• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
האי של סופייה

האי של סופייה

מאת ויקטוריה היסלופ

הביקורת של דורית

תמונה של דורית
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
האי של סופייה

האי של סופייה

מאת ויקטוריה היסלופ

הביקורת של דורית

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של דורית
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2007
סדרה:פרוזה
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
יפית S
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

ספר מרתק ומטלטל שקשה להניח מהיד.
סיפור יפה ופשוט על אנשים, גורל ובחירה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
תמונה של נדיה
נדיה
3קוראים|גיל ממוצע48|100%נשים

על המבקרת

תמונה של דורית

דורית

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
128 ביקורות•356 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של דורית
דורית
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות128
לייקים שקיבלה356
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת56מתח ריגול והרפתקאות18ספרות מקורית12

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של דורית

ניצוצות של אהבה

ניצוצות של אהבה

קתרין סנטר

"ניצוצות של אהבה" הוא ספר סוחף וזורם, שמצליח לשלב עולמות שונים באופן מרתק. ספר שכיף לקרוא, אך לא שטוח. הגיבורה המרכזית, פמיניסטית עוצמתית, מגלמת את השילוב בין חוסן אישי ורגישות נדירה. העולם של לוחמי האש שבו הספר מתרחש מוצג בצורה חיה ומרשימה, ומוסיף רובד נוסף לסיפור. הסיפור לא עוסק רק באהבה, אלא גם בטראומה שמהדהדת לאורך השנים, והדרך שבה הגיבורה, עטויה שריון, מצליחה למצוא את הדרך לשבור אותו ולגלות את הלב הגדול שלה. הסיפור מעורר מחשבה על אומץ, חוסן והחלמה.

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•דורית
משאלה אחת ימינה [מהדורה מיוחדת - 2024]

משאלה אחת ימינה [מהדורה מיוחדת - 2024]

אשכול נבו

החברות הגברית שנפרשת לאורך הספר הזכירה לי שפה אחרת – שפה של קרבה שקטה, של נאמנות ללא מילים. כמי שמכירה חברות מסוג אחר, קולני יותר, רגשי ומפורש יותר – היה בזה קסם זר ומסקרן. אשכול נבו כותב כדרכו באופן קולח שחיבר אותי לדמויות. הזדהיתי לעיתים, כעסתי לעיתים, אפילו התווכחתי איתן לעיתים. בכל מקרה, ספר מצוין שכיף לקרוא, ושגם לאחר סיומו, ממשיך לעורר מחשבות על הסיפורים.

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•דורית
מקום שמור

מקום שמור

יעל ואן דר ואודן

למרות שהספר מוגדר (כריכה אחורית) כ"חקירה רבת עוצמה של החלקים האפלים ביותר של העבר הקולקטיבי שלנו" בהתייחס למלחמת העולם השנייה, הרי שהיבט זה תופס חלק קטן מהספר, וחבל. מרכז הסיפור הוא דמותה של איזבל והתאהבותה. אך גם הסיפור של איזבל ארוך מדי כשלא ברורה מה הסופרת ניסתה להעביר. היה טוב יותר אם יותר משקל היה מוקדש להיבט העבר במלחמה, שהיה טוב אך קצר מדי.

לפני שנה•
★★★★★
•דורית
ההפך מפרידה

ההפך מפרידה

מייקל קונלי

ספר מתח מצוין. הסיפור מעניין ומותח, עלילה אמינה, כתוב קולח, הדמויות מעניינות ואמינות. מומלץ!

לפני שנה•
★★★★★
•דורית
מילים ששמרתי בלב

מילים ששמרתי בלב

הלן קאלן

ספר נחמד, לא יותר. לפי הביקורות על הכריכה האחורית, הספר אמור להיות רומן אופטימי שנוגע ברהבה, רומנטיקה ותקוות. בפועל לא התחברתי לדמויות הראשיות. הסיפור בין שני בני הזוג - ויליאם וקלייר - מלא חורים, והמניעים שלהם לא לגמרי ברורים. בסך הכל פוטנציאל מבוזבז, ולא הייתי משקיעה בקריאה.

לפני שנה•
★★★★★
•דורית
האומץ להעז

האומץ להעז

ברנה בראון

ספר מצוין למי שרוצה להתפתח ולשפר את חייהם. ברנה בראון כותבת על בושה ועל פגיעות כדרך להעזה, ומציגה תפיסת עולם שמתמקדת במה שאנחנו עושים ולא במה שאחרים חושבים - תפיסה שטובה לכל תחום בחיים. מה שחשוב זה האומץ להעז ולעשות, ולא להתחבא ולקפוא על השמרים מפחד שלא נצליח או מפחד לגבי מה שהאחרים יחשבו. הספר כתוב קולח ונעים לקריאה, ומעלה הרבה מקרים שאני מאמינה שכל אחד ימצא חלק להזדהות איתם.

לפני שנה•
★★★★★
•דורית
אנה פרנק-יומן [כריכה רכה]

אנה פרנק-יומן [כריכה רכה]

אנה פראנק

ספר מדהים! אנה פרנק כתבה יומן שמגלה נערה צעירה בעלת כישרון כתיבה בלתי רגיל, מודעות עצמית ותבונה הרבה מעבר לשנות גילה, עד כדי כך שלעיתים שכחתי שמדובר בנערה בת 13. . למרות "טבעת הסכנה והחושך", אנה שמרה על חיוביות ואופטימיות המעידות על חוסן יוצא דופן.

לפני שנה•
★★★★★
•דורית
הכנפיים השבורות / כנפיים שבורות

הכנפיים השבורות / כנפיים שבורות

ג'ובראן חליל ג'ובראן

סיפור אהבה פיוטי ויפהפה. ג'ובראן כתב את הספר ב-1912 בעקבות פרשיית אהבה של קרובת משפחה שלו, שהסתיימה באכזבה ובמשבר קשה. ג'ובראן צולל לאהבה טהורה באופן פיוטי ומקסים, והתרגום מערבית לעברית מצוין. ספר ענוג.

לפני שנה•
★★★★★
•דורית
אקסודוס

אקסודוס

ליאון יוריס

הספר הינו רומן והרבה פרטים ממנו לא התקיימו במציאות, כך שיש לקחת זאת בחשבון בזמן קריאת הספר. בניגוד לשם הספר, הסיפור של אקסודוס (שבספר מסתיים בהצלחה בניגוד למציאות) מככב רק בחלק הראשון של הספר, על רקע מאבק העלייה של היהודים לארץ ישראל מתחילת הציונות. החלק השני של הספר מתמקד במאבק על תקומת המדינה היהודית, החלק השלישי מוקדש למלחמת העצמאות והרביעי למבצעי העלייה של יהודי תימן ועיראק.
קראתי את הספר שוב לאחר שקראתי אותו לפני שנים רבות. מכיוון שזה ספר שנכתב ב-1958 ותורגם לעברית ב-1959, השפה ארכאית למדי. בנוסף, בעיניים בוגרות יותר, ברור כי הספר הוא סוג של תעמולה לטובת ישראל, וכנראה זו הסיבה לשינוי פרטים מסוימים שהיו במציאות. ואכן בזמנו הספר נכתב לקהל האמריקני כ"שליחות לאומית" של הסופר, והוא השיג את מטרתו: הספר יצר אהדה לישראל, הפך לרב מכר ענק, ואפילו עובד לסרט קולנוע מצליח. בכך הוא השיג את מטרתו.
למרות המגמתיות באופן הצגת האירועים והשפה, לטעמי הספר מעביר היטב, למי שלא מכיר את המאבקים של היהודים המאה ה-20, את הקשר של היהודים לישראל ואת חשיבות המדינה עבורם.

לפני שנה•
★★★★★
•דורית

ביקורות נוספות על "האי של סופייה"

האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

מחלת הצרעת היא מחלה זיהומית רעה!
הספר שווה קריאה, גם אם אינו בעל עומק מי יודע מה.
סיפור על כאב, חולי ושכול של אנשים שנפגשו על אי מבודד (ספינלונגה) בשל צרעתם.
היסלופ מתארת מנעד רגשות רחב שאפיין את אנשי המקום, אשר ביקשו לשמור על צלם אנוש, תוך התמודדות עם האסון שהלם בהם.

מעורר תהיות כלליות, מה נותן לאדם כוחות להתמודד עם משברים. זה כמו מקום לדאגה, כפי שכתב יונתן גפן ז"ל... אשמח לקרא תובנות שלכם :)

בקצה השמיים ובסוף המדבר
יש מקום רחוק מלא פרחי בר
מקום קטן, עלוב ומשוגע
מקום רחוק, מקום לדאגה.

אומרים שם מה שיקרה
וחושבים על כל מה שקרה.
אלוהים שם יושב ורואה
ושומר על כל מה שברא.

אסור לקטוף את פרחי הגן
אסור לקטוף את פרחי הגן
ודואג ודואג נורא.

לפני 3 שנים•טנא
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

ספר קריא מאד. ממש בולעים אותו. ספר מעולה לחופשה או לטיסה ארוכה. וזהו. זה כאילו עלילה טובה ומקום עם היסטוריה מורכבת וארוכה, נפלו לידיים הלא נכונות. הספר הזה שטוח לגמרי, יש טובים ויש רעים ואין כלום ביניהם, הדמויות שטוחות, העלילה מועברת כמו דו"ח וככה גם התחקיר שנעשה על האי וההיסטוריה שלו. קראתי בתחושה של החמצה, סופר טוב יותר היה לוקח את החומרים האלה ועושה מהם יצירת מופת והיסלופ הופכת את זה למעיין רומן רומנטי, וגם התרגום לא מוסיף.

לפני שנתיים•
★★★★★
•מירב
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

לא הז'אנר שלי, אבל הביקורות שכנעו אותי לקרא ולא התאכזבתי, סאגה משפחתית מורכבת ועצובה כתובה ברגישות. רומן טוב ומהנה.

לפני שנתיים•
★★★★★
•avner
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

מדכא במיוחד, אך מעניין מספיק כדי לא להיות מעיק.

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•דוריאן גריי
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

ספר מטלטל ועוצמתי. קראתי בשקיקה

לפני שנה•
★★★★★
•רעות
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

הספר "האי של סופייה" מתרחש באי כרתים (ספציפית בכפר פלאקה ובאי ספינלונגה) וקראתי אותו בעת חופשה בכרתים. רבות נאמר על הספר הזה, שהפך לסוג של must בעיני רבים, אך הרושם שהוא הותיר בי קצת יותר מורכב.

הספר מביא סיפור אנושי מעניין, שנוטה לעתים לז'אנר אופרת הסבון, ושזור במאורעות היסטוריים: מלחמת העולם השניה (כיבוש ושחרור האי כרתים מידי הגרמנים) והיסטוריה יוונית מקומית (קורותיהם של המצורעים בכרתים, בספינלונגה וביבשת). הוא לוכד היטב את האווירה בכרתים, גם אם הוא נוטה לקלישאות ולדימויים שבכוח הותאמו לגאוגרפיה. זכורים לי כמה דימויים שקשורים בעצי זית ובזיתים (לדוגמה "היה מר כזית שנקטף זה עתה מהעץ"), כאשר זיתים הם העץ הנפוץ בכרתים, עד כדי כך שהרפרנס אליהם נדוש מדי לטעמי. כמובן שביקרנו גם באי המצורעים, לא מספיק עדויות פיזיות נותרו כדי לדמיין את הקהילה שוקקת החיים שפעלה באי ומתוארת בספר, ובכל זאת היה נחמד. את המכונית חנינו בחזית הכנסיה המפורסמת של פלאקה.

בניגוד לרוב הישראלים, טיולנו בכרתים לא כלל בטן-גב במלון הכל-כלול אלא טרקים, נסיעות מרובות ולינה בדירת airbnb. אני מציינת זאת כי כשהגעתי אל הספר בסוף כל יום, הייתי מותשת אך הספר הצליח להחזיק אותי ערה ולספק מגוון של התרחשויות גם במקבצים קטנים של עשרה עמודים. לא פלא, אם כך, שהספר עובד לסדרת טלויזיה מצליחה ביוון. הוא מותאם לרייטינג הלא-סלחני של הצופים והקוראים, שומר על רצף מרשים של התרחשויות פנימיות וחיצוניות ואין רגע דל.

יחד עם ההיסטוריה המעניינת וההתרחשויות הבלתי-פוסקות, משהו בכל זאת חסר בספר כדי להגדירו כספר איכותי. אולי זה הסוף המלאכותי, הכתיבה שאין לה ערך ספרותי יוצא דופן או התחושה שהספר נכתב כדי להיות רב מכר. יש בו ובעריכתו כמה דברים מטופשים, לדוגמה - שמה של פוטיני בספר רשום בתקציר שעל כריכת הספר כ"פורטיני" ובמהלך כל הספר כ"פוטיני". גם לא ברורה נחיצותו של טוויסט מסויים בסוף הספר (לא אעשה ספויילר) והתחושה היא שהעלילה נכתבה כך למען הדרמטיות בלבד.

לסיכום, זה ספר טוב כדי לליווי חופשה בכרתים או ביוון, רק קחו בחשבון שאורך הטיסה שעה ועשרים דקות.
בניכוי המראות ונחיתות (אין ארוחה) לא תספיקו לקרוא יותר משלושים עמודים, וגם זה רק במידה ואתם טסים בלי ילדים ;)

לפני 8 שנים•
★★★★★
•זוהר
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

אם לא אימא שלי, בחיים לא הייתי נוגעת בספר הזה. אני זוכרת שהתחלתי אותו, הוא נעלם לי לכמה חודשים, וכשמצאתי אותו שוב לא הבנתי כלום. אבל זאת ויקטוריה היסלופ, אז אני לא יכולה להתלונן.
בגרסה הבריטית של חוטים מקשרים ויקטוריה שמה תמונות של סלוניקי וכתבה "מסתבר שכל אוכלוסיית היהודים של סלוניקי, כ-50,000 איש, נלקחו למחנות ריכוז בשנת 1943. זה גרם לי להלם. לא היו לי מילים. ידעתי שהקהילה היהודית ביוון כמעט ונעלמה. עכשיו אני יודעת למה."
כמו התיאור הזה, גם האי ספינלונגה אמיתי, וגם עליו מתו המונים של אנשים. וזה אחד הקטעים הכי מזעזעים שיש בספר.

כדי לא לאבד את הדמויות האהובות עליי, במוח שלי, בדיסקרטיות (ומאוחר יותר על הכתב), העברתי את כולם למאה ה-21, מריה שוב בת 16 ואנה שוב בת 18, קיריציס בן 21, אלני מתה מסרטן ולא מצרעת, העיקר לא לאבד אותם.

מריה שקטה, אולי שקטה מדי. נערה יוונייה ככל הנערות, כמו קטרינה בחוטים מקשרים (רק בלי הקטע של הרקמה). כמו שמתואר בספר, יפה כמו פנינה אדומה (יש דבר כזה). אחותה הגדולה אנה דורשת תשומת לב, אולי דורשת יותר מדי. מאוד קולנית, בעלת הרבה מאוד רגש בתוכה, רגש שגרם למותה. כמו שמתואר, יפה כמו יהלום מלוטש.
השתיים בנות למשפחה מכרתים, האם, הלני, מורה. האב, יורגוס, דייג. משפחה שמתפקדת יפה עד שמגיעה הפצצה - הלני חולת צרעת. היא נלקחת עם אחד מתלמידיה, דימיטריס בן התשע, לאי ספינלונגה. מטפלים בה הרופא של האי, כריסטוס לפאקיס, וחברו, ניקולאוס קיריציס, רופא עור שמתחבב על מריה. הלני לא מחזיקה מעמד.
שנים מאוחר יותר, אנה נישאת לאנדריאס ונדולאקיס, בן לאחת המשפחות החזקות בכרתים, ובן דודו, מאנוליס, שמנהל עם אנה רומן, רוצה להינשא למריה. כחודש לפני החתונה, מריה מתגלה כחולת צרעת. היא נלקחת לספינלונגה. באותה התקופה, דוקטור קיריציס, שהפסיק את ביקוריו לפני מספר שנים, חוזר לעבוד על האי. במקביל, אנה יולדת בת בשם סופיה, ולא ידוע מי אביה של הילדה.

בלילה בו חוזרים תושבי ספינלונגה לכרתים, דוקטור קיריציס מציע נישואין למריה. מאוחר יותר באותו לילה, מגיעה המשלחת של משפחת ונדולאקיס. איש אחד נראה בורח ממנה. הדלת נפתחת, ובחורה צעירה עם גרון שותת דם נראית מאחוריה. אנה ונדולאקיס נורית באותו הלילה בו אחותה הצעירה חוזרת. "איך בלילה אחד קיבל בחזרה את בתו האחת ואיבד לתמיד את בתו האחרת."

ספר קשה, יותר מחוטים מקשרים, אני חייבת לציין. מה שעלה בגורלה של סופיה כתוב כבר בתקציר, אני לא צריכה לכתוב פה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Maddie Lautner
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

קנינו את הספר בדיוטי פרי לפני המראה לכרתים.
אשתי קראה את הספר בטיסה הלוך ובכרתים בכל רגע פנוי, ואני התחלתי לקרוא בהמתנה לטיסה חזרה.
בכרתים היינו אורחי מלון "פורטו אלונדה" שבעיירה אלונדה כ 5 ק"מ דרומית לעיירה פלאקה שמול "ספינלונגה"- אי המצורעים.
אחד הרגעים המרגשים בטיול היה הפלגה לספינלונגה. רוב התיירים מפליגים מאלונדה בספינת תיירים, אבל אנו שחזרנו את הפלגתם של המצורעים עצמם, יצאנו מהמזח הישן שבעיירה פלאקה, על גבי סירה עתיקה וגונחת, שאולי נשארה מהימים ההם. היה יום יפה ובהיר. הפלגנו בשעה 5 אחה"צ והסירה באה לאסוף אותנו בשעה 6, כשהאי נסגר (לא נעים להשאר שם בלילה, אחרי כל מה שקראת).
החווייה של לקרוא ספר וגם להיות במקום העלילה נותנת מימד אחר לחוויית הקריאה. כך גם חוויתי בברצלונה לפני 5 שנים כשאחרי שחזרנו יצא לאור הספר "צלה של הרוח" שבלעתי אותו תוך מס' ימים.
"האי של סופיה" זה ספר נפלא, קריא ומעניין, ומכניס את הקורא לחווייה של האנשים שסבלו במחצית הראשונה של המאה העשרים ממחלה שהיתה אז חשוכת מרפא. ספר מרגש מאוד , במיוחד הקטעים בהם מתוארת פרידה של חולה מבני משפחתו, כשברור שזו פרידה לעולמים, למעשה כמו מוות.
מומלץ מכל הלב, במיוחד בשילוב עם ביקור בכרתים ושייט לאי.
דרך אגב, במקור הספר נקרא "האי" ולא האי של סופיה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•oscar
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

אני מאמינה שזהו אחד הספרים שנמצאים לכל אחד על מדף הספרים, ואם לא אז כנראה הוא נתקל בספר זה.
הרבה המליצו לי עליו, ואני בהחלט יכולה להבין למה. אני חושבת שויקטוריה היסלופ היא סופרת מעולה, שיודעת לסחוף ולגעת בקוראים שלה.

זהו מהספרים שבולעים אותם תוך יום, וגם נהנים מהם.

הספר אכן מוצלח. לקח לי לא מעט זמן להתחבר אליו , אני חושבת שהתרגום תחילה הפריע לי אך בהמשך נכנסתי לסיפור והיחס אליו התמעט.
נהניתי מאוד מהקריאה. אני נהנית לקרוא על תקופה מסוימת, והתעסקות במחלת הצרעת הייתה מעניינת, ובשבילי זו הייתה בעצם הפעם הראשונה בה נתקלתי במחלה מעבר לערך באנציקלופדיה.
הדמויות של היסלופ עוברות בסיפור תלאות ומהלומות רבות אך למרות זאת הן מרימות את ראשן וצופות אל העתיד, שאולי יהיה טוב יותר. כריכת הספר מעבירה מסר זה וכמובן שעוד מסרים רבים, אם זה הבדידות, אם זה הזמן שנעצר, ההרגשה שמתנהל עולם שלם ואני נמצא במקום שהוא מנוכר לו.

אם להגיד שמצאתי עומק כלשהו בספר, לא מצאתי. אני קוראת וקוראת ומחכה לראות על מה כולם מדברים בספר הזה, ולא מצאתי.
אני חושבת שחסר בו משהו, משהו שיחדור לי ללב ויטלטל את עולמי כפי שהוא טלטל את עולמם של תושבי ספינלונגה.
בנוסף אגיד שהדרמה שהייתה בסוף הספר הרסה לי את הצפיות, ומשם כבר הבנתי שאת עיקר הספר קראתי. לטעמי זה היה קצת קיטשי וזה פגם בספר, אך כמובן זו דעתי האישית. מה גם שיש לי קצת ביקורת על הסיבה לספר בעצם את הסיפור. הסיבה שסופיה בחרה לנצור את עברה אבל ניחא, זה לא כל-כך משנה.

בקיצור, ספר באמת טוב, הוא סוחף וענייני, לי הוא חידש רבות בנושא מחלת הצרעת וזו אחת הסיבות שהכי נהניתי לקרוא אותו.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•תום
דירוג
4.0
לפני 15 שנים

“הייתי מגדירה את הספר כמו גלים בים, ישנם חלקים שהם סוחפים מותחים ומרגשים וישנם חלקים שהם יותר רגועים”

83/222
ביקורות על האי של סופייה
הבאה
Tamar
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 15 שנים

“קריא, זורם, וסוחף מן ההתחלה ועד סופו. לא יצירת מופת, מתאים למי שרוצה לשקוע בספר עם עלילה מרתקת, תאור”