם המון המון חוכמת חיים הספר הוא מין מדריך לנפש ולחיים מומלץ שיהיה בכל בית