• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
חסד

חסד

מאת טוני מוריסון

הביקורת של קפה לאטה

תמונה של קפה לאטה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
חסד

חסד

מאת טוני מוריסון

הביקורת של קפה לאטה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של קפה לאטה
הוצאה לאור:הקיבוץ המאוחד
שנת הוצאה:2009
סדרה:הספריה החדשה
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
אין ביקורת הקודמת
1/7
ביקורות על חסד
הבאה
srullik
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 15 שנים

“כרגיל, לא בוחלת מוריסון בשפה, על מנת לתאר את זוועות תקופת העבדות. בתיאורים קשים, מצליחה הסופרת להעבי”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

ספר שמעורר חשיבה כבר מקבל אצלי הרבה קרדיט כספר טוב, והספר הזה מספק המון חומר לחשיבה. איך מבדילים בשנות העבדות בארה"ב מי עבד ומי לא? זה לא צבע העור!! יש עבדים לאדונים, יש נשים שנשלחות להנשא וללדת ילדים, יש עבדים לדת ויש עבדים לאהובים להם וכולם הם סוג של עבדות.
וכמובן, בעולם של גברים, כל הנשים משועבדות חברתית.
ספר קצר , כל פעם מסופר מנקודת מבט של דמות אחרת.
נושא אחר, לא פחות מעניין, מפגש בין תרבויות: אנגלים, אינדיאנים ואפריקאים : האנגלים מנסים ביד גסה לרמוס כל התגלות של תרבות אחרת.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של שין שין
שין שין
תמונה של אנקה
אנקה
תמונה של ציפי
ציפי
3קוראים|גיל ממוצע65|100%נשים

על המבקרת

תמונה של קפה לאטה

קפה לאטה

ותיקה
חברה מזה 18 שנים
84 ביקורות•240 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של קפה לאטה
קפה לאטה
ותיקה
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות84
לייקים שקיבלה240
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת60מתח ריגול והרפתקאות10ספרות מקורית4

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של קפה לאטה

הסימפוניה הגמורה

הסימפוניה הגמורה

אאוגוסטו מונטרוסו

מדובר באוסף של סיפורים וצר לי אבל כנראה שהם מתחכמים מדי. אחד הסיפורים הכי מפורסמים שלו הוא :

"וכשהתעורר, הדינוזאור עוד היה שם."

יכול להיות שיש פה משפט מבריק, אבל מבחינתי זה לא סיפור ונראה לי נסיון לבדוק את גבולות הטמטום של הקוראים.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•קפה לאטה
מי הרג את פאלומינו מולרו

מי הרג את פאלומינו מולרו

מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה

מריו ורגס יוסה! אין כמוך! שוב הצלחת לסחוף אותי! אני כבר מקנאה בכל הקוראים שהספר הזה מחכה להם.
זהו סיפור משטרתי, בחור נרצח באכזריות והספר מספר על החקירה המשטרתית בתוך המורכבות הפוליטית והחברתית של פרו.
חוסר האמון של האנשים במשטרה שזור לאורך כל הספר ולכן גם כשפותרים את התעלומה אף אחד לא יוצא נשכר מכך ...חוץ מהקורא!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•קפה לאטה
ארוחת הערב

ארוחת הערב

הרמן קוך

הספר ארוחת הערב הוא ספר מעולה.
מכאן , אני ממליצה רק למי שכבר קרא להמשיך לקרוא. המספר הלא אובייקטיבי מכניס אותך לסיפור וגורם לך להזדהות , הוא משכיל , דואג למשפחתו, ההתנהגות של אחיו "שקופה" בעיניו - הוא מבין את המניעים והצביעות והסופר מוליך אותנו שולל - אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מי מוסרי ומי לא...
גם הזוועה נחשפת לאט לאט, בהתחלה נראה שמדובר בתקרית חד פעמית ללא נפגעים של נערים ש"נקלעו" לסיטואציה. בהתחלה הרגשתי ש"גם אני הייתי מסתירה ומעלימה עין מהתנהגות שלילית כדי לשמר את האושר" אבל איפה הגבול ?
הסופר בוחן את הגבול - כל פרק חושף עוד מידע וכמה שזה יישמע מזעזע, אני לא יודעת איפה הגבול שלי. כצופה מהצד , יותר קל ובכל זאת – האם היינו מסגירים ילד שלנו? - כנראה שלא...אם לא אנחנו מי יגן על הילדים שלנו.
הדבר היחיד שהפריע לי הוא שהרגשתי שהסופר לא הלך עד הסוף...המחלה ,לטעמי , היתה מיותרת ופגעה בביקורתיות של הספר כלפי החברה המערבית.
טוב שלפחות נשארו האמהות ללא תירוץ....

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קפה לאטה
המבצר הלבן

המבצר הלבן

אורהאן פאמוק

ספר לא משהו...לא קראתי ספרים אחרים של הסופר זוכה פרס הנובל , אבל אני מניחה ומקווה שספרים אחרים שלו יותר טובים.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קפה לאטה
מוכר האתמולים

מוכר האתמולים

ז'וזה אדוארדו אגואלוזה

תמיד אחרי שאני מסיימת לקרוא אני קוראת את הביקורות על הספר שסיימתי בסימניה. התאור "מפוזר" חזר על עצמו גם בביקורות הטובות יותר וגם בפחות טובות.
ואני חייבת להסכים. העלילה מפוזרת , הפרקים מאוד קצרים , לעיתים נראים לא ממצים אבל לדעתי – כמו שסיכם רמי סערי באחרית דבר על ספר – על כל מילה ומילה היתה מחשבה מעמיקה. הסופר מצליח להעביר את תחושת החלום בעלילה שמתרחשת במציאות ודווקא רוב האינפורציה ה"אמיתית" מתקבלת דרך החלומות .
הספר מספר על אדם שבונה ומוכר לך ביוגרפיה שתעזור לך להצליח בעתיד. האנשים המפוקפקים ברובם שמשלמים על שרותיו מעמידים אותו במצב לא נעים כשהם פועלים על סמך העבר הבדוי.
השממית, שמתגוררת בבית והיא גלגול של סופר , משתתפת בעלילה בעיקר דרך החלומות.
כמה מן הקטעים, חזרתי וקראתי שוב, דרך המחשבה של הסופר הפליאה אותי.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קפה לאטה
סמוראי בוגי

סמוראי בוגי

פיטר טאסקר

ספר המשך ל"נשיקת הבודהה" -תעלומה חדשה שמגיעה לבלש היפאני. למרות שיש תעלומה, בלש והמון אקשן , לא מדובר על ספר מתח בכלל. העלילה היא שולית , יש כאן את החוויה של מפגש עם הדמויות המיוחדות כל כך שפיטר טאסקר מכיר לנו. כמו בספר הקודם הוא חושף פנים שונות של יפן. הוא מגלה לנו את התנגשות התרבויות שחווה יפן עקב הגלובליזציה מצד אחד והתרבות השמרנית מצד שני.
הכיף הוא שזה נעשה בלי שנרגיש, "על הדרך" ....
ספר ממש מומלץ!!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קפה לאטה
אמנות ההקשבה לפעימות הלב

אמנות ההקשבה לפעימות הלב

יאן-פיליפ סנדקר

איך זה יכול להיות שהספר הזה מקבל בסימניה 4 כוכבים ?איך הוא מומלץ בסטימצקי ? בתור סיפור חיים הוא לא אמין ובתור אגדה או משל הוא לא משיג את המטרה.
כל דמות ודמות יותר מעצבנת מהשניה. אם הכוונה של הסופר היתה ללמד קצת על פילוסופית החיים הבורמזית אז הוא פספס ובגדול!! מצד אחד בשביל לרצות דוד רחוק אפשר לוותר על להיות עם אהבת חייך ומצד שני כדי להגשים את החלום שלך מותר לך לזרוק את המשפחה שלך.... לא הבנתי מה הוא רוצה!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קפה לאטה
בלעדיה

בלעדיה

אנטוניו מוניוס מולינה

במקרה של ספר הזה אני חוששת שיהיו ספוילרים....

אני כבר עמוק בקריאת ספר אחר ועדיין המחשבות שלי נודדות לספר "בלעדיה". מה תפס אותי כל כך חזק? חשבתי על זה הרבה השבוע , וכנראה שהתשובה היא ההזדהות.

אני אסביר בסיפור אמיתי: אצלנו בעבודה התחילו בימי חמישי למכור פרחים. בשבוע הראשון שזה קרה עמית לעבודה, הנשוי מעל 20 שנה, קנה לאישתו זר פרחים. כשהוא הגיע ביום ראשון הוא סיפר שכל הסוף שבוע סבל קשות כי אישתו היתה משוכנעת שמשהו קרה כי "הוא לא היה קונה לה פרחים ככה סתם, זה לא הוא".

ככה , אני מניחה שמרגיש כל אחד שנמצא במערכת יחסים ארוכה : שיש איזשהי חלוקת תפקידים שידועה מראש: אני יושבת לקרוא ספר והוא ממשיך לעבוד, אני אופטימית והוא פסימי וכו'

מה יקרה אם משהו יטרוף את הקלפים, לאו דווקא לרעתנו, כמו בסיפור שלעיל?

בספר הזה אישתו של הגיבור, אשר התחתנה איתו בשפל של חייה , כאשר יש ברירות בידיה , היא מקבלת החלטה , מתוך עמדה של כח, להישאר איתו וזה משנה את כל התנהגותה כלפיו. מה זה עושה לו? הוא מרגיש שהוא חי בלעדיה...

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קפה לאטה
המתנקש העיוור

המתנקש העיוור

מרגרט אטווד

ספר ראשון של הסופרת שאני קוראת והופתעתי. לקחתי אותו אך ורק כי ראיתי שזכה בפרס בוקר . מבחינתי שם הספר, הכריכה שלו עם הבחורה והתאור בגב הספר הזכירו לי רומן רומנטי שגם אחרי שקניתי את הספר לא יכלתי להביא את עצמי לקרוא אותו. כנראה גם שהכי טוב לספר זה להגיע אליו בציפיות נמוכות.
הספר הוא כמו פאזל, יש לך את התמונה על הקופסא, אתה יודע שזה מה שצריך לצאת לך בסוף ויש לך המוני חלקים ועכשיו צריך למקם כל חלק במקומו, בסבלנות, כדי שתוכל לקבל באמת את כל התמונה.
בכל שלב אתה רואה את ההתקדמות. כשהתמונה היא חלקית, אתה כבר יודע גם לחפש את החלק החסר. בדימיונך אתה יודע כבר איך החלק הזה נראה, ויודע לגלות אותו בערמת החלקים שעדיין לא ממוקמים.
לכתוב ספר בצורה כזו זה גאוני. קניתי השבוע עוד שני ספרים של הסופרת ואני מצפה להם.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•קפה לאטה

ביקורות נוספות על "חסד"

חסד

חסד

טוני מוריסון

כרגיל, לא בוחלת מוריסון בשפה, על מנת לתאר את זוועות תקופת העבדות. בתיאורים קשים, מצליחה הסופרת להעביר את מצבם הקשה של העבדים השחורים באמריקה

לפני 15 שנים•
★★★★★
•srullik
חסד

חסד

טוני מוריסון

הספר בסדר. לא משהו שצריך לרוץ ולקרוא לפני כל ספר אחר, אבל גם לא ספר שצריך לדלג עליו. השפה אינה קלה והמעקב אחרי הדמויות אינו פשוט. ועם זאת - ספר שמציג את התקופה ההיא שבה אדם שחור היה כמו בעל חיים בחווה ולפעמים פחות. ולמרות זאת, האדם הזה, המושפל, הוא חושב ואוהב ומדממם וחולה ומת. נחמד.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•עומר ציוני
חסד

חסד

טוני מוריסון

בדומה לספרה הקודם "חמדת" גם כאן מסופר על תקופת העבדות, שלוש נשים פלורנס, סורו ולינה, העובדות בחווה של לבנים, האישה הגיעה לאמריקה מאירופה באוניה, כדי להינשא. העבדים בחווה הגיעו בדרכים שונות, המספרת העיקרית פלורנס, ניתנה לבעל החווה על ידי אימה, כדי שלא יפריד את האם מילדה התינוק.
פלורנס מספרת את סיפורה בזמן הווה באופן מיוחד.
ספר ראוי להיקרא.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•אורים
חסד

חסד

טוני מוריסון

ספר מצויין המצליח לשלב תמונה רחבת היקף של תקופה היסטורית עם הנימה האינטימית של קולות המספרים השונים. הספר הוא שזירה ווירטואוזית של קולות ושל עלילה מינימאלית ובו-בזמן דחוסה. התודעה של כל דמות מספרת מתעצבת במהלך הפרקים ונחשפת לפנינו. בזכות מעשה הסיפור, התודעה מתקיימת ומגלה את עצמה. כל תודעה מאופיינת על ידי בחירה בתחביר ייחודי המייצר קול אישי שמהדהד בקורא גם אחרי שסיים את קריאתו.כל תודעה מפגישה אותנו עם דרך אחרת להבנות את העולם ולפרש אותו, בתקופה היסטורית אלימה, מטלטלת עולמות ומסרטטת את ראשית העולם שיהיה עולמינו.
יצירת דמויות ייחודיות ואמינות, הנמסרות בשתי וערב של קולות המנסים לבנות סיפור אישי וגם לתת משמעות לאירועים לא מובנים. מעשי החסד המתגלים פה ושם לאורך העלילה הם חלקיים ולא תמיד ברור שאכן הם כאלו. ובכל זאת - הם נותנים מעט אור בחיים אפלים.
נהניתי מאוד מהתרגום המצליח להעניק לכל דמות, את אופן הדיבור שלה והמשמר את הפיוטיות של השפה והשילוב שבין יופי ואכזריות.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•milly
חסד

חסד

טוני מוריסון

ננטש

לפני 5 שנים•
★★★★★
•רוני pery
חסד

חסד

טוני מוריסון

מ ע ו ל ה !!

לפני 16 שנים•
★★★★★
•זאב