אני מהאנשים שמקבלים צמרמורת מהמילה "מתמטיקה". עד כדי כך ,שבתיכון נמנעתי כליל להגיע לשיעורים (שלוש יחידות) והעדפתי לערוך את סרט הגמר שלי במקום (יצא נהדר, אגב) או סתם לרבוץ בחדר עריכה ולראות סרטים של היצ'קוק. למורה למתמטיקה לא היה מושג איך קוראים לי. בשביל מה אני אצטרך מתמטיקה? הרי כפי שאומר חבר טוב שלי, מציאת נעלמים לא תעזור לי למצוא את הגרב שנעלמה לי בכביסה.
כן, בדיוק מאותם האנשים שחיים שפירא טורח לכתוב עליהם בהקדמה לספר. האנשים האלה שמתהדרים באהבתם לספרות, קולנוע ואמנות, אך מצהירים שאין להם דבר במשותף עם מתמטיקה.
בהמשך ההקדמה, חיימשה (זה שם החיבה שהמצאתי לו) מבטיח כי הספר מיועד גם לאנשים האלה, ולמעשה "לכל אדם שאוהב לחשוב".
כמה הייתי מרוצה לקרוא שורות אלה! הרי אני אוהבת לחשוב (הלוא כן?), ואוהבת קולנוע ואמנות, ואוהבת את ספרו הקודם של חיימשה "שיחות על תורת המשחקים" (שגם הוא נוגע בהרבה תחומים מתמטיים ומצליח להיות מצליח ומעניין, והוא הסיבה שבכלל נתתי צ'אנס לספר על מתמטיקה מלכתחילה), וחיימשה הרי הבטיח שזה ספר למתחילים! אולי זה יהיה הספר שיפייס ביני לבין המתמטיקה סוף כל סוף?!
איזו טעות אנוש.
לא הבנתי כלום, קראתי עוד קצת, לא הבנתי כלום. על נסיון לפתרון "החידות הקטנות לפני השינה" ויתרתי, בהבנה שאם אנסה לפתור אותן, אצליח רק בבוקר שלמחרת.
בעוד חיימשה מתפעל מצירופי מספרים גאוניים אני מתפעלת מיכולתו להתפעל מדברים כה סתומים, עמומים ומשעממים ואף לכתוב עליהם רבי מכר.
לבסוף, אחרי עיון מעמיק, נטשתי, בעוד המספרים והחזקות המפחידות צוחקים בלעג בפרצופי.
כנראה שטוב עשיתי שהתרכזתי בקריירה הקולנועית שלי במקום לפתור משוואות מתמטיות. חבל שלא הזמנתי את חיימשה להקרנת הבכורה.

















![נשים קטנות [מהדורת 2011]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers10/107762.jpg)
