הביקורת הבאה נכתבה ע"י רומי בת 6 וחצי. (התלבטתי לא מעט, ואחרי הדיונים כאן באתר החלטתי עדיין לא לפתוח לה שם משתמש משלה...)

קלמנטיין הוא ספר מעולה וחביב עלי ביותר וקלמנטיין ילדה שובבה בימיוחד לעומת זו חברתה הלא מי יודע מה די שקטה וחושבת רק אל אצמה ואחיה מיצ'ל שהוא אחיה של מרגרת אוהב מאוד את קלמנטיין וקלמנטיין גם מאוד אוהבת אותו ואחיה של קלמנטיין הוא בן 3 וקלמנטיין קוראת ל אחיה בשמות של ירקות בגלל שלה קראו בשם של פרי וקלמנטיין מאוד אוהבת את אחיה.

ספר מבריק!
אולי הספר הטוב ביותר שראיתי בינתיים שהבת שלי בת ה-7.5 קראה.
אומנם חייבים להודות - היא לא צלחה אותו לבד. הייתי צריכה לבוא ולעזור לה - להקריא לה כמה עמודים, ולקרוא קצת יחד איתה, כי איכשהו היה לה קצת קשה מדי. אבל עדיין - זה היה תענוג רציף. לי בוודאות - וגם היא לא סבלה.

הספר מרגש להפליא ומתאר את הילדה בצורה אתנטית בטירוף. ילדונת שובבה עם חברה מפוקפקת, הורים מקסימים שיודעים להבין אותה ולקבל אותה כמו שהיא, בעלי חוש הומור ויכולת פרגון. המון הומור. מאוד אמין - במיוחד החשדות של הילדונת בסוף מכך שבגלל כל השטויות שהיא עושה ההורים שלה לא ירצו אותה בסוף.

ובלי קשר - ציורים מופלאים. חוויה בפני עצמה היתה לשבת ביחד עם הבת שלי ולצייר ציורים מהספר - הציורים השובבים של ילדה מצחקקת עם כובע ופוזות מצחיקות.
חייבים להמשיך לעוד ספרים מהסדרה - בהסתייגות אחת. אני חושבת שאתן לה קצת להתבגר שתוכל להינות ממלוא הפוטנציאל של הספר - אפילו שחווית הקריאה החצי משותפת הייתה נהדרת גם היא. תמיד יש לי את החשד - שעם ההכוונה הלא מרומזת שלי אני אהרוס לה את חווית הקריאה. אבל הסיפוק כשהיא נהנית מספרים איכותיים הוא אדיר.

אין, פשוט אין כמו קלמנטיין.
מכל הספרים בסדרה יצאתי במין מצב רוח בעננים שאני יוצא איתו רק מספרים מסוימים מאוד שהתחברתי אליהם במיוחד.
איזו גאונות של סיפור!
זה ספר שקל מאוד להתחבר אליו ולכל הדמויות שבו, אפילו ליונים.
אחד הספרים שאני נהנה לקרוא שוב ושוב, בלי הפסקה. גם אם תקראו את העמוד האחרון לפני דקה, תרגישו מן צורך להתחיל אותו מחדש באותו רגע- פשוט ספר מקסים.

אם לא הבנתם- ממליץ בחום!

הערה: הביקורת הזו מתייחסת לכל הספרים של קלמנטיין, ולא ספציפית לספר זה.

לקחנו ספר בספרייה בזכות האיורים המדהימים (של אותה מאיירת שאיירה את "שבעה אכלנים משונים"). נהנינ מואד גם מהתוכן. כל המשפחה! מאוד-מאוד מומצץ!

הזכיר לי את עצמי בתור ילדה קטנה, רק שאני הייתי עושה מעשים נועזים בתוך הראש שלי ובמציאות מתחפרת מאחורי עוד ספר.