בדרך כלל ספרים שמוגדרים כקובץ סיפורים קצרים, לכל 3-4 עמודים יש חיים משלהם, גם אם הנושאים קרובים פחות או יותר.
במקרה של הספר הזה ניכר כי הכותב הוא תסריטאי, הסיפורים כתובים יותר כפרקים בסדרה מעלילות מופרדות לחלוטין, הזיקה בין סיפור לסיפור מתקיימת, גם אם מהסיפור הראשון לשלישי ודרכו מבינים איפה עומד השני, יש התנהלות של סדרה שנעה בין כמה מוקדים ודמויות ואיכשהו לכולם יש מכנה משותף שמתקשר איכשהו ל"מחוננות".
אסף צפור כותב מעניין וטוב, אהבתי את הגישה לקחת את אופי הכתיבה שקיים לו ולעשות ממנו משהו שהוא שילוב בין העולמות של תסריטאות וספרות.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
