ספר מושלם. הוא גם מצחיק, גם קליל, גם כייפי. כיף לקרוא אותו בימים קרים, חמים, נעימים. תמיד כיף לקרוא אותו. אני ממש אוהבת את התיאורים. בואו נעבור על הדמויות.
קלמנטיין- מזכירה לי אותי. מתה עליה. ילדה מאוד (מאוד!) מבולגנת, אבל זה חלק ממה שהופך אותה לדמות כל כך טובה בעיני.
מרגרט- מפונקת. היא כל כך יותר מדי מסודרת. אני לא מבינה למה קלמנטיין חברה שלה. הם ממש לא מתאימות.
אח של קלמנטיין- קצת מעצבן ומאוד מצחיק שלא מזכירים את השם שלו אף פעם. ממש חמוד. אני אוהבת את הקטע שלו עם הרגליים.
בוריס מוריס דוריס נוריס- נחמד, אבל לא כל כך.
אוליב- חמודה. לא כזאת מיוחדת, בל היא נחמדת.
לסיכום- נפלא!
