אני לא ממליץ לקרוא את הספר לפני נסיעה לגרמניה (וגרורותיה). או שאולי בעצם, כן ? בכל אופן, לא תוך כדי. למי שעובר תקופה של מצב רוח רע, לא מומלץ. למי שמרגיש מאושר מדי ורוצה להיפטר מזה - מומלץ.
אני נזכר (בבושה) בהתלהבות שלי ממספר אתרים בגרמניה, עת טיילתי בה, ונראה לי כעת שההתלהבות היתה כרוכה בבורות (ושיכחה).
הספר מחזיר את הקורא לימים הנוראים ההם, דרך עיני הפרט - האיש היהודי הגרמני המודרני שחשב עצמו לגרמני בן דת משה מזה כמה דורות. מעבר להשתלשלות העצובה וההרואיות המיותרת שמפגינים גיבורי הספר, עולות אצלי שאלות יותר עקרוניות. למשל : איך אני אזהה שאני נמצא במצב שלהם ?
שכן מה הטעם בלימוד ההיסטוריה , אם אי אפשר להפיק ממנה תובנות לגבי ההווה.
אני ממליץ לקריאה משלימה, או מכינה , את הספר "רקוויאם גרמני".














