רשימת הלעולם-לאקותי זאן1כאילו שלקחו פרק של 'המעקב' (The Following) והפכו אותו לספר ארוך. אני מודה שקראתי אותך בתוך שלושה ימים, כי הוא כזה, סוחף ולא נותן להתנתק ממנו. הוא חביב למדי למרות שהגיבורה קצת מעצבנת, ובגדול הוא לא נושא שום בשורה. מין ספר טיסות אידיאלי שכזה.
הנערה ברשת העכבישדויד לגרקרנץ7חששתי מהספר הזה בגלל שלעיתים נורא רחוקות ממשיכי הדרך מצליחים לעשות עבודה טובה כמו הסופר המקורי. אבל הסקרנות שלי וכנראה בעיקר הגעגוע לדמות המעולה של ליסבת שברה אותי ולקחתי את הספר הזה לידיים. מה שציפה לי הייתה הפתעה נפלאה ובמשך שלושה ימים פשוט לא הצלחתי להפסיק לקרוא בו.כל פרק שלו נגמר בצורה כל כך מותחת שפשוט הייתי חייבת להמשיך ולקרוא. מזמן לא קרה לי דבר כזה עם ספר, ועכשיו אחרי שסיימתי יש לי מין ריקונות שכזו ובעיקר תקווה שיגיע גם ספר חמישי בסופו של דבר.
רגע לפניפאני סנטנואה1ספר רגיש ויפה כל כך. כל מילה בו נמצאת בדיוק במקום הנכון. נשארתי עם טעם של עוד, עוד לדעת על החיים של הסבתא, עוד לדעת לאן החיים של הנינה יתגלגלו. ואולי הצורך הזה ברק עוד דף אחד לפחות והצמא לעוד מילים של הסופרת היא זו שהופכת את הרומן הזה ממעולה למופלא. מומלץ בחום.
העיר המזרחיתאילנה ברנשטיין2זה אחד הספרים היותר טובים שקראתי השנה, וכנראה הכי חשוב מבין כולם. הכתיבה נהדרת, כועסת, אמיתית ופוגעת ישר בבטן. הדמויות עלובות, נוראיות וכאלו שדורשת ממך להעניק להן אהבה ללא תנאים. והדבר הנורא ביותר, זה שבאמת לא נותן מנוח, זה הדימיון למציאות שלנו. אנחנו אמנם עוד לא שם, אבל כבר לא כל כך רחוקים. כשקראתי את הספר, את התיאורים המזעזעים שלו לגבי השנאה והאומללות של המקום העתידי הזה, הייתי צריכה לא פעם לעצור ולהזכיר לעצמי שמדובר בפרוזה, זה לא אמיתי, זה רומן, זה לא העתיד שלנו. אצלנו לא הכל עוד אבוד. הלוואי שכולם יקראו את הספר הזה, שכולם יראו את כל סימני האזהרה, הלוואי שהוא יעשה שינוי. אבל אני מניחה שהטרגדיה שלו, והטרגדיה שלנו, היא שזה ספר שיכול לשכנע רק את המשוכנעים.
התיקוניםג'ונתן פראנזן4הספר הזה, שמדבר על תיקונים בשוק ההון כאלגוריה לחיים עצמם, נראה כמו גרף מניה תנודתי במיוחד. לעיתים הוא צונח וכמעט שבלתי נסבל, ולעיתים הוא דווקא מזנק קדימה ואני לא מסוגלת להניח את הספר מידי. אני לא נהנתי מהספר, לא הנאה צרופה שמשאירה אחריה טעם של עוד, אבל גם לא סבלתי ממנו במידה מספקת בשביל לוותר. לא אהבתי את הדמויות, אולי כי הן היו אמיתיות מדי, מכוערות כפי שרק המציאות יכולה לייצר אותם. גם השנאה שלי כלפיהן לא הייתה שלמה. רציתי שהכל יסתדר להם, שהזיקנה לא תהיה מפחידה מדי, שהם לא ישארו אובדים מדי. השקעתי את זמני בספר הזה, ועם כל התיקונים שהוא ידע תוך כדי הקריאה, לא יצאתי אמנם מופסדת, אבל גם לא מורווחת. וזה חבל, כי הצפיות, או הציפיות דיברו על תשואה דו ספרתית.
סופו של מיסטר Yסקרלט תומס4אומרים שכגודל הציפיות, כך גם גדולה האכזבה. ולי זה מרגיש שהמשפט הזה נועד לספר הזה. אני לא נוטה לנטוש ספרים, הפעולה הזאת מרגישה לי מזלזלת ולא רצינית, אבל הספר הזה שבר אותי. כשהגעתי לעמוד 170 אמרתי שהספיק לי, הכתיבה הגרועה, הגיבורה המתישה, העלילה שלא מתקדמת לשום מקום, פשוט לא יכולתי לסבול אותו יותר. אני באמת לא מבינה איך סביב הספר הזה נמצאת כזאת הילה של מגניבות ואיכות. איך זה קרה?
המשפטפרנץ קפקא18אף סופר לא משפיע עליי כמו קפקא. למרות שמילים הם המרכיב החשוב ביותר בעולמי, כשאני מנסה לתאר את ההשפעה העמוקה שיש לסופר הזה על חיי, אני לא מוצאת את המילים שיעשו להרגשה הזאת חסד. את הספר הזה קראתי לראשונה לפני כמעט תשע שנים, הייתי בי"ב, בת 17 והתאהבתי. אני כבר לא זוכרת לפרטי פרטים איך הרומן שלי עם קפקא התחיל, אבל אם אני לא טועה המשפט היה הראשון שהנחתי עליו את ידיי, ואחר כך, ובכן, קראתי כמעט את כולם. החלטתי לקרוא את הספר בשנית עכשיו אחרי שחזרתי מסופ"ש ארוך ומושלם בפראג, שחלק גדול ממנו נסב סביב קפקא. ההליכה ברחובות שהוא הלך בהם, המוזיאון המדהים שבנו לכבודו וכל הספרים שלו שהביטו בי מכל עבר, גרמו לי להתגעגע. וכן, הנה אני אחרי שסיימתי. ובא לי שוב. הכל. מהתחלה. לשבת ורק לקרוא אותו, להתמכר למילים שלו, לפרק את עצמי מעצמי, להבין הכל מהתחלה ולהבין גם את מה שאף פעם לא הבנתי, בין אם זה בסיפורים שלו או ברשת המוזרה שהיא חיי. ככה זה אני וקפקא. אני עפה, נופלת, נבנית מחדש, נשארת בלי נשימה. מין סיפור אהבה שכזה.
וידוייו של ג'וזף בייסדן ג'ייקובסון8הספר הזה הוא הפתעה. מצאתי אותו במקרה בעשרה שקלים בחנות יד שנייה אי שם בתל אביב. המחיר קרץ לי, המהדורה של עם עובד עניינה אותי, וכשקראתי בריפרוף את התקציר, הקצר להחריד, מאחורה חשבתי שאולי יש פה פוטנציאל. ואכן צדקתי, הספר הוא הצלחה. בתקציר קצר אף יותר מזה שמספק הספר, אספר לכם שמדובר בווידי אישי של ג'וזף בייס, איש ממשל נאמן במדינה דיקטטורית שרק רוצה יותר כוח. בספר הזה יש הכל. כתיבה מעולה, עלילה שזורמת והוא בעיקר מציב בפני הקורא דילמה לא קלה. הגיבור הראשי הוא אדם נורא, אבל כל כך קשה שלא לאהוב אותו ולא לקוות שהנה, עוד רגע הוא יחזור למוטב ויכפר על הכל. אני אוהבת ספרים כמו הספר הזה, כאלו שבאים אליהם בלי שום צפיות והם בתמורה מצליחים להעיף אותנו לשמים.
שנות החלביערה שחורי5הספר הזה הוא יצירת אומנות, אין לי שום דרך אחרת לתאר אותו. המילים נוגעות בדיוק איפה שצריך, המשפטים גרמו לי לחייך לעצמי ולנפשי לדמם. מזמן לא קראתי ספר שגרם לי להתמוגג מכל מילה ומילה. אתם חייבים לקרוא אותו.
נקודת ההונאהדן בראון4כדי לאהוב את ספריו של בראון אתה צריך להיות גם אינטלגנט, אוטורידקט וחובב ידע, וגם הרפתקן צעיר ופרוע. לכן, מדהים אותי כל כך שבראון מצליח. באמת יש בעולם הזה כל כך הרבה אנשים אינטלגנטים והרפתקנים גם יחד? אבל, בספר הזה, עם כמה שאני אישית מדגירה את עצמי עונה על ההגדרות שלהלן, הרגשתי שצריך להיות הרבה יותר חובבי ידע, גם במחיר ויתור על ההרפתקה. וזה פחות התאים לי... העלילה מתוחכמת, במיטב המסורת של בראון, המהפכים מושלמים. אבל כמות הידע המדעי קצת חורגת מגבול הטעם הטוב. ממליצה יותר על ספרים אחרים של בראון, ורק אם סיימתם ורוצים עוד אחד, טוב אבל לא מושלם, לקרוא גם אותו
נקודת ההונאהדן בראון7"נקודת ההונאה" הוא ספר מותחן מעולה. סיפור גדול ובו בזמן גם אמין, סיפור הספר נפרש לעיני הקורא בקצב מסחרר ועוצר נשימה עם תיאורים משענעים שע נוף והתערובת הנכונה של טיפוסים אהודים ושנואים. "נקודת ההונאה" הוא סיפור יצירת אמנות של פעולה ומזימות מדהים.
נקודת ההונאהדן בראון6מה שמיוחד בספרים של דן בראון זה שהבנאדם כפייתי. נראה כאילו הוא עושה עבודת מחקר מטורפת לפני שהוא מתחיל לכתוב ספר חדש, והוא יודע לשלב את כל המידע העצום הזה בצורה אלגנטית שכיף לקרוא. הסיפור מתחיל בשעת בוקר, ומסתיים בבוקר שלמחרת. בראון מצליח לתאר קורות יממה בודדת בארבע מאות עמודים בלי שנרגיש אפילו בצל של מריחה. לדעתי זה קורה בזכות טוויסטים מפתיעים שמופיעים מידיי פעם. התפניות האלה ופיסות המידע שבראון שותל לאורך כל הספר הן הקסם שלו. בניגוד לכותבי מותחנים אחרים הוא לא חושף את ההלם רק בסוף, אלא מוסיף מידיי כמה עמודים עוד ועוד פרטים לסיפור, כאילו הוא מקלף בצל רב שכבתי. כך כל הזמן מרגישים שקורה משהו. ואז בסוף הסיפור שוב פעם חל טוויסט מפתיע והליבה נחשפת. בספר הזה יש כל מה שצריך מותחן טוב: סיפור לא שגרתי, דמויות מרתקות, עלילה שתפורה בתחכום אלגנטי כמו שמלת מעצבים, טוויסטים מעניינים, כתיבה טובה וסוף שמשאיר אותך עם חשק לרוץ לספריה ולחפש עוד ספרים של בראון.
נקודת ההונאהדן בראון2ספר מותח. הסופר לא עוסק בבניית סיפור אנושי מסקרן ואיתה גם עלילת מתח - הוא הולך על כל הקופה של המתח. עלילה בומבסטית, כתיבה שנראית כמו תסריט, עם סצינות של "אקשן" והפתעות לרוב. אין אווירה. הדמויות קצת סטראוטיפיות ודלות, ואין עלילה - העלילה היא ה"אקשן" הקיצוני. ספר שנקרא בקלות. משאיר משהו? רצון לחזור אליו כדי להמשיך לקרוא את העלילה. ספר קייץ?
נקודת ההונאהדן בראון1אני חייבת לומר שמחינה כלשהי,הספר הזה זהה לכל ספר של דן בראון שיצא לי לקרוא עד עכשיו. כפי שאומרים, "same script, different cast". הספר התחיל דיי מעניין, אך רובו הגדול פשוט נמרח לטעמי. חבל מאוד שרק ממש לקראת הסוף הספר החל לעורר אצלי עניין ממשי. כמה מהתרחישים בספר היו דיי צפויים ובנאליים, אבל אי אפשר להכחיש שאכן היו כמה נקודות תפנית דיי מפתיעות. ובכן,כפי שכבר ציינתי מקודם, הספר זהה במידה מסויימת לשאר הספרים של דן בראון,וכנראה שדווקא בגלל הסיבה הזו אי אפשר שלא להמשיך לקרוא אותו. לא התלהבתי ממנו מ"שם הצופן:מבצר דיגיטלי", או מיצירת המופת "מלאכים ושדים", אבל למרות זאת אני לא יכולה להכחיש שמדובר בספר טוב, ואפילו נהדר לקהל היעד הנכון.
נקודת ההונאהדן בראון1הייתי מדרג את הספר 3.5 אם הייתה אפשרות כזו. הרעיונות נחמדים, העלילה מוגשת בצורה נחמדה, אבל...כבר מן ההתחלה חשדתי שאדם מסויים הוא-הוא הגורם הראשי לכל הבלגן, מה שהסתבר בסוף כחשד נכון. אני חושב שאפשר להסתפק בקריאת ספר אחד של בראון, זה מספיק כדי להנות וכדי להבין את הסגנון. אני ממליץ על צופן דה וינצ'י, הספר הכי מוכר של המחבר, וגם הכי טוב לדעתי. ההפתעה שבו אדירה! תהנו. :)
נקודת ההונאהדן בראון0זהו הספר הראשון שקראתי של דן בראון. במבט ראשון אהבתי מאוד את הספר, עלילה פשוטה אבל סוחפת, די מעניין, לא סופר שחשבתי שהוא טוב במיוחד. לאחר שקראתי עוד ספרים של דן בראון התאכזבתי מהספר הזה, הוא די ירידה ברמת הכתיבה שלו... אבל עדיין, זהו ספר טוב.
נקודת ההונאהדן בראון0מחד ספר סוחף ומרתק עתיר דמויות דרמות והתרחשויות פוליטיות מדהימות....שהנן מאד מהימנות ומעוגנות במציאות הפוליטית שלנו במזרח התיכון וכן על סוכנות החלל שלנו נאס"א....מאידך הספר גדוש מידי לטעמי בפרטים מדעיים לא נחוצים, במידע חקרני וטרחני במונחים מן העולם החיצון...כנ"ל בגילויה של נאס"א וכו..שאדם מן השורה אינו מעכל ומתבלבל בשל עומס יתר, אי דיוקים וכו... אך למרות הכל, ההתרחשויות המפתיעות, גרעין האמת והמדע שבספר וכל הדרמות והמתח הנלווה עד לסוף המפתיע בהחלט....מאפילות על עומס היתר במונחים וההסברים המדעיים...ולא ניתן להניח את הספר מן היד..עד לסוף המפתיע והמרגש בעיני.... ספר חובה לאוהבי המדע, הקרח והחלל החיצון בכלל...או לחילופין לאוהבי התרחשויות פוליטיות ומזימות מיוחדות מתחת לפני השטח(כמוני)....
נקודת ההונאהדן בראון0דן בראון עושה זאת שוב. ספר מדהים שמופנה לחובבי המיסתורין שאחרי הקרח. ספר מדהים שעוסק בקשר שלנו עם העולם החיצון. הביקורת הזאת נכתבת בזמן כהונתו של הנשיא ברק אובמה. שכידוע החליט על סגירת נאס"א. בספר הנ"ל מתוארים מעשיה של נאס"א עמ"נ לזכות בעוד שנות חיים, ע"י גילוי מטאוריט שהגיע מהחלל החיצון ועליו דגימה של חרקים שמוכיחים כי יש חיים מחוץ לכדור הארץ. ממולץ.
